העיר שדרות התפרסמה רבות בזכות העושר המוזיקלי שניפקו בניה דוגמת קובי אוז, שייסד את להקת "טיפקס", "כנסיית השכל" וחיים אוליאל ("שפתיים" ועוד). בשנה האחרונה, תושבי העיר מתגאים ביצוא מוצלח נוסף, הפעם מעולם הכדורגל – בלם מכבי פ"ת, עידן אהדנני, המתגורר בעיר מאז היה בן שנתיים "ברור שכבר מכירים אותי בשדרות", הוא מספר, "זאת עיר קטנה, כולם מכירים את כולם. כשאני מסתובב בשדרות, אומרים לי כמה גאים בי ושאני מהווה דוגמא להרבה ילדים. אם אתה באמת רוצה משהו ומוכן לעבוד קשה עבורו, הוא יקרה".

אהדנני מול ברק יצחקי ממכבי ת"א. "נתנו לי הזדמנות, עכשיו אני צריך להחזיר". צילום: ראובן שוורץ

ואכן, לפחות בינתיים, "זה" קורה לאהדנני. בראשית חודש אפריל הוא קיבל מתנה נהדרת ליום הולדתו ה-21 – הארכת חוזהו בשנתיים נוספות, מה שישאיר אותו במועדון עד סיום עונת 21/22', אחרי שכבר היו לו חוזה עד 2020. "רציתי להבטיח את המקום שלי במועדון, נתנו לי הזדמנות ועכשיו אני צריך להחזיר להם", הוא מספר. ובינתיים, כאמור, הוא מחזיר. בעונתו הראשונה בבוגרים, הספיק הבלם הצעיר לרשום 16 הופעות בקבוצה הבוגרת, 11 מהן בהרכב הפותח וזאת כשלצידו בלמים ותיקים ויקרים כמו תומאס סיבוק ויוהאן מרסיאל, כמו גם עומר דנינו. "ידעתי שאקבל את ההזדמנות שלי ושאני צריך להיות מוכן בכל רגע נתון", הוא מספר, "במשחק מול מכבי חיפה, בסיבוב הראשון, פתחתי בהרכב. תחילה הייתה התרגשות, האיצטדיון היה מלא והלחץ בהתאם. אבל נכנסתי למשחק, עשיתי פעולה ראשונה טובה והכנה טובה. אתה מחכה לזה כל כך הרבה ועובד כל כך קשה, דווקא עכשיו אפספס? באחד המשחקים הראשונים שלי, באשקלון, קיבלתי אדום וגרמתי לפנדל. זה היה עוד מכשול, עוד משהו ללמוד ממנו. אני מנסה ללמוד מהכל".

"יצאתי למאבק"

עידן אהדנני נולד בעפולה להורים שעלו מאתיופיה ובגיל שנתיים עברה המשפחה לשדרות. "מגיל קטן רצתי אחרי כדור, אבל לא הייתה קבוצה מסודרת בשדרות לשחק בה", סיפר. שנתיים אחרי שהגיעה המשפחה לשדרות, היא הפכה למוקד עיקרי לטילי הקאסם מעזה. "אין הרבה מה לעשות, מתרגלים לחיות עם זה", הסביר אהדנני.

כשהיה אהדנני בן 12, פתח שחקן העבר של הפועל ב"ש ותושב שדרות, מאיר עזרן, קבוצת כדורגל בעיר, אבל לילידי 1995, המבוגרים מאהדנני בשנתיים. "הגשתי בקשה מיוחדת להתאחדות לכדורגל, שאוכל לשחק איתם", סיפר, "שלחתי להם מכתבים, אמרתי שאני לא רוצה להידרדר ולמצוא עצמי ברחוב. בסוף, אחרי כמה חודשי מאבק, הם אישרו לי".

בסיום העונה, אחד מחבריו של אהדנני נסע למבחנים במכבי פ"ת והוא החליט להצטרף אליו והתקבל. במקביל, עבר להתגורר בפנימיית "גן ונוף" שבעיר. "לא היה פשוט לעזוב את הבית החם, אבל קיבלתי הזדמנות לצאת ולא להיתקע בשדרות", הוא נזכר, "לקחתי סיכון, בהתחלה היה קצת קשה. המשפחה תמכה בי והייתה מדהימה. יאיר, אבא שלי, הגיע לכל משחק ולעיתים גם לאימונים. עד היום הוא מלווה אותי. בלי הדחיפה של ההורים, לא הייתי מצליח.

