25 נשים ערביות גרושות הפכו לחלק מעולמה של מייסון אבו ריא. היא נפגשה איתן, נשאבה לסיפורים המרתקים שלהן, ואף שהיו בסך הכל נחקרות בעבודת הדוקטורט שלה הן אפשרו לה להיכנס לחייהן. עם כולן היא שומרת על קשר עד היום.

אבו ריא. "אשה לא יכולה לדבר על צרכים רגשיים ופיזיים כסיבה לחתונה שנייה" |  צילום: נחום סגל

אבו ריא (43) דוקטורנטית ואקטיביסטית פמיניסטית מסחנין, חוקרת את מעמד הנשים הגרושות בחברה הערבית כבר יותר מעשור.

בימים האלה קיבלה מלגה מנעמת, והיא תסייע לה להשלים את עבודת הדוקטורט שלה שמתחקה אחר נשים ערביות מוסלמיות גרושות שמבקשות להינשא בשנית.

גם את גרושה. את מכירה את כל זה מקרוב.

"אני מכירה היטב את המשא ומתן שנשים ערביות מנהלות למען עצמאותן, ובכל זאת תוצאות המחקר זעזעו אפילו אותי.

"נשים ערביות בישראל נמצאות במקום הכי מדוכא שיש: במעגל הראשון הן מיעוט כנשים, במעגל השני כערביות, ולגרושות יש עוד מעגל דיכוי".

במדינות ערב זה אחרת?

"במדינות ערב, לפי חוקי השריעה והדת האסלאמית, זה מובן מאליו שהן יתחתנו בשנית. אבל בישראל מנסים ליישם את החוק השרעי מצד אחד ומנהלים מאבק בבית משפט אזרחי מצד שני, וקיימת התנגשות. הדיכוי שלנו נובע מהיותנו מיעוט במדינה שיש לה דת וחוקים משלה. בחברה היהודית נשים יכולות להכיר בחור אחר ולחיות איתו. זה מקובל. אצלנו זה מערער את המבנה המשפחתי".

נא להתנהג בהתאם

אבו ריא התגרשה כשהיתה בת 28 וחזרה אל הוריה, אל בניין אבן יפה שבו יש לה קומה משלה. היא עבדה כמורה נודדת לסוציולוגיה וחינוך מיוחד וגידלה לבד את שתי בנותיה, היום בת 20 ובת 17.

בימים אלה נכנסה לתפקידה כמנהלת בית הספר אורית בסחנין, מרשת בתי הספר השייכים לעמותה התומכת באוכלוסייה מוחלשת ובנשים חד־הוריות.

"אני נלחמת על החופש שלי ועל הבחירה שלי", היא אומרת. "המחקר שלי נועד להגביר את המודעות ולהביא לשינוי חברתי".

ודאי יש עוד מחקרים על נשים ערביות גרושות.

"בדקתי את המחקרים בעולם, ואף אחד מהם אינו עוסק בשאלת המחקר שלי. המטרה שלי היתה לבדוק איך אשה ערבייה גרושה תוכל לשים את העצמי שלה במרכז ולהגיד 'החלטתי להתחתן'". 

זאת לא הפעם הראשונה שאבו ריא מחוללת מהפכות. לפני שלוש שנים היא הקימה את "ניסא קפה" בסחנין, בית קפה לנשים בלבד כדי לאפשר להן לבלות בחופשיות.

המקום עוצב והואר בסגול, ובימיו הטובים התארחו בו נשים דתיות וחילוניות מהמגזר וגם ממשגב. המיזם עורר עליה את זעם מתנגדיה, והם איימו לסגור את המקום ופנו לאחד האימאמים בתלונה שמדובר בקפה נרגילות.

"בחברה הערבית הגברים שולטים, והנשים צריכות להתנהג על פי הנהלים שהם קבעו. בחברה שבה אני חיה אי אפשר ללמוד נהיגה אם אבא שלך או אחיך מתנגדים.

"נשים רבות לא יכולות לצאת לבתי קפה, יש גם נשים משכילות שהבעל לא מאפשר להן לצאת לבילוי וחושב שגם בשעות הפנאי הן צריכות להיות עם הילדים".

מלבד הקפה יזמה אבו ריא במשך השנים תוכניות התנדבות לנוער, קבוצות תמיכה לנשים ומפגשי נשים ערביות ויהודיות והקימה את עמותת "מעא", פורום נשים חד־הוריות כדי לשלב את המוחלשים בחברה ולשנות סטיגמות.

במחקרה היא ראיינה, בין היתר, גרושות משכילות שממלאות תפקידים בכירים. "מדובר בנשים שנוסעות בעולם ומסייעות לאוכלוסיות אחרות", היא אומרת.

 אבו ריא. "תוצאות המחקר זעזעו אפילו אותי" |צילום: נחום סגל

"כשדיברנו על מימוש הזוגיות פתאום התברר שכולנו מצייתות למשמעת המשפחתית, הולכות בתלם וחושבות בראש של אמא ושל סבתא. בעבודה אנחנו מקבלות החלטות משמעותיות, אבל בחיינו אנחנו לא מסוגלות לקבל החלטות".

תסבירי.

"אשה לא יכולה לדבר על צרכים רגשיים ופיזיים כסיבה לחתונה שנייה. היא צריכה סיבה כלכלית, כלומר גבר שיפרנס אותה או לידת ילדים.

