חברי מטה סירקין. צילום: ריאן

"הם לא ירימו ידיים, זה אישי מבחינתם. גם התחנה המרכזית שתקועה במרכז העיר היא נקמה על הצרות שאנחנו עושים להם", כך אומרים השבוע במטה המאבק סירקין, ומכוונים לשרים בממשלה ולחברי כנסת בקואליציה על רקע הכוונה להעביר שטח מהבסיס, הממוקם מזרחית לשכונת הדר גנים, לעיר אלעד, ולבנות עליו כ־4,500 יחידות דיור.

המטה מורכב מ־22 פעילים נמרצים וחדורי מטרה, שרואים מול עיניהם דבר אחר בלבד - תשתיות. בלעדיהן, הם טוענים, בלתי אפשרי להקים שכונה חדשה על אדמת הבסיס, שאמור להתפנות עד שנת 2020.

המטה הוקם לפני כשש שנים והפך במהרה לסיוטם של הפוליטיקאים מהרמה הארצית. עם זאת, הם זוכים לתמיכה מראש העירייה, איציק ברוורמן, ומנבחרי ציבור מקומיים המבינים היטב את המצוקה והקטסטרופה העלולות להיווצר כתוצאה מאכלוס אלפי משפחות חדשות ללא תכנון ראוי. נפגשנו עם ירון קדושים ומשה פישר, שניים מהדמויות המוכרות ביותר והמזוהות ביותר עם המטה, בשיחה על עתידה של מזרח פתח־תקוה ו־16 אלף יחידות דיור העתידות להיבנות.

"קרב על העתיד"

קדושים (42) מוכר כפעיל חברתי שמתגורר בעיר מזה 19 שנה. הוא מתגורר בשכונת הדר גנים מאז הקמתה, והיה חבר במאבק להקמת מתחם נחלים.

"היה ברור שהשכונה הזאת הולכת להרבה בעיות של תשתיות, לרבות היעדר כבישים, מוסדות ציבור, גינות ושטחים שלא מתוכננים נכון", הוא אומר. "לבסוף הולכנו שולל. הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה שוב. אני לומד את התוכניות ועושה דברים על פי אמונתי".

קדושים, אדם חרדי, מספר כי המאבק הנוכחי הוא המשמעותי ביותר בחייו כפעיל ציבור. "זה בפירוש קרב על עתיד העיר", הוא אומר.

למה החלטת להצטרף?

"לכל חברי המטה, חילונים ודתיים, יש מכנה משותף והוא אהבת העיר ודאגה מהשכונה החדשה שתקום. יש הרבה דעות, כמו בכל דבר, אבל כשאנחנו יוצאים החוצה הקו והדרך ברורים".

מה המטרה?

"חשוב להבהיר שאנחנו לא נאבקים נגד בנייה בסירקין. אין לנו בעיה שזה יקרה, אבל רק עם התשתיות המתאימות. כרגע הן לא תומכות בכלום, לא בדירה אחת ולא באלף".

התכנון הנוכחי עם פינוי הבסיס הוא של הקמת 8,000 יחידות דיור בשלב א', 4,000 יחידות דיור בשלב ב' ו־4,000 יחידות דיור בשלב ג'.

מדרום מזרח לבסיס קיימת תוכנית בשם "סירקין הקטנה", במסגרתה אמורות לקום 4,500 יחידות דיור נוספות, כשהמטה רואה זאת בגדר נקמה מצד השלטונות. 

מדוע אתם חושבים ככה?

"כי הם רק רוצים לבנות ולבנות, ואנחנו חוסמים אותם. תוכנית מחנה סירקין החלה בוועדה המחוזית, עברה לוועדה הלאומית וביום בהיר אחד הפילו עלינו את סירקין הקטנה. המדינה חתמה הסכם גג עם אלעד, שנותן לה שטחים לבנייה. הירוקים התנגדו וחיפשו פתרון. בסוף מצאו להם את סירקין הקטנה. כנראה שתושבי פתח־תקוה פחות חשובים להם".

מה תעשו?

"קיימנו פגישות ודיונים והוצאנו מכתב חריף לראש קבינט הדיור החדש. אנחנו דורשים הבהרות. יש פרוטוקול של ועדת הפנים, לפיו התוכניות האלה יורדות מהפרק. השטח הזה אמור להיות בין כביש מנחם בגין בהדר גנים עד אחרי כביש 6.

"זה בפירוש לשים אצבע בעין לתושבי פתח־תקוה ולא נעבור על כך בשתיקה. נשקול את הצעדים שלנו ונחריף אותם ככל שהחוק מתיר".

המטה קיים כבר כשש שנים. מה ההישג הכי גדול שלכם?

"שהתוכניות עדיין תקועות. ללא המאבק שלנו כבר היינו רואים בנייה בסירקין. זה לא מתקדם בקצב שהמדינה רוצה. חוץ מזה, סירקין הפך לסמל. כל מקום במדינה, איפה שלא תלך בנושאי דיור, סירקין עולה כדוגמא למאבק".

אתה באמת מאמין שבממשלה מתנכלים לתושבי העיר בגללכם?

"התחנה המרכזית החדשה של פתח־תקוה היא שירות ענק לעיר, אבל היא תקועה רק בגלל העיכוב בסירקין. אני יודע את זה באופן אישי".

"פוצצנו ישיבות"

מייסד מטה המאבק הוא אל"מ (במיל') משה פישר, תושב שכונת בילינסון, שמסביר כי "סירקין עלולה להיות כישלון תכנוני נוסף, שתושבי האזור כולו עלולים לשלם עליו מחיר יקר".

פישר, איך בכלל מנהלים מאבק כזה?

"מדובר במגה־מאבק ארוך ומורכב עם רגעים רבים לא קלים. המערכת הממסדית משתלחת בתושבים בצורה מבישה. המאבק הזה הוא על הבית שלנו. ננצח כי אין ברירה, אחרת כולם במרחב הזה יפסידו".

מתי החלטת להקים את המטה?

"המעורבות החלה ככל שהתעמקנו בפרטים וראינו פערים גדולים בתיאום, בהכרה ובהבנה של משרדי הממשלה השונים. למשל, עד היום משרד התחבורה לא מכיר את הרעיונות והתכניות של מינהל הדיור הלאומי באזורנו. הבנו שאין ברירה וחייבים לקחת  אחריות ולעבוד".

יש לכם תמיכה מהעירייה?

"ברוורמן מאוד תומך. ההצטרפות שלו נתנה לנו רוח גבית. זה שונה מאוד בין מאבק שאתה מנהל כתושב בודד למאבק שהעירייה והשלטון המקומי עומדים מאחוריך. אנחנו יודעים על הרבה מטות שצועקים באוויר כי ראש העירייה שלהם עובד נגדם".

אתה חושב שבסוף תצליחו?

"בוודאי. הרעיון של בנייה רוויה בסירקין דרום מוכיח את הפיכתם של מוסדות התכנון והוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור - א. ע) בראשם לחותמת גומי מתרפסת. אפשר לומר שהם בגדו באמת המקצועית שלהם ומכרו את היושרה המקצועית בעבור הכיסא. זהו מתכון לאסון שחייבים למנוע, ומעבר לכך, הפרה בוטה של הבנות, הסכמות והחלטות ברורות של ועדת הפנים שנחתמו רק לאחרונה".

איך המאבק שלכם מתבטא בפועל?

"בחדרי חדרים עם שרים וחברי כנסת. אנחנו לא רק נחמדים, אלא גם פוצצנו ישיבות והפגנו. אנחנו כנראה בדרך לעוד פיצוץ כדי שהשלטון יקשיב לנו. הבטיחו לנו שסירקין דרום חוזרת לוועדה המרכזית לתכנון מורכב יותר, ופתאום אנחנו קוראים שסירקין הקטנה עוברת כעסקת קומבינה לחרדים באלעד. מה הם מנסים לעשות פה בדיוק?".

למה אתם כל כך מתנגדים לכך?

"ראש העין היא הדוגמא הכי בולטת לתכנון חסר כל אחריות. אתה בונה שכונה ואין כלום בשביל התושבים. אנחנו לא רוצים להיות ראש העין. אין שום סנכרון בין כלום. הסכמי הגג האלה הם אסון וכישלון. ראשי הערים רוצים את המיליארדים המפתים, וככה העיר קורסת בסוף. אנחנו מדברים על תשתיות לא מוכנות, הצורך בהארכה של רכבת קלה ונתיבים לתחבורה ציבורית, הרחבה של כבישים קיימים ובעיקר על תוכנית שלבית, שגם ברוורמן דיבר עליה עם מהנדסת העיר. היא גם אמרה שצריכים לבנות חלק, ואז ללמוד ולפתור את הבעיות שנוצרו בדירות הבאות, וככה להתקדם. כבר עכשיו העיר קורסת".

תסביר.

"בשנים הקודמות המדיניות של העירייה היתה לבנות ולבנות בלי הפסקה. אנחנו רואים את התוצאה גם במתחם נחלים וגם באם המושבות. זה הכניס ארנונה, אבל התושבים סופגים את כל הבעיות.

"אין שום הסתכלות על מי שקונה דירה. אנחנו רוצים שהוא יוכל לחיות בצורה איכותית ולנהל חיים בשכונה".

ותצליחו?

"אני מאמין שכן. בהפגנה האחרונה עם המטריות היו 350 איש, והיא סוקרה על ידי כל ערוצי התקשורת. חברי המטה עושים עבודה מצוינת ויש לנו הרבה שיתופי פעולה. אנחנו קוראים לעוד תושבים לבוא ולהשתתף בפעולות שלנו".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "לוועדת הגבולות לא הוגשה בקשה לדון בעניין (שטח שיפוט אלעד). לפיכך הסוגיה אינה במנדט הוועדה והיא אינה דנה בנושא".