"בתחילת הדרך, הרגשתי את הפערים ביני לבין השחקנים במכבי, שמשחקים מגיל 6 ולמדו יסודות. לא לימדו אותי טכניקה, קואורדינציה. אבל עבדתי קשה, למדתי ונכנסתי לעניינים מהר מאוד. בכל זאת, אני לא חושב שהאמנתי אז שאגיע לשחק בליגת העל. זה הגיע רק בהמשך".

עם סוכנו אבי נימני ואבי לוזון אחרי חתימת החוזה החדש. "תמיד להיות עירני". צילום: באדיבות המועדון

אהדנני המשיך להצטיין ולטפס במעלה הליגות, כשבדרך הוא עובר מעמדת הקשר האחורי לבלם. "אף פעם לא עניין אותי להיות חלוץ, או קשר יצירתי, אני אוהב את העבודה השחורה", סיפר.

במהלך העונה הנוכחית לקח לעצמו אהדנני בפעם הראשונה סוכן שינהל את ענייניו – אבי נמני. "הוא נותן לי הרבה טיפים, למשל להיות תמיד עירני, מוכן לכל דבר. כשחקן, הוא ידע היטב להעניש בלם שהיה לא מרוכז", סיפר אהדנני.

"לא נותנים לשום דבר לשבור אותנו"

אחרי שנים ארוכות בהן מיעטה עדת יוצאי אתיופיה לספק שחקנים לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי, בשנים האחרונות מורגש שינוי בתחום ושחקנים רבים משחקים ומככבים בליגת העל. אהדנני מנסה להסביר את השינוי: "בעבר, הרבה יוצאי אתיופיה מוכשרים לא הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם. גם במכבי פ"ת היו כמה שחקנים עם המון כישרון, שלא בא לידי ביטוי. אני חושב שהיום, שחקנים מהעדה אימצו את המנטאליות הישראלית. אנחנו חזקים יותר בראש, לא נותנים לשום דבר לשבור אותנו או להזיז מהדרך. הגיע הזמן, שעם כל הכישרון שיש לנו, נתקע יתד בליגת העל. אני לא הרגשתי את זה, וגם לא הופנו נגדי גילויי גזענות, אבל כנראה שליוצאי העדה קצת יותר קשה בדרך. היום אנחנו מרגישים חלק".

לדעתך, לשחקנים מהעדה יש תפקיד חברתי, כמו זה שלקח על עצמו אמייה טגה?

"זה לא התפקיד שלנו, אבל יש לנו מעמד מסוים וחשיפה ואנחנו צריכים לדעת להשתמש בזה בצורה נכונה וחכמה, אם זה אפשרי".

"להיות פיזי כמוהו", רפאל וראן (בלבן) מודל החיקוי הצרפתי של אהדנני. צילום: APF

לאחרונה זומן אהדנני לסגל הנבחרת הצעירה ובעתיד, הוא מאמין, יגשים חלום וילבש גם את מדי הנבחרת הבוגרת. אולי גם יצא לאירופה, רצוי לספרד. מה צריך להוסיף למשחקו כדי שזה יקרה? "להיות יותר פיזי ולקחת יותר מנהיגות. בלם צריך להיות מנהיג, תחנה אחרונה", הוא מספר. בדיוק כמו המודלים לחיקוי שלו – מראד מגמדוב, שאימן אותו בנערים ורפאל וראן הצרפתי של ריאל מדריד.

גם מהבלם עימו הוא אמור להילחם על מקום בהרכב, תומאס סיבוק, אדהנני לומד רבות. "הוא מסביר לי המון, מכוון ותמיד כיף ללמוד מאדם כמוהו, שעבר כל כך הרבה", הוסיף, "בתחילת העונה אולי לא כל כך הלך לו, אבל לכל הקבוצה שום דבר לא עבד ולא התחבר לנו כל כך. עם הזמן, ראינו היטב מה הוא שווה".

בשבת (17:45) תעשה מכבי עוד צעד בדרך להיפטר כבר מעולה של העונה, כשתתארח אצל הפועל עכו, שעלולה לרדת ליגה סופית במשחק הזה. "הבעיות שלהם לא מעניינות אותנו ומה יש להם להפסיד", אמר, "הצבנו לעצמנו מטרה, לסיים במקום 7 ועובדים עבורה קשה. מעבר לכך, שחקנים משחקים על החוזה שלהם בעונה הבאה. במכבי פ"ת נותנים במה וביטחון לצעירים יותר מבכל מועדון אחר בליגה. רק בשבת פתחנו שלושה צעירים בהרכב. לכן, גם אם יש לי חוזה, אני רוצה להוכיח שאני לא רק שחקן רוטציה, אלא ראוי לתקוע יתד בהרכב הפותח".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו