אושר ונדב. צילום: באדיבות ההורים

מעיין דואני ומשפחתה עברו מבת ים לפתח תקוה בגלל איכות החינוך, אבל כעת מתברר שלילדיה אין מקום בבית הספר. "העירייה מנפנפת אותנו ושולחת את הילדים ללמוד בבית הספר הקודם בבת ים".

אושר (10) ונדב (8.5) דואני עברו בקיץ האחרון להתגורר עם משפחתם בשכונת עין גנים בפתח תקוה והיו אמורים להתחיל את שנת הלימודים לפני כשבועיים, יחד עם כל ילדי העיר. אלא שמסתבר כי עד כה הם נשארו בבית.

האם, מעיין, מסבירה: "לילדים שלי יש קשיים והם צריכים ללמוד בכיתות קטנות, אך בעיריית פתח תקוה טוענים שאין  מקום ושולחים אותם ללמוד בבית הספר הקודם בבת ים, מרחק של כשעתיים נסיעה באוטובוס".

מה זאת אומרת?

"הילדים שלי לומדים בכיתות קטנות כי יש להם קשיים בלימודים, כשעברנו לפתח תקוה במהלך אוגוסט מייד רשמנו אותם לבית ספר, אבל אז קיבלנו תשובה שאין להם מקום ושעדיף שהילדים שלי ילמדו בבית הספר בו למדו בשנה שעברה, בבת ים. במהלך כל חודש אוגוסט נסעתי הלוך ושוב מבת ים לפתח תקוה, באוטובוסים עם הילדים, כדי לזרז עניינים, הרגשתי כמו יויו כשברקע אין עם מי לדבר. גם קרובי משפחה ניסו לעזור לנו, למשל גיסתי שנרתמה לעניין, דיברה עם כל העולם יום ולילה, עד שבסופו של דבר מצאו לילדים מסגרת".

נשמע שמצאתם פתרון, מה הבעיה?

"ממש לא. המסגרת שנמצאה היא של חינוך דתי-חרדי. ניסינו לתת הזדמנות, אבל אז גילינו שהתקנון אומר שעל המשפחה לשמור שבת, האב צריך לשים ציצית וכיפה ואני צריכה ללבוש חצאית וכיסוי ראש. אנחנו משפחה חילונית וזה חינוך שלא מתאים בשום צורה לילדים שלי. הילדים שלי לא צריכים להתבייש במי שהם ובטח שלא לשקר, רק בגלל שהם נסעו בשבת. אני לא מלמדת את ילדיי לחיות בשקר או לשקר לעולם כי ככה מתנהל בית ספר מסויים, ולכן סירבתי בתוקף".

חברים וקרובים נוספים של מעיין והבנים ניסו לעזור בדרכים שונות, שלחו מיילים, התקשרו למנהל החינוך ועוד. "הציעו לנו לשלוח את הבנים לבית הספר הקודם בבת ים ושהעירייה תדאג להסעות. אבל אני אישה חולת אפילפסיה ולא ניידת. מה יקרה אם חס וחלילה אחד מהם יהיה חולה או יצטרך שנאסוף אותו מבית הספר? הוא אמור לחכות עד סוף היום להסעה? אני אמורה לנסוע בתחבורה ציבורית במשך למעלה משעתיים? אין בזה שום הגיון. ביקשתי שיחתמו לי על מסמך שאם חס וחלילה קורה משהו תהיה הסעה חזור גם באמצע היום, אבל בעירייה סירבו".

מעיין אף פרסמה פוסט חושפני על מצבה בקבוצת פייסבוק מקומית: "מאז הפוסט פנו אליי אמהות לילדים בבית ספר קרול בעיר, הן סיפרו שילדיהן לומדים בכיתות קטנות שהמכסה המקסימלית בהן היא עד 15 ילדים, אבל בפועל לומדים בהן 10 ילדים. המשמעות היא שיש מקום לילדים שלי בכיתות האלה. אמנם לא מדובר במרחק הליכה מהבית, אבל עדיין זה רק 10-15 דקות נסיעה מהבית ולא שעתיים!"

מעיריית פתח תקוה נמסר בתגובה: "משפ' דואני הגיעו לרישום ב- 14.08.2018 בשעות אחר הצהרים. המשפחה הגיעה ללא אבחונים ומסמכים נדרשים ובבדיקה שנעשתה ע"פ המידע שהיה ברשות ההורים באותה עת, נמצא שהכיתות להן מיועדים הילדים מלאות ואין בהן מקומות פנויים.

"הוצע להורים לבקש המשך לימודים בבתי הספר שבהם למדו בעיר בת- ים, כדי למנוע שני מעברים (עיר חדשה ובית ספר חדש), אך ההורים סרבו. לצערנו, לא היה ניתן לשלוח באופן מיידי בקשות שיבוץ מחוץ לרשות עקב מסמכים חסרים אשר הושלמו רק בתאריך ה- 21.08.2018 ובמועד זה נשלחו בקשות שיבוץ למוסדות חינוך מתאימים בערים סמוכות, ואכן נמצא שיבוץ לאחד הילדים בבית דגן אך ההורים סירבו.

"האמא ביקשה לבדוק שיבוץ גם בבתי ספר ממלכתיים דתיים, ואכן ניתן היה לשבץ את שני הילדים בבתי ספר ממ"ד בפתח תקוה. ההורים העדיפו זאת ובתאריך 29.08.2018 התקבל בעירייה מכתב  מהאמא בו היא מבקשת לשבץ את ילדיה בבתי ספר ממלכתי דתי ובהתאם לבקשתה הילדים שובצו בבתי ספר ממ"ד בעיר".