מוניקה כהן. צילום: ריאן

"פתח־תקוה היא עיר מאוד קשה למרצ", מודה מוניקה כהן בגילוי לב. גם היא יודעת שהמסע שהיא יוצאת אליו בימים אלה לא יהיה פשוט.

כהן (68), דמות ותיקה בפוליטיקה המקומית, כיהנה כחברת מועצה מטעם סיעת מרצ בשנים 1993-2003, כסגנית ראש העירייה וממלאת מקום בתקופת איציק אוחיון וכחברת אופוזיציה בתקופת גיורא לב. בבחירות של 2003 הפסידה בפריימריז לחבריה לסיעה, הקימה סיעה משלה ולא נכנסה למועצה, דבר שאיפשר לה לדבריה להמשיך לקדם את האג'נדות שלה לשימור תרבות העיר כעובדת עירייה. אחרי ההפסד, קיבלה מרצ שני מנדטים, ולאט לאט נעלמה עד כדי כך שבמועצה הנוכחית אין למפלגה ולו חבר אחד. כעת, שנה לאחר שיצאה לגמלאות, מדברת כהן על האש שבוערת בה להחיות את מרצ בעיר ועל הרצון לחזור לעשייה חברתית ופוליטית: "אני מוכנה לרוץ כדי להיכנס למועצת העיר".

"יש מקום למרצ"

כהן, טכנאית רדיותרפיה במקצועה, עבדה 23 שנים בבילינסון, ותוך כדי התחילה לעסוק בפוליטיקה: "הצטרפתי למרצ ב־1973, עוד כשהיתה רק 'רצ' והוקמה על ידי שולמית אלוני. הייתי ממש בין הראשונים שהצטרפו, ומאז לא עזבתי. זאת הייתה מפלגה שקראה לעצמה 'מפלגת זכויות אזרח', וזה משך אותי".

באלו תחומים פעלת?

"הפגנתי ב־84' בקולנוע היכל ביחד עם הבת שלי. קידמתי חוק עזר שיאסור על כריתת עצים וגם עיקור וסירוס חתולים על ידי העירייה".

סניף מרצ בפתח־תקוה הוקם בשנת 1987 על ידי כהן לצד זהבה גלאון, שהיתה יו"ר מרצ עד לא מזמן, ואבי אורן ז"ל, שנרצח  בשנת 1995 על ידי אדם שייצג כעורך דין. "רצנו למועצת העיר ביחד וקיבלנו ארבעה מנדטים ב־1993".

לאחר הירצחו של אורן, מונתה כהן ליו"ר הסיעה: "ב־1998 קיבלנו ארבעה מנדטים ואז זכה אוחיון, ששיתף איתנו פעולה בצורה יוצאת מן הכלל ונתן הרבה תמיכה למרצ. קיבלתי את תפקיד ראש מינהל תרבות וטיפלתי בהרבה דברים אחרים כמו שיקום שכונות, נוער בסיכון ונושאים של איכות סביבה, בעיקר של שימור מבנים".

ואכן, מבנים שוקמו, בהם: בית אברהם שפירא, ישיבת לומז'ה הוותיקה ובית הדפוס ההיסטורי בחובבי ציון, ממנו יוצאים תלמידים לסיורים חינוכיים ולומדים על מורשת העיר: "עשיתי פרויקט חשוב ב־2003 של שימור אתרים ומורשת העיר. כ־2,000 תלמידי חטיבות ביניים בעיר מגיעים מדי שנה לסיור במקומות היסטוריים בעיר. זה חשוב לתדמית ולגאווה המקומית".

פתח־תקוה חשובה לך.

"היא עיר נפלאה. נכון שאין לה ים, הר או כותל, אבל היא המושבה הראשונה, עוד מ־1878, ויש לה היסטוריה מפוארת של דברים ראשונים שהתחילו פה - חנות תנובה הראשונה בחובבי ציון, תנועת הפועל המזרחי ונושאים שקשורים בתעשייה ומסחר. הרבה דברים התחילו כאן ושוכחים את זה ואחרים מקבלים את הכתר. יש תחושה שבעשרות השנים האחרונות אוהבים לזלזל בפתח־תקוה. רואים בה עיר אפורה וישנה, ומתייחסים למגורים בה כאל עונש, וזה תמיד מרגיז אותי".

מרצ רלוונטית בכלל ב־2018?

"מרצ זכתה בפתח־תקוה רק בשני אחוז בבחירות האחרונות, אבל בבחירות המוניציפליות לא מצביעים על נושאים של כיבוש וזכויות אדם. בעיר מתעסקים באפליה דתית, באיכות סביבה, בחינוך ובתרבות - אלה דברים שבמצע שלנו. אנו מתייחסים גם לנושא הפליטים בעיר, שלדעתי צריך לטפל בהם ולא לגרש אותם".

מה אפשר לעשות איתם?

"קודם כל, להפסיק לקרוא להם מסתננים. צריך לתת להם עבודה. יש פה כ־35 אלף פליטים, שצריך לתת להם לעבוד ולהתפרנס. האירועים שהם עברו הם פשוט מסמרי שיער. יש כאלה שמתנגדים להם אבל אני לא פופוליסטית ומוכנה לגעת גם בנושאים קשים".

