אופירה אבירם סיטון. צילום: ריאן

שם? אופירה אבירם סיטון.

גיל? 38.

מצב משפחתי? נשואה פלוס שניים.

מגורים? שכונת אם המושבות הוותיקה.

מקצוע? נומרולוגית ומורה לנומרולוגיה.

מדוע בחרת במקצוע? גדלתי בבית דתי בירושלים וחונכתי לתורה, עבודה ואהבת האדם. מגיל 14 ובמשך תשע שנים טיפלתי באחות של סבתא שלי, אישה ערירית וחסרת מזל. לפני שנפטרה היא אמרה לי: "אופירה, אלוקים זוכר חסד נעורים", והתכוונה לכך שהעולם מבוסס על קארמה - תעשה טוב ויהיה לך טוב. דרכה הבנתי שהייעוד שלי הוא לטפל באנשים. כשהייתי בת 22, אבי נפטר ולקחתי את זה מאוד קשה. הלכתי ללמוד את תחום הרוח במטרה להצליח לרפא ולתחזק את הנפש של עצמי. כעבור מספר שנים הוספתי לארגז הכלים שלי גם לימודי נומרולוגיה. זה תחום שמאוד עניין אותי כיוון שחלק ניכר ממנו זה לייעץ לאנשים ולחבר אותם לייעוד שלהם. יש לי סיפוק אדיר מכך.

כמה זמן את מתגוררת בפתח תקוה? כשנתיים. הגענו לכאן בעיקר כיוון שהקהילה מאוד משכה אותנו. האנשים פה צעירים ותומכים והאווירה מתאימה למשפחות. בנוסף, האזור יפה ומלא גינות ומרחבים ירוקים. זה אזור שכיף לגדל בו ילדים ומוסדות החינוך כאן מעולים. בילדותי גרתי בדירה קטנה וצפופה, והחלום שלי היה לגור בבית גדול ומרווח עם מרפסת וכאן הגשמתי זאת.

מה הפינה האהובה עלייך בעיר? בחרתי להצטלם בשדרה הסמוכה לביתי. אני עוברת בה מדי יום והיא תמיד נקייה וירוקה. זה פותח לי את הלב ומזכיר לי את הילדות שלי. יש כאן מקום להכל, אם זה משחקים לילדים, מתקני כושר ואפילו חנויות ומרפאות, הכל קרוב ונגיש. יש כאן את כל מה שצריך כדי לנהל חיים שלמים במרחק נגיעה.

מה החוויה המשמעותית ביותר שחווית בעיר? במעבר לפתח תקוה גיליתי את בית חב"ד ואת הקהילה הדתית המקומית, ובפרט את הרב מוטי גורליק, שהוא איש יקר ומקסים התורם מעצמו מעל ומעבר. הוא ואשתו הם כמו אבא ואמא של הקהילה שלנו ודואגים לאחד דתיים וחילונים. הם עושים פעילויות נהדרות לילדים בחגים, מארחים את כולם ולא שוכחים לפנק גם את הילדים.

מה היית רוצה לשנות בעיר? הקהילה פה מאוד תומכת ומפרגנת מצד אחד, אבל מצד שני יש גם המון ביקורת. אני אדם שנוהג להסתכל על הכוס המלאה, והייתי שמחה שגם מבחינה קהילתית יהיה איזה שינוי תפיסתי או שינוי גישה לקצת יותר אופטימיות וחיוביות.

מה חסר לך בעיר? המשפחה המורחבת שלי. למרות שהכרתי כאן המון חברים חדשים, שהם כמו משפחה, בסופו של דבר המרחק הפיזי מהמשפחה האמיתית שלי מאוד קשה לי. בנוסף, מבחינה עירונית, חסר לי ייצוג נשי במועצה. כיום יש רק שתי נשים במועצה, למרות שיש בעיר המון נשים חזקות ומובילות שראויות להנהיג. ייצוג נשי יכול להקפיץ את העיר הזו בכמה רמות.

מה הכי מעצבן אותך בעיר? הצפיפות. יש המון תושבים על אזור מחייה אחד. בנוסף, מאוד מעצבן אותי כל הנושא של אי החלפת החול בגנים. מדי יום הבן שלי חוזר עם ארגז חול בכיסים ובנעליים וזה סיוט. כמו הרבה תושבים בעיר, גם אני מחכה שיחליפו את החול בדשא סינתטי, משום מה אצלנו זה עדיין לא נעשה ולא ברור לי למה.

מה הכי מיוחד לטעמך בעיר? הקרבה להכל, המגוון, החידוש והפיתוח העירוני. יש פה המון מוסדות חינוך מצוינים, גינות חדשות ומגרשי ספורט חדישים, לא חסרה תעסוקה לילדים.

איך היית מתארת את העיר במשפט? פתח תקוה היא עיר של קדמה והתחדשות.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו