ביום ראשון הגיעה לקיצה אחת העונות הכי אפורות שידעה מכבי פתח-תקוה מזה שנים ארוכות. אחרי רצף של מאבקי תחתית סוערים, לצד גיחות מרשימות לשולי הצמרת, של כדורגל התקפי ומסעיר לצד כושל ומבולבל, קיבלנו עונה שהיא לא אף אחד מהדברים האלה. לא ברמת התוצאות ולא באיכות.

מכבי לא באמת איימה על הצמרת, לא השתתפה במאבק על הפלייאוף העליון, אבל בשום שלב לא הביטה מטה בחשש שמא תסתבך בקרבות תחתית. הכדורגל היה בהתאם – לא נועז ומסתכן דוגמת זה שקיבלנו אשתקד תחת שרביטו של קובי רפואה, יותר טקטי ומחושב. מחושב מדי.

לא עונה שירצה לזכור. שרון מימר. צילום: עוז מועלם

העונה, כזכור, החלה עמוסה בציפיות. אחרי פספוס הכרטיס לאירופה במחזור האחרון של העונה שעברה, המשיך קובי רפואה בתפקיד, אבל הסגל עבר מהפכה של ממש. כל חוליית ההגנה התפזרה לכל עבר (השוער דני עמוס והמגן חגי גולדנברג לנתניה, דור אלו לב"ש, קרלוס קויאר הצפין לקרית שמונה ואליסון הצטרף לכישלון הגדול של מכבי חיפה), העוגן של הקישור, גידי קניוק, המריא לאוזבקיסטן ושב למכבי ת"א וההתקפה איבדה בעיקר את גיא מלמד שהצטרף לחברו דור אלו וזכה באליפות.

הרכש שהגיע במקומם, התברר במהרה, לא מספיק טוב ובעיקר – פשוט לא נדבק. שמות כמו תומאס סיבוק, בלם נבחרת צ'כיה וז'והאן מרסיאל הצרפתי פתחו את העונה בצורה מזעזעת ורק בעיצומה של העונה החלו להראות שמץ מהיכולת המצופה מהם.

אחרי ארבעה מחזורים בהם ניצחה הקבוצה רק במחזור הפתיחה, החליט קובי רפואה לעזוב את הקבוצה ושרון מימר הגיע, היישר מהטראומה בבית"ר ירושלים.

וזה פשוט לא עבד. הקבוצה לא הצליחה ליצור רצף הצלחות ולא ניצחה יותר משני משחקים ברציפות לאורך כל העונה. מעבר לכך, הקהל, ברובו, סלד מהכדורגל שהציגה הקבוצה ולא הסתיר את מחאתו, כשעיקר הכעס הופנה כלפי המאמן.

בסופו של דבר, גם היעד של אליפות הפלייאוף התחתון לא הושג והקבוצה מסיימת במקום השמיני בלבד, הנמוך ביותר מאז 13/14', אז שרדה הקבוצה בליגת העל במחזור הסיום.

כעת, אפשר להתפנות ולסכם את העונה הזאת ולנסות לדוג מתוך השיממון כמה רגעים שבכל זאת שווה לזכור, לטוב או לרע.

 המצטיין וסגנו. לידור כהן ומנור סולומון, שעשו את העונה של מכבי פ"ת. צילום: אורן אהרוני

המצטיין: לידור כהן – מלך שערי הקבוצה, עם 10 כיבושים ושני בישולים, היה נקודת האור הכמעט בודדת של הקבוצה העונה. שחקן הבית, שחזר אחרי סיבוב בבית"ר ירושלים, מוביל את הקבוצה באיומים לשער, 61 במספר (31 למסגרת), והצליח להפגין יציבות יחסית לאורך כל העונה. מנצח בנקודות את מנור סולומון, שבגיל 18 הפך לשחקן הרכב בליגת העל, מוביל את הקבוצה עם שישה בישולים ובמסירות מפתח (32). סולומון לא נבחר למצטיין בשל חוסר יציבות מסוים וירידה בכושרו במהלך העונה, אבל מדורג רביעי בליגה במרחק כולל שגמא העונה, שלישי בריצות מהירות ומוביל אותה עם בדריבלים (309) ובמוצלחים (184).

הפלופ: בעונה כמו שעברה על מכבי, יש לא מעט מתמודדים על התואר – תומאס סיבוק היה השחקן היקר ביותר בתולדות המועדון ונראה בדרך הבטוחה להפוך לפלופ, אך בחלוף הזמן הצליח להראות יכולת משופרת. בסופו של דבר, הבחירה נופלת על אליבלטו, שהגיע בינואר במקומו של סוטיריס ניניס היווני ורשם 350 דקות ליגה, אפס שערים ובישולים ותשעה איומים לשער. החתמה מאוד לא ברורה. ניניס עצמו הגיע עם רזומה מרשים ועם התואר "מסי היווני", אבל כמעט ולא שיחק, הסתכסך עם מימר וההנהלה ועזב את הארץ בטונים צורמים במיוחד.

אליבלטו עם סוכנו ואבי לוזון במעמד החתימה. תשעה איומים על השער בחצי עונה. צילום: דוברות הקבוצה

התגלית: תאי בריבו המוכשר כבש שער ראשון בבוגרים, מוחמד סרסור קיבל הזדמנות ראשונה והחזיר בשני בישולים וסביר להניח שאחד מהשניים יככב במשבצת זאת בעונה הבאה. אבל מי שהפך לשחקן הרכב לגיטימי הוא הבלם עידן אהדנני. ספק אם מישהו במועדון שיער שהבלם בן ה-21 ירשום 19 הופעות, מתוכן 14 בהרכב הפותח, כשבסגל הקבוצה נמצאים שמות כמו סיבוק, מרסיאל ועומר דנינו. אבל הבלם שהגיע בגיל 13 משדרות הוכיח כי כמו לאורך כל הקריירה, כשהוא נחוש, קשה מאוד לעצור אותו.