מוניקה כהן. צילום: ריאן

"ראש העירייה מידר"

למרצ יש בפתח־תקוה רק 300 מתפקדים. לשם השוואה, בתל אביב יש 7,000. "אנחנו כרגע מנסים להחיות את התנועה בעיר עם נוער מרצ. פעם היה לנו סניף ברחוב נורדאו". גם השם של מרצ כמפלגת שמאל אינו מקל על הצלחתה בעיר, שרוב תושביה מצביעי ליכוד. עם זאת, כהן אופטימית: "נביא פתרונות ונמצא הבנה. עזרנו לתושבים בעבר ונמשיך לעזור".

לאחר שהפסידה בבחירות למועצת העיר, עברה כהן בשנת 2004 לעבוד בעירייה במחלקה לשימור אתרים ובמחלקת קשרי חוץ: "טיפלתי בנושא של ערים תאומות ובחילופי משלחות עם תלמידים מחו"ל. ראש העירייה לא שם מישהו במקומי בראש המחלקה, וזה עבר למינהל ההנדסה. כואב לי שראש העירייה מידר אותי לחלוטין מכל הנושא של שימור ברגע שיצאתי לגמלאות. הוא לא הסכים אפילו שאהיה בוועדה הסטטוטורית שמקבלת החלטות חשובות בנוגע לשימור. אני רוצה לחזור למועצה כדי לוודא שהדברים האלה מתקיימים".

תצביעי לו?

"אני מכירה את ברוורמן עוד מאז שהיה חבר מועצה. אני הצבעתי בשבילו אבל כראש עירייה הוא איכזב אותי ביותר. אני לא אוהבת את יחסי האנוש שלו. לשכת ראש העירייה הפכה למבצר מסוגר. אצל אוחיון זה היה חופשי ופתוח. כרגע המועמד הראוי בעיניי הוא רמי גרינברג, לו אני אצביע".

מה מפריע לך בפתח־תקוה?

"מרכז העיר יכול להיות היהלום של העיר. היתה תוכנית לשיפוץ העיר בתקופת אוחיון אבל לא קרה עם זה כלום, וזה רק נהיה יותר גרוע. חובבי ציון יכול להפוך למרכז מסחרי תוסס לאנשים מתוך העיר ומחוצה לה".

יש הדתה בעיר?

"יש טענה שהרבה תקציבים ניתנים לחרדים ולדתיים. ברור שצריך לתת להם אבל אם זה יוצר חוסר שוויון אז זה בעייתי. יש גני ילדים חילוניים שהולכים להיסגר, ובמקומם פותחים גנים דתיים. זה לא בסדר. בשנים האחרונות העיר התפתחה עם אזור בילויים חדש, אבל צריך לפתוח פה מסעדות ובתי קפה במרכז העיר כמו בערים אחרות. זה יחיה את העיר, לצד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת".

כהן מספרת כי עזרה להקים את מוניות השירות בקו 66 לחוף הים בתל אביב: "צריכה להיות תחבורה ציבורית לשכבות החלשות, שאין להן מכוניות. גם עדיף שאנשים ייסעו פחות במכונית ויזהמו את האוויר. בעלי ואני נוסעים רק בתחבורה ציבורית למרות שיש לנו רכב".

"יש לי מרפקים"

כהן נולדה ברומניה ב־1950 ועלתה לישראל בשנת 1962. היא עברה מבאר שבע לפתח־תקוה באוגוסט 1973, אז נישאה לבעלה אלי והצטרפה למפלגת "רצ". לזוג שני ילדים, שלושה נכדים וגם שני כלבים, שלושה חתולים ותוכי. "אני מאוד אוהבת בעלי חיים", היא מודה. בזמנה החופשי היא מכהנת כיו"ר העמותה הסביבתית, "פתח־תקוה זה אני".

למה אין נשים במועצה?

"זה רע מאוד. בתקופה שלי היו לפחות ארבע נשים. היום יש רק שתיים. אולי פוליטיקה מקומית פחות מדברת פה לנשים. מבחינת תפקידים בכירים זה הפוך כי יש מהנדסת עיר, מבקרת עירייה, אדריכלית עיר ויועצת משפטית של העירייה. אבל מרגישים שינוי באוויר. גם בכנסת ראו שיפור בבחירות האחרונות".

למה כל כך חשוב לך לחזור?

"חזרתי לייצג את סיעת מרצ וסגרתי מעגל. אני רוצה להיכנס לקואליציה ולטפל בתיק ההנדסה. ישבתי בוועדות בנייה ויש לי קצת מושג בתחום. צריך להקל על הביורוקרטיה ועל יזמים וקבלנים. בסירקין רוצים לבנות בלי מחשבה, בלי תשתיות. טוב מאוד שברוורמן והתושבים מתנגדים לבנייה שם עד שכל הדברים יסודרו".

את מוכנה למרוץ?

"אחרי כל כך הרבה שנים של נסיון פוליטי וחיים ציבוריים, אני יודעת להשתמש טוב במרפקים שלי. יש לי תוכניות לטובת פתח־תקוה. העיר על הדרך הנכונה, צריך רק עוד פוש קטן".

מהעירייה נמסר בתגובה: "ראש העירייה רואה בסוגיית שימור המבנים חשיבות היסטורית ברמה הלאומית. כהן שימשה עד ליציאתה לפנסיה כממונה על שימור האתרים ולכן תמוהה טענתה על מידורה מהתפקיד, שכן, עם יציאתה פנסיה מונתה לתפקיד מחליפתה, שעושה עבודתה באופן הראוי והמקצועי ביותר".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו