"אתמול הלכנו לטייל בנמל תל אביב… תקשיבי, בכל מקום ניירות פזורים, בקבוקים. פשוט מלוכלך". היא אומרת לי בשיחת אחהצ על קפה ועוגה.

"ומה עשית עם זה?" אני שואלת אותה.

"אני?! מה אני צריכה לעשות עם זה?! זו איננה האחריות שלי לדאוג שיהיה שם נקי" התפלאה עלי חברתי. 

אז בואו רגע נסתכל על זה מנקודה קצת שונה.

נכון שהאחריות שהמקום יהיה נקי לא נמצאת בידיים שלנו, ואם נדייק, לא רק בידיים שלנו. איננו אחראיים לכוח האדם שאחראי על הניקיון, לתקציבים, לכלי הניקיון, למשכורות או להחלטה באיזה ימים ינקו. אבל, האם יכול להיות שהאחריות שלנו יכולה לבוא לידי ביטוי גם באופן אחר? כלומר,  להתקשר למחלקת העירייה ולהתלונן, לכתוב מכתב למחלקת תברואה ולהסביר את מצב התברואה, אולי אפילו לבדוק ביום שמנקים ולהיות נוכח בזמן העבודה.

יש לנו כל כך הרבה אופנים להיות מעורבים - ומעורבות או חוסר מעורבות לא מפחיתה את מידת האחריות שי שלנו.

אילוסטרציה. צילום: freepik

הרבה מההחלטות שלנו במהלך היום נעשות ללא מחשבה תחילה, או נאמר, החלטות שבשתיקה. ראינו נייר על הרצפה - להרים או לא להרים - זו החלטה, גם אם היא נעשית באופן אינטואיטיבי וללא מחשבת עומק. האם יש לנו אחריות לנייר שנאסף או נשאר על הרצפה? 

אני מודה שכשפגשתי את התאוריה הזו בפעם הראשונה קצת נבהלתי. הבנתי שיש לי הרבה יותר אחריות ממה שאני חושבת ויתרה מזאת, אחריות היא לא דבר שאני לוקחת על עצמי או לא. אחריות היא מצב של בסיס - ואנחנו בוחרים האם למלא את אחריותנו או לא.

אפשר לטעון בבית משפט שלכאורה כולנו נצא אשמים בסיטואציה שקרתה אך גם כאן נכנס הסבר סביר. למשל, מורה שנוסעת באוטובוס עם תלמידיה והנהג משתולל. האם יש לה אחריות על הילדים שבאוטובוס ומחובתה לעצור את הנהג ולהוריד את הילדים? התשובה של כולנו תהיה- כן. בהנחה והמורה חשה מבוכה או חשבה שאין בכך סיכון וקרתה תאונה קלה, ממש קלה!! – האם המורה אחראית? כן, חד משמעית. היא היתה יכולה לפעול לשינוי המצב אם היתה מיישמת את האחריות שיש בידיה. אך, האם מנהל בית הספר אחראי על התוצאה העגומה? יש שיאמרו כן ויש שיאמרו לא. סביר שבית המשפט ימצא אותו אשם במידת מה משום שבאחריותו למצוא את הצוות הראוי ביותר שיוכל לממש את אחריותו גם כשהמנהל לא נוכח.

לפעמים אנחנו רואים איש קשיש מסתובב בגפו, אולי לא נקי, אולי רעב, אולי נראה אבוד. לפעמים אנחנו עוברים מול אשה קשישה, כפופה, שסוחבת בקושי את עגלת הקניות המרוטה שלה. לפעמים אנחנו שומעים מהבית של השכן הזקן צעקות. לא, אנחנו לא ביטוח לאומי ולא עובדים סוציאלים, אבל יש ללנו אחריות על מה שקורה סביבנו. גם אם נפעל או לא - אין זה פוגע במידת אחריותנו לנעשה ממולנו.

אחריות לא לוקחים - אחריות היא כאן. אנחנו יכולים להיות אקטיביים או פסיביים, אך לאחר שהבחנו בדבר מה ולא נקטנו עמדה, במודע או שלא, יש לנו אחריות. 

יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק  או בטלפון 050-6803313.