אהדנני מול ברק יצחקי. תגלית אמיתית. צילום: עוז מועלם

השער: יוסי בניון ניפק מספרת מרהיבה לרשת הפועל רעננה במחזור ה-25 ונראה צועד בבטחה לעבר תואר "שער העונה". אולם רגעים ספורים לפני שהעונה הזאת מסתיימת הגיע השער האחרון של מכבי וטרף את הקלפים. לירוי צעירי היה על המגרש באשקלון חמש דקות בטרם התגלגל לכיוונו כדור ומ-20 מ', מהמקום, בלי לעצור ובלי תנופה, שיגר טיל מונחה שהתביית על החיבור האשקלוני ולא הותיר לשוער המקומי שום סיכוי. שער נדיר.

איזה גול! לירוי צעירי חוגג. צילום: עוז מועלם

הביזאר: לכמה ימים מכבי פ"ת חזרה כמה שנים לאחור. מכבי פיהקה את דרכה לסוף העונה והגיעה למשחק חוץ מנומנם מול הפועל עכו האחרונה. מכבי הובילה, עכו הפכה ואז פצח עמוס לוזון במתקפה זועמת על המאמן שרון מימר, שהוציא דווקא את הקשר הצעיר מוחמד סרסור. יממה לאחר מכן, הצטרף גם איציק לוזון למתקפה, בראיון סוער לרדיו ערוץ הספורט, שכולו נאצות כנגד מימר. האירוע המביש סימן את סוף דרכו של מימר במועדון והזכיר ימים שבמכבי עבדו מאוד קשה להשכיח.

הזכיר נשכחות. עמוס לוזון. צילום: ראובן שוורץ

רגע השיא: ב-5/2, מחזור 21 ליתר דיוק, נדלק אור גדול בעונה הנוראית של מכבי פ"ת. יוסי בניון, השחקן הישראלי הגדול ביותר בדור הנוכחי, לבש לראשונה את המדים הכחולים והצית אש בקבוצה. בניון סיפק הופעה נהדרת בבכורה ועם שער נהדר ובישול הוביל את מכבי לניצחון 0:3. החיוך לא ירד מפניו לאורך כל הערב, האוהדים התמוגגו ולרגע היה נדמה שהעונה של מכבי מקבלת כיוון חדש.

החיוך לא ירד מפניו. יוסי בניון. צילום: ראובן שוורץ

רגע השפל: בליגה מכבי לא סיפקה תוצאות מרשימות או מחפירות במיוחד, אבל בגביע המדינה, המפעל שיכול להוות נחמה בעונה כל כך אפורה, סיפק את הרגע העגום ביותר. ביום שישי גשום במיוחד אירחה מכבי פ"ת את הפועל כפ"ס, רגע לפני שזאת הופכת לבדיחה של הלאומית. אחרי תיקו 0:0 משמים ניגשו הקבוצות לבעיטות הכרעה. הקבוצה מהלאומית שמרה על קור רוח ובעטה את מכבי גם מחוץ למפעל הגביע.

תורת המספרים: עד כמה אפורה העונה של מכבי הייתה, תעיד העובדה שבמעט מאוד טבלאות סטטיסטיות, ניתן למצוא את הקבוצה בחמישייה המובילה בליגה, או בזאת שסוגרת אותה.

מכבי מסיימת את העונה במקום השמיני עם 43 נק', המאזן הנמוך ביותר מאז עונת 13/14'. הקבוצה כבשה 40 שערי ליגה, הכי הרבה בפלייאוף התחתון, אבל פחות מכל קבוצות הפלייאוף העליון. לידור כהן אחראי על עשרה שערים, בניון וסולומון וגרגורי טאדה ארבעה כ"א, פירס וריצ'רד סומא כבשו שלושה.

21 מהשערים הגיעו אחרי בישולים – על שישה מהם אחרי מנור סולומון ואחריו חמישה שחקנים שבישלו פעמיים.

27 מהשערים נכבשו מתוך הרחבה, לידור כהן אחראי על חמישה מהם, טאדה וסולומון על ארבעה. רק חמישה שערים הובקעו מחוץ לרחבה (מקום 12 בליגה), לירוי צעירי וכהן אחראים על שניים כ"א. שישה שערים הובקעו בנגיחה – לידור כהן אחראי על בדיוק מחצית מהם. חמישה שערים הובקעו בפנדל, שלושה מהם על ידי רומאריו פירס, שרשם הכי הרבה דקות משחק – 2769, בדיוק רבע שעה יותר ממנור סולומון.

הכי קשוח בקבוצה, אחד הקשוחים בליגה. רומאריו פירס. צילום: ריאן

40 שערי החובה מציבים אותה במקום השמיני בליגה בקטגוריה זאת. פירס הוא שחקן ההגנה הכי יעיל בקבוצה ואחד המובילים בליגה עם 184 תיקולים (שני רק לברונו איבה מעכו) ו-100 מוצלחים (מקום 3 בליגה). פירס חמישי בליגה בחילוצי כדור בחלק המגרש של היריבה. פירס, כמתבקש, הוא גם הכסחן של הקבוצה, עם 55 עבירות, מקום חמישי בליגה.

טאדה (226) ולידור כהן עם 225 הם מאבדי הכדור הכי גדולים בקבוצה כשעודד אלקיים (33) וכהן (32) עשו זאת הכי הרבה פעמים במחצית המגרש של קבוצתם.