משפחת לוי. צילום: באדיבות ההורים

"אין דבר קשה יותר להורים מאשר לאבד ילד", כך אומרים השבוע מנשה וניצה לוי, תושבי שכונת כפר גנים בעיר. "לא היה אף אחד שהינחה אותנו כמשפחה ברגעיו האחרונים של אדם ולאחר מותו".

לפני כשלוש שנים שכל הזוג את בנם אדם ז"ל, הבכור מבין ארבעה אחים, שנפטר בגיל 24 לאחר מאבק במחלת הלוקמיה. כשהכירו את עמותת "קמים", שמלווה משפחות שכולות, הם למדו לחיות מחדש. בשבוע הבא תקיים העמותה יום התרמה ארצי למימון פעילותה.

חודשים ספורים לאחר פטירת אדם, הציעה לניצה אחת האימהות, שהכירה אותה מהמחלקה בה אושפז, להצטרף לטיול נשים שארגנה 'קמים'. "הייתי בטוחה שהשתגעתי", משחזרת ניצה.

"מה פתאום טיול נשים? כל המשפחה באבל, ואת הולכת לטייל? כשהגעתי ופגשתי את הנשים, הבנתי כמה כוח אני יכולה לתת ולקבל. הבנתי שאני יכולה להישען על מישהו שמבין את מה שחוויתי. לכולנו יש מכנה משותף, ולכן אנחנו יכולות לתמוך אחת בשנייה. התחברתי אליהן בכנות טוטאלית והרגשתי שאני בבית".

אדם לוי ז"ל. צילום: באדיבות ההורים

בנוסף לסיורים ולטיולים, נעזרו בני המשפחה בייעוץ פסיכולוגי ובקבוצות תמיכה שמסבסדת עבורם העמותה. "קיבלתי חיבוק מדהים ועזרה", מציינת ניצה. "כל כך חשוב שיהיה מישהו שינחה וייתן קרן אור בתקופה החשוכה הזאת. כשילד מת, המשפחה נותרת לבד לגמרי. אין מי שילווה, יסביר, יתמוך, יקשיב ויהיה שם כדי להכניס שמחה לבית. הבית כל כך חשוך ברגעים האלה.

"כשאדם נפטר, אני זוכרת שאמרו לי שלא אחייך יותר. בסופו של דבר חזרתי לחיים רק עם תמיכה ועזרה. אי אפשר לבד. כשאת נופלת לחושך הזה, אין לך את התמיכה כי בעצם כל הסביבה באותו מצב כי גם היא קיבלה סטירה. אבל הנה כאן יש מישהו, שיכול לתת כתף, וזה מה שהעמותה עושה".

המשפחה מעורבת כיום בפעילות קמים, ואף נרתמת לעזור למשפחות אחרות להתמודד עם השכול והאובדן. ניצה, למשל, נשלחה לעבור "קורס ליווי רוחני". "למדתי להיות 'משפחה מאמצת' למשפחות שכולות", היא מספרת. "הקורס נתן לי כלים לסייע  לאחרים ועזר לי במקביל לעבד את הכאב האישי שלי ולעכל את השכול שעברתי. תוך כדי לימוד התנסיתי בעצמי בפעילויות וזה מאוד עזר לי".

סיפורה של משפחת לוי הוא אחד מתוך אלפי מקרים, בהם מתמודדות משפחות עם השכול והחלל הגדול שנפער ביום שאחרי אובדן יקיריהן. את כולן מלווה אותה שאלה - "איך ממשיכים מכאן?". מתברר כי חלק מהמשפחות מגיעות לקמים על ידי הפניה של הצוות הרפואי ויועצי האבל בבתי החולים ובהוספיסים כי למדינה אין עבורן מענה.

העמותה מונה כיום למעלה מאלף איש, ומדי יום מגיעות למוקד פניות רבות של משפחות המשוועות לעזרה. כיוון שקמים עדיין קטנה יחסית וחסרת משאבים היא אינה יכולה לקלוט את כולן. עיקר מימון העמותה מגיע מתרומות.

מטרת העל היא לאפשר לעמותה להוות "זרוע המבצעת" של המדינה, בכל הקשור למשפחות שחוו שכול.

ב־20 ביולי (יום שישי) תקיים העמותה יום התרמה שנתי, במסגרתו ייפתח מוקד טלפוני. מספר הטלפון לתרומות: 1700-701-447. "נשמח שכל אחד יתרום כראות עיניו ויכולתו", מסכמת ניצה. "כל התרומות הן לטובת פעילויות תמיכה במשפחות השכולות".