"לגרושה ללא ילדים יש לגיטימציה להתחתן בשנית כדי להקים משפחה, אבל אם יש לה ילדים ומקור פרנסה קבוע, שואלים בשביל מה היא צריכה להתחתן. אשה כזו מפנימה שהיא צריכה להשקיע בילדים כי זה העולם שלה וההגשמה העצמית שלה. ואני אחת מאלה".

תומכים בך בבית?

"ההורים תומכים בי, אבל לא באופן אוטומטי אלא רק לאחר הסברים, שכנועים ולפעמים מאבקים".

"למה שמישהו ירצה להתחתן עם גרושה?"

כשכתבה את עבודת התזה שלה, על "חוויית נשים גרושות ומשכילות לאחר הגירושים", שאלה אבו ריא בין השאר איפה הן רואות את עצמן בעוד חמש שנים.

"הדעה הרווחת היא שנשים משכילות הן יותר עצמאיות, דעתניות ובטוחות בעצמן, ודרכי ההתמודדות שלהן מתחילות להשתנות. אבל כשהן דיברו על נישואים שניים הרגשתי שזה נושא שמעורר חשש.

"ככל שהעמקתי בנושא הבנתי שאם אני רוצה לחולל שינוי אני צריכה להתמקד בחברה המסורתית. רציתי חיזוק סטטיסטי לכך שנשים מוסלמיות גרושות לא מקבלות לגיטימציה להתחתן. אין ביקוש לנשים גרושות אצלנו.

"התפיסה היא שאם אשה כבר אינה בתולה וגם לא הצליחה לשמור על הבית שלה, למה שמישהו ירצה להתחתן איתה. אני לא מבינה איך זה קורה בזמן שלגבר מחפשים כלה חדשה בזמן תהליך הגירושים".

במחקר נכללו 25 נשים מוסלמיות גרושות מכל רחבי הארץ כאמור. "הסיפור שהכי השפיע עליי היה של אשה שאביה אילץ אותה להתחתן בסוף התיכון עם מישהו שהיה לה קשר איתו, ואנשים דיברו.

"זמן קצר לאחר החתונה החלו הבעיות. התברר שהבעל אלים, ולאחר 14 שנות נישואים האלימות הגיעה לשיא, והמשפחה הרימה ידיים והסכימה לגירושים. והיא, אשה משכילה ואינטליגנטית, מצאה את עצמה שוב בבית ההורים לאחר שהבטיחה שלא תחשוב על גבר אחר ולא תרצה להינשא שוב".

למה?

"נשים רבות נאלצות להבטיח. גם אני עברתי את זה. בשלב המשברי נראה לך שלא תרצי גבר אחר לעולם. במשפט האכזרי שהתנהל היא ויתרה על בנה.

"כל יציאה מהבית היתה בהשגחה של אחיה. כשהחלה לדבר שוב על נישואים שאלו אותה, 'למה? מה חסר לך?'. ותנסי לענות להם, 'כי אני לא חיה'.

"בסופו של דבר אביה שידך לה מישהו מבוגר ממנה ב־20 שנה, והוא אפשר לה לסיים תואר שני, לפתח קריירה ולנסוע לחו"ל. היא הסבירה לי ששילמה מחיר, אבל הרוויחה את חייה כאשה חופשייה. כששאלתי על אהבה וזוגיות היא ענתה, 'יש כבוד. ידעתי שלא תהיה אהבה, אבל זו אסטרטגיה'.

"הסיפור הזה הכאיב לי מאוד כי הבנתי שגם נשים משכילות ועצמאיות עדיין אינן חופשיות. לחשוב על חתונה כאסטרטגיית בריחה זה עצוב. נוסף על הכל, לפי הדת האסלאמית, במקרה של גירושים הילדים עוברים לאביהם. יש לזה תיקון בחוק, אבל לא כולן מודעות לזכויות ולתיקונים האלה". 

את יוצאת נגד הדת?

"לא, לא. אני קוראת הרבה בקוראן, אבל לא מקשיבה להסברים של הגברים. מה שמדכא זאת הפרשנות בתוך החברה. אני רוצה להבין את הבחירה של הנשים וגם להשפיע.

"אני מקווה שהצפת הנושא תעורר עוד שיח בנושא. כך חשבתי כשהקמתי את העמותה שלי כדי לשנות את הסטיגמה של הנשים הגרושות ואת מעמדן".

כשרצית לחולל מהפכה בעזרת בית הקפה נכשלת.

"אני לא רואה בזה כישלון. בית הקפה לנשים נסגר לאחר שנתיים, אבל אני מתכוונת לפתוח אותו שוב בקרוב. כל הציוד שמור אצלי, וזה רק עניין של זמן.

"היתה בו אמירה חזקה והוא גרם לי להיאבק וחיזק אותי. יש לי שליחות כלפי הנשים בחברה שלי. אני חייבת לשנות את המעמד שלהן".

תתחתני שוב?

"עניין הזוגיות לא פשוט. כשהתגרשתי אמרתי שלא אתחתן כי הבנות הן החיים שלי ולא אוותר עליהן. לא חשבתי להכניס מישהו זר לשגרת חיינו.

"בינתיים הבנות גדלו, הגדולה כבר סטודנטית להנדסה, ויש רגעים שאני לבד. אני דוהרת קדימה עם הקריירה ואם אמצא בן זוג שיעריך את העשייה שלי ואת המקום שהגעתי אליו, אהלן וסהלן. אם לא, אני לא צריכה אותו. אני עצמאית בכל הדרכים".