יפה בלומנפלד. צילום: ריאן

מזה כ-40 שנה משמשת יפה בלומנפלד (63) כמיילדת בחדר הלידה של בית החולים בילינסון בפתח תקוה. במהלך השנים היא סייעה לדורות של נשים, הספיקה ללדת בעצמה ואף עזרה להביא לאוויר העולם את שבעת נכדיה.

בשבוע שעבר התקיים "יום המיילדת", ובלומנפלד ממהרת לנדב טיפ לנשים על סף לידה. "הכי חשוב לשמור על ראש פתוח", היא מבהירה. "זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל כל לידה היא עולם ומלואו ואין פה שחור־לבן. אף לידה לא דומה לשנייה, גם אצל אותה היולדת. חשוב מאוד לזכור את זה“.

מי שעברה לידה, או תמכה בלידה של בת משפחה או חברה, יודעת כי מדובר בחוויה מרגשת מאין כמותה. עם זאת לידה, כידוע, יכולה להיות גם מקור להרבה לחצים. 

מה חשוב שהיולדת תדע לקראת לידה?

"קודם כל, להגיע רגועה. אם יולדת רוצה שהלידה שלה תתפתח בצורה אופטימלית, היא חייבת להיות רפויה. מומלץ גם שתשתף את המיילדת שלה בחששות ובלחצים. למיילדת יש המון מקום לעזור ולכוון את הטיפול ביולדת. בנוסף, חשוב לשמור על פתיחות. כשיולדת מגיעה עם רשימת בקשות ורצונות, זה לא אומר בהכרח שהם עולים בקנה אחד עם המציאות. צריך לשמור על ראש פתוח כדי להימנע מאכזבות. כמובן שהמיילדת תעשה את המקסימום שהיא יכולה כדי לעזור ולאפשר ליולדת לעבור את הלידה בצורה הטובה ביותר. זה התפקיד של המיילדת".

מומלץ לעבור קורס הכנה ללידה?

"בלידות ראשונות קורס כזה עוזר להפיג את המתח והחששות. כמו כן, הקורס כולל סיור בחדר לידה, ואז המקום לא זר להן. בלידה חוזרת כבר הרבה יותר ברור ליולדת מה עומד לקרות והיא באה מוכנה יותר".

מה עוד יכול לעזור ליולדת לקראת לידה?

"יולדת צריכה להחליט טוב-טוב מי יהיו המלווים שלה. כלומר, היא צריכה לבחור את האנשים שהכי יתאימו למצב שבו היא נמצאת, את אלה שיעזרו, יעודדו ויתמכו בה בצורה הטובה ביותר, ובעיקר לא ילחיצו אותה. כל יולדת יודעת מי עושה לה הכי טוב, בין אם זה בן הזוג, האמא או החברה הכי טובה. גם כשאני ילדתי את ילדיי, הייתה לי תמיכה מאוד גדולה של החברות המיילדות. אפילו לי כמיילדת, שמכירה את הלך הרוח, זה עזר. תמיכה תמיד עוזרת".

באיזה שלב כדאי להיכנס לחדר לידה?

"אני מציעה ליולדת להשתדל כמה שיותר לחכות עם ההגעה והכניסה לחדר לידה. יש הרבה יולדות שמאוד ממהרות להיכנס לחדר לידה, גם אם בקושי יש פתיחה. לרוב זה קורה בלידות ראשונות, אבל לא רק. כואב להן, קשה להן והן רוצות לזרז את התהליך. אני מבינה את זה כי לפעמים כל מה שבא לך זה שהתינוק יהיה כבר בחוץ. אבל חשוב לדעת שגם ההכנה של הגוף לפני הכניסה לחדר לידה מאוד חשובה. לכן אני ממליצה למשוך כמה שיותר זמן עם הצירים מחוץ לחדר הלידה, בין אם בבית או בבית החולים“.

ומה לעשות בזמן הזה?

"להסתובב, להיכנס למקלחת, לשבת על כדור פיזיו ולעשות תרגילי הרפיה. כדאי להיכנס לחדר לידה רק כשיש התקדמות. ככה גם תהיה ליולדת הרגשה טובה יותר שהלידה מתפתחת ומתקדמת, ושהיא לא מחכה המון שעות בחדר לידה. אלא אם יש החלטה רפואית כמובן, ואז צריך להישמע להחלטה הרפואית. בכלל, עדיף לנשים להיות בתנועה ולהסתובב מאשר לשכב, זה מרגיע ועוזר. כאבי הצירים נסבלים יותר בישיבה על פני שכיבה“.

נשים רבות נוהגות להביא איתן עזרים מהבית, אולם בלומנפלד חושבת כי הדבר מיותר. "אין צורך להביא כלום", היא מבהירה. "בית החולים מספק את כל מה שהיולדת צריכה. כל החדרים מותאמים ללידה טבעית, אם היולדת מעוניינת בכך. המיילדות מאפשרות לה להסתובב, לעשות מוניטור לסירוגין, להיכנס למקלחת וכן הלאה".

מה לגבי אפידורל? האם ניתן לבקש אלחוש בכל שלב?

"היום ניתן לבקש אפידורל עד פתיחה של שבעה או שמונה ס"מ, וזה מספיק להשפיע. בפתיחה מלאה כמובן שזה יהיה כבר מאוחר מדי. באופן כללי, תפקידה של המיילדת הוא להסביר לכל יולדת מה הכי מתאים לה. לא כל אחת מגיעה ללידה באותו המצב וצריך שיתוף פעולה של המיילדת ושל היולדת. כדאי לדעת, ההתאוששות לאחר הלידה ללא אפידורל קלה יותר".

יש תנוחה עדיפה ללידה?

"יש נשים שיולדות בעמידה, יש שבכריעה או בעמידת שש, אבל התנוחה המומלצת ביותר להגנה על הפרינאום (חיץ הנקבים - מ.ג־ד) היא תנוחה של חצי שכיבה. יתר התנוחות כמובן אפשריות, אבל אז קשה למיילדת לשמור על אזור החיץ מפגיעה. יש יולדות שדואגות להביא איתן שמן לעיסוי, אבל בית החולים מספק שמן כזה. במידה והיולדת מעוניינת, היא יכולה לקבל עיסוי כדי למנוע חיתוכים וקרעים".

יש לך המלצות לאחר הלידה?

"אני מאוד מעודדת הנקה כבר בחדר הלידה ומיד לאחריה. זה עוזר לחיבור של האם עם היילוד וגם להתכווצויות של הרחם לאחר הלידה. בנוסף, בבית החולים יש יועצות הנקה שעוברות בין היולדות ועוזרות אם יש קושי. כמו כן, כדאי להשתדל לחזור לתנועתיות הדרגתית כמה שיותר סמוך ללידה. על אחת כמה וכמה אם היולדת ילדה ללא אפידורל. כשהדבר מתאפשר, אנחנו מורידות את היולדת מהמיטה כבר בחדר הלידה אם למקלחת או לכיסא. כשיולדים עם אפידורל, זה לוקח קצת יותר זמן כיוון שהרגליים עוד רדומות".

האם את רואה שוני בין היולדות של פעם ליולדות של ימינו?

"היום היולדות מגיעות הרבה יותר מוכנות. הן קוראות, לומדות ומתכוננות הרבה יותר מבעבר. בנוסף, הן משתתפות בקורסי הכנה, מגיעות לשיעורים והן הרבה יותר מעורבות ופעילות מבעבר. זה טוב לדעת ולהתפתח, אבל חשוב לא להיות מקובעים על החלטות. לפעמים יולדת רוצה ללדת טבעי בלי התערבויות, אבל זה לא מתאפשר מכל מיני סיבות. לחילופין, באמצע הלידה היא יכולה להחליט פתאום שהיא רוצה לקבל אפידורל. כדי לא להתאכזב עדיף לשמור על ראש פתוח ולהתייעץ עם המיילדת.

"במהלך השנים לא רק היולדות השתנו, אלא גם חדרי הלידה ותפקוד המיילדות. היום חדר הלידה הוא ברמה מאוד גבוהה, ויש המון התחשבות בצרכים וברצונות של היולדות. גם המיילדות יעשו את המקסימום בכל המובנים, הן עבור היולדת והן עבור היילוד. כל הזמן משפרים ומשתפרים".