הלוחם מור שקד. צילום: ריאן

לפני בדיוק שנתיים, כשחתם הקשר מור שקד בפעם הראשונה בהפועל פ"ת, הלבשנו אותו וכמה מחבריו במדי ג'ודו לכבוד פרויקט פתיחת עונת 2016/17'. הרעיון היה שהקבוצה החדשה של שקד יוצאת לעונה קשה, שתדרוש רוח לחימה של לוחמי ג'ודו להוטים ונחושים, בכדי לשרוד אותה.

שנתיים חלפו, מור שקד, היום כבר בן 31, חוזר להפועל פ"ת ומבין שהסרט של העונה הנוכחית צפוי להיות אחר לגמרי. תשכחו מסרטי ברוס לי ואמנויות לחימה. "העונה הזאת תהיה מלחמת עולם", פסק שקד. למלחמה הזאת יוצאים שקד וחבריו עם לוחמים דלי ניסיון, אבל מאוד שאפתנים, בלי הרבה אימונים ("אי אפשר לקרוא למה שאנחנו עוברים הכנה לליגה, אנחנו מתאמנים רק שבועיים"), מה שיהפוך את הקרבות לקשים, אולם מעל כולם עומד המפקד ששקד טוען שלא יכול להיות ראוי ממנו – מסאי דגו.

למרות ששיחק בעונה שעברה בהפועל ראשל"צ, שהייתה כפסע מעלייה לליגת העל ובונה גם העונה את אחד הסגלים היותר חזקים בליגה, בחר שקד לעלות על מדים ולצאת למלחמה שמתחילה במינוס 11 נקודות. "העדפתי ללכת ולשחק תחת מסאי דגו", הסביר את ההחלטה, "אני מכיר את השיטה ואת הכדורגל שהוא דורש ומאמין גדול בדרך שלו, שיכולה להוביל אותנו להצלחה".

שקד שיחק לצד דגו לפני 11 שנים בהפועל רעננה (בעונה שהסתיימה בהעפלתה של הפועל פ"ת לליגת העל) ולא התאמן תחתיו, אבל הוא מפזר הרבה מאוד מילים טובות על המאמן הצעיר. "ראיתי את הכדורגל שהציגה הפועל כפ"ס ואת מה שעשה שם בעונה שעברה עד הפיצוץ עם שום", נזכר שקד, "הוא לקח קבוצה בלי הרבה כסף והפך אותה לטובה ביותר בליגה. איך עשה זאת? דרך שיטה מצוינת, כדורגל תוסס והרבה צעירים שהוא לא מפחד לתת להם במה. אני בטוח שהרבה שחקנים יפרצו העונה בהפועל פ"ת.

מור שקד חוגג את השער הכי יפה שכבש בהפועל. צילום: עוז מועלם

"ברמה האישית, לצוות הנוכחי יש רמת אימון גבוהה וכך גם הדרישות. הקצבים באימון מאוד גבוהים ולשחקן בגילי, שרוצה להאריך את הקריירה כמה שיותר, זה חשוב מאוד. אין קיצורי דרך".

אתה מגיע על תקן המבוגר האחראי.

"בכדורגל לא משחקים עם תעודת זהות ואם לא אהיה טוב, לא אשחק. אצל מסאי אין חוכמות. בכל קבוצה בה שיחקתי בשנים האחרונות, נתתי מעצמי גם מעבר. צריך לכוון, לדבר עם הילדים. זה כיף עבורי וזה מבורך. הילדים מקשיבים ומנסים ללמוד, אבל אין לנו הרבה זמן ומהר מאוד אנחנו צריכים להבין איפה אנחנו נמצאים".

ובכל זאת, הפעם נדמה שזה מקרה קיצוני והקבוצה כולה מבוססת על צעירים.

"אני סומך על מסאי ורן (עוזר המאמן), שהסגל עדיין לא קרוב להשלמה ואני בטוח שיגיעו עוד שחקנים, שחסרים לנו בתפקידים משמעותיים. מה שקורה בינתיים זה בהחלט חריג. אני משחק לצד ילידי שנת 2000, שצעירים ממני ב-14 שנים. בכלל, אני לא זוכר עונה עם כל כך הרבה צעירים בלאומית. זאת התוצאה של החוק החדש, שמחייב כל קבוצה לרשום לפחות שישה שחקנים מתחת לגיל 23. לדעתי, החוק הזה יפגע בליגה לאורך זמן. גיל לא יכול להיות פקטור, רק מי שטוב צריך לשחק.

 יחד עם זאת, שום דבר לא ערובה. בעונה שעברה היה לנו בראשל"צ סגל מוכן ומנוסה במחזור הראשון ופתחנו עם שלושה הפסדים. אין חוקים. נתמודד עם מה שיש ונצטרך להיות ביחד, עם תמיכה של קהל מאחורינו".

הקהל בינתיים עוד שוקל את צעדיו, כשרבים מהאוהדים ממתינים להתפתחויות בנוגע להעברת הקבוצה ל"כחולה". לא בטוח שתהיה לכם דחיפה גדולה בפתיחת העונה.

"אני לא צריך לספר על הקהל של הפועל. אם הוא רוצה לחזור, הוא יכול להרעיד כל איצטדיון. זה קהל שלא מתאים לליגה הלאומית. בקדנציה הקודמת שלי בהפועל, הייתה אנרגיה לא טובה בין הקהל לבעלים (דורון גלנט) והרגשנו את זה מהר מאוד. זה חילחל גם לכר הדשא. כרגע, כשהקבוצה עם מפרק, אנחנו צריכים את הדחיפה של הקהל מהרגע הראשון ומייחלים ורוצים שהכחולה תיכנס לקבוצה".

"רמת אימון גבוהה", מסאי דגו.

עד כמה מינוס הנקודות יושב בראש?

"אנחנו מתחילים עם גיבנת לא פשוטה ונצטרך להיות חזקים מנטאלית. אין לנו שאיפות מלבד הישארות, אנחנו לא מכבי נתניה עטורת הכוכבים והתקציב של לפני שנתיים, אבל אני יודע איך הליגה הזאת עובדת. צעירים מוכשרים, ולידם כמה שחקנים שמכירים את הליגה, יכולים להשאיר את הקבוצה. עוד לא חווינו עונה כזאת, שמתחילה במינוס ואתה צריך לנצח כל כך הרבה משחקים רק כדי להגיע לאפס. זה מצריך מאיתנו לשכוח מהמינוס, אבל לפתוח הכי חזק שאפשר, כי כל אובדן נקודות יכול לגרור כדור שלג".

שקד, כאמור, הגיע בפעם הראשונה להפועל פ"ת בקיץ שלפני שנתיים, כבש שלושה שערים (כולל שער נהדר בפצצה מחוץ לרחבה לחיבורי שערה של הפועל קטמון, במה שהפך לאחד משערי העונה בליגה), אולם בחודש ינואר נחתך מהקבוצה על ידי הבעלים דאז דורון גלנט ועבר למכבי הרצליה, כשהרומן בין הצדדים לא מסתיים בחיבוקים ונשיקות. "לא הייתה איזושהי תקלה או בעיה מקצועית", סיפר שקד, "הייתה בעיה עם הבעלים הקודם. לשחק בהפועל פ"ת זאת זכות ונהניתי גם בפעם הקודמת. אני מעדיף לא להרחיב על מה שקרה פה לפני שנתיים, אבל את ההשלכות של הניהול וההתנהלות שהייתה פה, רואים במה שקורה עכשיו, בעובדה שאנחנו בפירוק ופותחים עונה במינוס 11".

אתה רואה שינוי במועדון לעומת זה שעזבת לפני שנה וחצי?

"במובן מסוים, המצב מזכיר לי את העונה הקודמת, עם חוסר הוודאות, האיום לירידה לליגה א' והרבה שחקנים צעירים, בתקציב נמוך. גם אז אסף נימני התקשה להשלים את הסגל. אבל ברגע שעברנו לניהול המפרק, יש תחושה אחרת, של משהו חדש שמתחיל".

בגיל 31, אתה פותח עוד עונה בלאומית. מרגיש פספוס של מיצית את הקריירה בליגת העל?

"הפציעה הקשה שספגתי לפני שלוש שנים, במכבי פ"ת, עצרה אותי. שנה קודם לכן, היה לי חוסר מזל כששיחקתי בבית"ר ירושלים וכשנכנסתי לכמה משחקים, הקבוצה נקלעה למשבר. הייתה לי עונה טובה בראשל"צ, כמעט עלינו ומאמין שבהפועל תהיה עונה טובה עוד יותר. עדיין לא מאוחר, בכדורגל הישראלי יש הרבה שחקנים שעושים דברים יפים בגיל מאוחר, אם הם יודעים לשמור על עצמם".