צילום: באדיבות המשפחה

ש' בן השלוש מפתח תקוה אמור להשתלב בשנה הבאה בגן טרום טרום חובה, אשר מרוחק כחצי שעה הליכה מביתו. בשל מצבה הרפואי של אימו, הוא לא יוכל להגיע לגן. הוריו ערערו שוב ושוב על השיבוץ, אך השבוע קיבלו תשובה שלילית סופית. כעת מבקשים ההורים המיואשים מכל גורם בעירייה שרק יכול לסייע: "עזרו לנו לשלוח את הילד לגן כמו כל חבריו".

מ' (29), אם לשניים המתגוררת במרכז בפתח תקוה, אובחנה לפני חודשיים כמי שסובלת מתסמונת נדירה הנקראת Pots או בעברית טכיקרדיה מנוחתית.

בשל התסמונת המאופיינת בין היתר בדופק מואץ, לחץ דם נמוך, סחרחורות ואף עילפון, מ' סובלת מקושי מהותי בתפקוד היומיומי. "זו תסמונת ארורה", סיפרה השבוע בפוסט חושפני. "תחשבו שבכל פעם שאתם עומדים הגוף שלכם לא מצליח לקבל את זה, תוך 2-3 דקות אתם רואים שחור וכוכבים ואם לא תשבו או תשכבו ותרימו רגליים אז תיפלו או תתעלפו".

אך הבעיה העיקרית החלה דווקא לפני מספר חודשים, כאשר מ' ובעלה קיבלו שיבוץ לבנם הפעוט, אשר עתיד להיכנס בתחילת שנת הלימודים לגן טרום-טרום חובה בעיר.

הילד עם התיק לגן. צילום: באדיבות המשפחה

מה קרה?

"העירייה שיבצה את הילד בן ה-2.11 לגן טרום טרום חובה ברמת ורבר, שמרוחק לנו מהבית מרחק של 25-30 דקות הליכה ברגל. בשבילי מדובר בסיוט. המשמעות היא ללכת את הדרך הזו כל יום ארבע פעמים ביום, חצי שעה לכל כיוון, שנינו יחד עם אחותו הקטנה שנשארת איתי בבית. במצבי מדובר במשימה באמת בלתי אפשרית, על אחת כמה וכמה במזג אוויר קיצוני כמו בארץ. בהעדר פתרון ראוי, אאלץ להשאיר את הילד איתי בבית".

ניסית לערער על השיבוץ?

"ברור. ביום בו התפרסמו השיבוצים לקח לי בדיוק 10 דקות להגיש ערעור. הייתי בטוחה שיחליפו ושזו היתה רק טעות. לאחר ששלחתי את הערעור ניסיתי להתקשר מספר פעמים לאגף גני ילדים בעירייה וכן שלחתי מיילים. בכל פעם אמרו לי להמתין עד שיגיעו התשובות. יום אחד שוב צלצלתי ביוזמתי וענו לי שהתשובה שלילית. ניסיתי טלפונית להסביר את מצבי ונעניתי בשלילה בטענה ש'הגן הקרוב לביתך מלא. זה גן קטן ואין מקום'.

"למחרת צלצלתי שוב והסברתי שאני חסרת אונים כי המשמעות היא שהילד שלי יישאר בבית. אמרו לי להגיש ערעור נוסף ו'נראה'. כמובן מייד הגשתי ערעור נוסף, ובמקביל גייסתי מכרים שינסו לגשש עבורי מה קורה עם זה ומדוע התשובה שלילית. גם הם חזרו עם תשובה דומה לפיה 'אין מקום הגן מלא' וכן ש'באוגוסט נדע סופית'".

מ' ובני המשפחה נאחזו בשאריות התקווה האחרונות, אלא שהשבוע הם התבשרו סופית שהתשובה שלילית. "בעלי ואני נותרנו המומים ומאוכזבים", מסבירה מ'. "לילד יש כבר תיק גן והתרגשות בלב. אבל כעת מסתמן שהוא יישאר בבית שנה שלמה. ומה יהיה כאשר יהיה בן 4? מי מבטיח לנו ששנה הבאה הוא ישובץ לגן קרוב? מה אנחנו אמורים לעשות? לעזוב את העיר? למה מתעקשים לא לסייע לי בשנה הזו? די לי בסבלי ובחוסר התפקוד הזה".

מה תעשו?

"מהעירייה הציעו לנו גנים חלופיים אשר נמצאים באותו מרחק, או במילים אחרות תבחרי - ללכת חצי שעה ימינה או שמאלה? לנהוג אני לא יכולה במצבי הגופני, בעלי המפרנס היחידי כרגע ולכן הוא לא יכול לקחת אותו ולהחזיר אותו מהגן ומונית ספיישל ארבע פעמים ביום זה בערך 2,000 שקל לחודש, הוצאה שאין באפשרותנו להוציא. ערערנו כל יום בערך בחודשיים האחרונים וגייסנו את מיטב הקשרים שיכולנו. אנחנו אובדי עצות".

מעיריית פתח תקוה נמסר בתגובה: "ראשית, נאחל לאמא רפואה שלמה מכל הלב ונאחל לילד המון בהצלחה בשנת הלימודים הקרובה. לגופו של עניין, האם גרה במרכז העיר כאשר ברדיוס של למעלה מ 20 דקות הליכה אין גן ילדים לגיל 3 המשויך לממ"ד, כפי שהאם ביקשה. הגן המבוקש על ידי האם גם הוא במרחק הליכה של 20 דקות. הוא ממוקם על יד בית חולים השרון והוא בתפוסה מלאה. התנהל שיח מקצועי עם מנהלת מחלקת רישום ושיבוץ על מנת למצוא פתרון הולם וקרוב יותר כדי לסייע לאם המתקשה בהליכה. לצערינו כל האופציות הקרובות נשללו על ידי האם. הוצע לה חב"ד ממלכתי דתי בפרנקפרוטר וגם לכך היא סירבה. במידה והאם מעוניינת בגן קרוב יותר עליה לשנות את המגמה מדתי לחילוני ונשמח לשבץ את הילד למבנה קרוב יותר. עיריית פתח תקוה עושה כל מאמץ על מנת לשבץ את ילדי הגן לשביעות רצון ההורים וגם במקרה זה הוצעו מגוון פתרונות שאינם מקובלים על האם".

עדכון תגובת העירייה:  "לאחר מתן התגובה, נודע כי האם הגיעה למשרדי האגף לגני ילדים בשעות קבלת הקהל. בתום פגישה עם מנהלת המחלקה, הסכימה האם לשבץ את בנה לגן "תפוז" שהוצע לה מלכתחילה. באיחולי שנת לימודים מוצלחת".