כבר לא משחק ילדים. מימין: הרמתי, מליקה, מושל ודרור. צילום: ריאן

ביום בו קבענו את הצילומים לכתבה שאתם קוראים, בוטל האימון של הפועל פ"ת והשחקנים זכו ליום חופשי. ביקשנו יפה וארבעת השחקנים הצעירים והחדשים של הפועל, שגיא דרור, עמרי (בלי ו') הרמתי, רוי מליקה ושי (שמואל) מושל הסכימו לוותר על בוקר של שינה ולהגיע לגן השעשועים בו צילמנו את הכתבה בשעה מוקדמת. החמישי, עומר מזרחי, לא שוחרר מהצבא. למקרה שהייתם זקוקים לעוד הוכחה עד כמה צעירה ואלמונית (בינתיים) הקבוצה החדשה של מסאי דגו.

"אל תוותר על מושל", אמרו בקבוצה כשביקשתי כמה שחקנים "זורמים" שיתאימו לכתבה עם אופי שכזה, "הוא כבר יידע להרים את החבר'ה". הם ידעו על מה הם מדברים.

האוחזים בהגה. מושל ומליקה בחזית. מליקה ודרור במושב האחורי. צילום: ריאן

ראשונים התייצבו דרור (היחיד שמתגורר בפ"ת), שהביא איתו את כדור המונדיאל בו זכה בתחרות שנערכה בקיץ והרמתי, שהסתמן כשחקן היותר ביישן בחבורה.

דרור הוא (יחסית) המנוסה והבוגר, מליקה הוא השקט (אבל הממזר) ומושל? כבר הבנתם.

מליקה היה הראשון להשתחרר ולהרביץ כמה פוזות של דוגמן למצלמה. הבן של מאיר, חלוץ העבר, זוכר כנראה את אבא מככב על שערי העיתונים ושמר על פאסון למול עדשת המצלמה. מושל מיהר להכריז: "מליקה הוא הדוגמן".

מושל עצמו תפס את מקומו מול הצלמת וניסה לסדר את חולצתו. "החולצה שלי קצרה, לא כמו מליקה שרץ לעשות גיזרה ביום שקיבלנו אותה", סיפר. על ידו שעון זהב גדול וחיוך ענקי ("או שאני צוחק מכל הלב, או שאני לא צוחק בכלל", הסביר). כשידו נראתה כמי שמכסה על אזור החלציים, זרק לו מליקה – "אתה עומד כמו בחומה".

דרור (מימין) והרמתי בחימום אחרון לפני העונה. צילום: ריאן

אחר-כך החלו הצילומים הקבוצתיים. כיאה לקבוצה צעירה כל כך, ביקשנו להביא אותם למקום שמסמל ילדות, למקום שהם כנראה עדיין זוכרים כשעוד שיחקו בו, בזמן שלא היו על מגרש הכדורגל בשכונה – גן השעשועים. תחילה ביקשה הצלמת שירימו עצמם על המתלים שבמתקן המגלשה, אחר-כך ניסו לייצב עצמם את המגלשה עצמה וחיזקו את שרירי הרגליים. לא פלא שמושל דרש ממני לעדכן את מאמן הכושר שהם כבר עשו את האימון שלהם ו"הלך לנו היום החופשי".

נדנדות, לצערנו, היו רק שלושה. הרמתי, דרור ומליקה מיהרו לתפוס לעצמם נדנדה ומושל נותר לבד. הוא לא הסכים להצטלם כשהוא דוחף את אחת הנדנדות והציע כחלופה, שדרור הצנום יישב על ברכיו. השלט שמתריע שהשימוש בנדנדות על אחריות המשתמש, גרם לנו להבין שאם נשעה להצעתו, הפועל עלולה למצוא עצמה בלי ארבעה שחקני הרכב במחזור הפתיחה.

בסוף מושל הסכים לנדנד. צילום: ריאן

צילום אחרון תפסנו על ה"מכונית" שבפארק, בה הצטופפו הארבעה, בעידודו של מליקה שהזמין את מושל, הגבוה בחבורה, לשבת לידו "בוא שב, זאת מכונית עם "סאנ-רוף" (גג נפתח). בסוף הם התפזרו, לא לפני שהודו ש"היה דווקא כיף, כמו אימון שיחרור" והלכו לנוח.

(מימין) דרור, הרמתי, מושל ומליקה מתרגלים יציבות הכרחית. צילום: ריאן

החבורה הצעירה והמשעשעת הזאת תצטרך להיות הכי רצינית על כר הדשא. הם מבינים שהגיל הוא לא רק מספר, אבל משוכנעים שניסיון הוא לא הכל. מאמינים במאמן ששלף אותם מהקבוצות השונות, חלקם בליגות נמוכות יותר והביא אותם לבמה הכי גדולה (עדיין) בלאומית ואין להם ספק – עם כל הצרות, מינוס הנקודות וחוסר הוודאות, הפועל פ"ת תישאר בלאומית. אולי אפילו יותר מזה.

רגע לפני שהם עולים לכר הדשא ומתחילים במלחמה, שאלנו אותם כמה מהשאלות הכי חשובות – עליהם ועל הקבוצה. קבלו כמה מה"תינוקות של דגו", אלה שאתם עדיין לא מכירים, אבל על הכתפיים שלהם נמצא חלק לא מבוטל מהעתיד של הפועל פ"ת.

 השחקנים יודעים היטב - השנה אין מקום לגלישה במורד. צילום: ריאן

השאלות:

  1. מי השחקן הכי מצחיק בקבוצה?
  2. מי יהיה מלך השערים?
  3. מי יספוג הכי הרבה כרטיסים צהובים ומי הכי הרבה אדומים?
  4. מי יקבל הצעה מליגת העל בינואר?
  5. מה החלק שאתה הכי שונא באימון?
  6. איזה שחקן יכול להיות מלוהק לעונה הבאה של "האח הגדול"?
  7. מודל לחיקוי/שחקן אהוב
  8. ספרו משהו מפתיע על עצמכם
  9. באיזה מקום תסיים הפועל פ"ת העונה?

 עזבו אותי מכדורגל, מתחיל ה"פלאשינג מדו". שי מושל. צילום: ריאן

שי מושל, מגן ימני/קשר מרכזי, בן 21, גדל במ.ס. אשדוד, מגיע מקרית גת

1.נתי בנימין – יהיה קרב חזק על התואר ביננו. נתי הוא מלך החיקויים.

2.עמית מזרחי

3.צהובים - מור שקד, חי את המשחק כל הזמן, גם מול השופטים. אדומים- קובי מור – הכי כסחן.

4.קובי מור יקבל הצעה.

5.אני אוהב את כל חלקי האימון.

6.מור שקד מועמד קלאסי לתכנית והוא גם לוקח בקלות את המיליון.

7.מת על אנגולו קאנטה ודני אלבס – שניהם משחקים בתפקידים שאני משחק ואני אוהב את האישיות שלהם.

8.בבית אני מעדיף לראות כדורסל (יורוליג) או טניס במקום כדורגל.

9. נסיים בפלייאוף העליון, במקום כמה שיותר גבוה.

סחרחורת אנגלית. עמרי הרמתי. צילום: ריאן

עמרי הרמתי, קשר 50/50 והתקפי, בן 20, גדל במכבי ת"א, מגיע מהפועל הרצליה

נזאר אבו קטיפאן – הסיפורים שלו קורעים, אפשר לחשוב בטעות שהוא משחק 15 שנים.

2.שגיא דרור יהיה הכובש המצטיין שלנו.

3.דניאל שוורצבוים – אגרסיבי ומשחק בעמדה שמקבלים בה הרבה כרטיסים.

4.גל לוי – המקום שלו בליגת העל.

5. אני שונא את שלב החימום.

6.שי מושל – הוא מזכיר את חמימו, שכיכב באחת העונות הקודמות. זה גם הכינוי שלו בקרב השחקנים.

7.ערן זהבי – כל מילה מיותרת. שחקן מדהים, שתמיד משפיע על המשחק ועל הקבוצה.

8.שיחקתי בליגת האלופות לנוער נגד הנוער של צ’לסי. הייתי זקוק לכדורים נגד כאב ראש אחרי המשחק.

9. המשחקים הראשונים יקבעו לאן הקבוצה תלך. אני אהמר על מקום 7. נצטרך צבירת נקודות מטורפת בשביל זה אבל אני מאמין בקבוצה.

 

חולה על מספרים ולא רק על שעל חולצת השחקן שלי. שגיא דרור. צילום: ריאן

שגיא דרור, שחקן כנף וקישור התקפי, בן 23, גדל במכבי ת"א והפועל רעננה. מגיע מהפועל עפולה.

1. שי מושל – אין מערכון מהטלוויזיה, שהוא לא יודע לחקות ברמת דיוק מושלמת.

2. רוי מליקה – יש לו תנועות יפות לעומק והוא מאוד מהיר.

3. אבו קטפיאן – משחק קרוב ליריב ואגרסיבי מאוד. תכינו את הכרטיסים.

4. קובי מור – שחקן עם איכויות, שכבר עכשיו היה צריך להיות בליגת העל.

5. כששורקים לסוף האימון ולא ממשיכים את המשחקונים.

6. שי מושל – אין לי ספק שהוא יזכה במקום הראשון, ויהיה אהוב הקהל בגלל החיקויים והאופי הטוב שלו.

7. אדן הזאר – אני מתחבר לסגנון המשחק שלו, לדריבל, לחדות ליד השער.

8. אני באמצע לימודי תואר ראשון בכלכלה וניהול, מאוד מתחבר למספרים ולמקצועות ריאליים.

9. נעשה פלייאוף עליון. מקום 8 ומעלה.

 

מתגלגל מצחוק מהצחוק המתגלגל של שקד. רוי מליקה. צילום: ריאן

רוי מליקה, חלוץ, בן 22 גדל בהפועל ת"א, מגיע מבית"ר ת"א/רמלה

1. מור שקד – כשהוא מתחיל עם הצחוק המתגלגל שלו, אי אפשר שלא להצטרף אליו.

2. שגיא דרור, סקורר אמיתי.הכי הרבה צהובים – רם לוי, אדומים – קובי מור. השחקנים הכי אגרסיביים בקבוצה.

3. הכי הרבה צהובים – רם לוי, אדומים – קובי מור. השחקנים הכי אגרסיביים בקבוצה.

4. מסאי דגו. אני כבר רואה קבוצות שפונות אליו.

5. אין כזה, האימונים זורמים בצורה כיפית

6. שי מושל תפור ל"האח הגדול". הוא החמימו הבא

7. ערן זהבי, האופי שלו מנצח משחקים.

8. בזמני הפנוי אני אוהב לעשות ג׳אגלינג, זה עוזר לי לריכוז.

9. במצב של 11- נקודות המטרה העיקרית היא קודם כל הישארות בליגה ואת זה נעשה.

השאלות הבוערות לקראת העונה שבפתח:

באיזה מחזור תמחק את הפועל את המינוס?

באיזה מחזור יצליחו אוהדי הקבוצה לזהות את כל השחקנים?

האם עמותת "הכחולה" תעשה היסטוריה ואוהדי הפועל יהפכו לראשונים שרוכשים את קבוצתם?

האם דגו יצליח לנתק עצמו מכל "היועצים" שמקיפים את הפועל פ"ת ולהימנע מעוד תקרית עם הבוס?

התסריט האופטימי לעונה הקרובה: 

הפועל ממשיכה את היכולת מגביע הטוטו ומוחקת את המינוס במחזור הרביעי. באוקטובר "הכחולה" רוכשת את הקבוצה, ו-3000 צופים בכל משחק סוחפים את הקבוצה לעונת מרגשת שמסתיימת עם כרטיס לפלייאוף העליון ופזילה למאבקי הצמרת. ארבעה שחקנים מזומנים לסגל הנבחרת הצעירה, דגו דוחה הצעות מצמרת ליגת העל ונשאר במועדון לעוד עונה. על הדרך, ניצחון בדרבי שולח את הקבוצה למפגש כפול ושקול ברבע גמר הגביע מול הפועל ב"ש.

התסריט הפסימי:

הצעירים עושים במכנסיים, הפועל מסיימת את הסיבוב הראשון במינוס, רוכש אלמוני עם מניעים עלומים רוכש את הקבוצה וממוצע הצופים עומד על 200. דגו מתפטר אחרי שהקבוצה מודחת מהגביע ע"י מכבי עמישב. בסיום העונה מוקמת הפועל "סטלמך" פ"ת בליגה ג'.