גלי סילברמינס (44), אם לשלוש בנות ופעילה חברתית מפתח תקוה, החליטה שהיא לא יכולה לשבת יותר בחיבוק ידיים לאור מהמצב המזעזע בעיר חאלב שבסוריה. לאור זאת היא העלתה לאחרונה פוסט שזכה לשיתופים רבים, אשר קורא לתרום שמיכות, בגדים, צעצועים ומזון לילדים שנמצאים בלב התופת.

בפוסט היא כתבה בין השאר: "לפני כמעט 70 שנה העולם שתק ואנחנו כמעט נכחדנו. 70 שנה אח"כ אנחנו אלו ששותקים למראה ילדים שנרצחים, רק כמה עשרות ק"מ מעבר לגבול. טבח עם מתבצע בסוריה ואנחנו הפכנו אדישים. ילדים הם ילדים! בלי קשר לדתם, צבעם או אמונתם. האם הפכנו להיות אלו ששתקו אז?? האם אנחנו משחזרים את ההיסטוריה והפעם בתפקיד אחר?..אין ביכולתי להזיז גבולות, לשכנע ממשלות או לעצור טרוריסטים. אבל אני בטוחה, שבשמיכה, במזון או בצעצוע שאעביר לצד השני אצליח להציל ולו נפש אחת".

כולנו נחשפנו במהדורות החדשות לממדי הזוועה המתחוללת מעבר לגבול הצפון-מזרחי של ישראל. משפחות שלמות נמחקו במלחמת האזרחים שמתחוללת כבר למעלה מחמש שנים בסוריה. "ראיתי את התמונות, עוד יום ועוד יום, והחלטתי שאני צריכה לעשות מעשה. זה משהו שנבנה ובער בי", אומרת סילברמינס.


למה הנושא כל כך בער בך?

"אני דור שלישי לניצולי שואה. זאת נקודה מאוד רגישה אצלי וכשראיתי את הילדים האלה, ראיתי מול העיניים שלי תמונות של ילדים בשואה. לא משנות פה הדעות פוליטיות שלי או כל דבר אחר, אי אפשר לתת לילדים האלה למות ככה".

גלי מספרת על היענות גבוהה מצד התושבים והחברים בפייסבוק: "להפתעתי התחילו לשלוח לי עוד באותו היום הודעות פרטיות בפייסבוק. אנשים מכל הארץ, לא רק מפתח תקוה. הם שאלו איך אפשר לעזור ואיך אני מתכוונת להעביר להם את הציוד. אני אפילו לא חשבתי איך אני הולכת לעשות את זה".

איפה אכסנת את כל הציוד שנאסף?

"בהתחלה אספנו הכול אצלי, עד שלשמחתי בהמשך השרשור של הפוסט שהעליתי מישהי כתבה שיש יוזמה בשיתוף עם בית החולים זיו בצפת.  מעבירים לנקודה מסויימת את הציוד בצורה מסודרת והם כבר מעבירים את זה לצפת ומשם לסורים. יש כרגע  מוקדים בחיפה, בפ"ת ובתל אביב ועכשיו כשזה מסודר האנשים מעבירים את הציוד לארגון באופן עצמאי".

איזה ציוד אתם שולחים?

"שולחים בגדי ילדים, אוכל, שמיכות ומצעים, דברים שאי אפשר למסחר. ניתנה לנו גם הוראה שאנחנו צריכים לגזור את התוויות שעל המוצרים כדי שלא יראו עברית או שלא יהיה משוייך לישראל".

סילברמינס, תושבת שכונת כפר גנים ג', היא מדריכת הורים ומומחית בהתפתחות הילד. בין לבין היא גם מתנדבת ופעילה חברתית: "זאת הפעם הראשונה שעשיתי משהו שהוא עצמאי לחלוטין ולא בתוך רשת חברתית או עמותה כלשהי. זה היה ממש ספונטני, מהבטן ומהלב".

הפוסט שלך הגיע להרבה אנשים. מה את רוצה למסור למי שרק עכשיו שמע על היוזמה?

"המסר שהכי חשוב לי להעביר הוא שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעצום עיניים. במיוחד אנחנו, כעם יהודי ואחרי כל מה שעברנו. אנחנו לא יכולים לתת לעוד עם לעבור את אותו הסבל. ואין לזה קשר לדת, מדינה או צבע. את כל הדברים והמחלוקות נפתור אחר כך. כרגע יש אסון הומניטרי מאוד מאוד גדול ואנחנו צריכים להתגייס לטובת אלו שצריכים אותנו".

למוקד האיסוף לפליטים סורים בצפון: http://kga.co.il/?p=546

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו