הכתבה התפרסמה לראשונה ב ynet. כתבו: איריס ליפשיץ קליגר, קורין אלבז־אלוש, מאיר תורג'מן. 

המראה הרגיל של מדפים ריקים מכיכרות לחם בצאת חג הפסח התחלף אתמול (ראשון, 8.4) במדפים עמוסים בלחם פרוס של המאפיות הגדולות בארץ. אך מי שחשקה נפשו בפרוסה טרייה, התאכזב לגלות כי בסניפים של רשתות רבות הלחם אמנם היה בשפע, אבל נמכר כשהוא קר ולח. מבדיקה של "ידיעות אחרונות" נמצא כי הלחם הוכן עוד לפני החג, נמכר לגוי, הוקפא ורק אז הגיע למדפים. הלקוחות שפיספסו את האותיות הקטנות רכשו לחם מופשר ועדיין שילמו עליו מחיר מלא.

אם גם אתם תהיתם מדוע מכרו לכם אתמול כיכרות לחם ולחמניות קפואים בצאת הפסח, הרי שאתם לא היחידים. צרכנים רבים התלוננו על לחמים חצי קפואים וטענו כי ברשתות השיווק לא הוצב כל שילוט המסביר על כך שהלחם הופשר. בשל כך, מי שלא שם לב לתאריך התפוגה של הלחם, ובצדק, רכש מוצר שחיי המדף שלו קצרים וניתן להשתמש בו רק יומיים לאחר הקנייה ולא שישה ימים בדומה ללחם טרי. בנוסף, העובדה שהלחם איננו טרי צויינה רק בכיתוב קטן על גבי האריזה, דבר שהטעה צרכנים רבים.

"עושים עלינו קומבינה", טען לקוח בשם אבי, שערך קניות בסניף יוחננוף במרכז הארץ, "גם מוכרים לנו לחם מלפני הפסח וגם גובים עליו מחיר של לחם טרי". גם יוני גבאי הופתע למראה הלחם הקפוא בסניף יוחננוף במתחם ישפרו־סנטר במודיעין. "המנהל ענה לי שזה מה שקיבלו מהמאפיות בבוקר", אמר גבאי, "אין בזה היגיון, לפחות שיודיעו או יציבו שילוט".

בסניף יינות ביתן בפתח־תקווה המצב היה דומה. לקוחה שנתקלה באריזות הקפואות של מאפיית דגנית עין הבר התלוננה: "זה מאוד מבלבל. לא הייתי בטוחה אם מותר לי להקפיא את הלחם מחדש כפי שאני נוהגת לעשות. בנוסף, לא היה שילוט שמסביר על התפוגה של המוצר. לבסוף לא קניתי לחם ולא הבנתי איך קורה מצב שמוכרים למחרת הפסח לחם כשר שכתוב עליו חמץ".

בפינת הלחמים בשופרסל דיל בשדרות משה דיין בראשון־לציון היה ריח מצויין של מאפים טריים שהגיע מהמאפייה שבסניף. על המדפים ממול היו מעט לחמים ארוזים בשקית. "בבוקר הלחם היה קפוא וקר אבל עכשיו הגיע משלוח טרי וזה נחטף", אמרה מוכרת בסניף. נגיעה בלחמים הספיקה כדי להבין שהם שהו בפסח במקפיא.

אז מי אחראי למכירת הלחם הקפוא?

ברשתות השיווק הפנו אותנו היישר למאפיות בטענה שהן הכתובת לכל התהיות בסוגיה זו, בעוד שבמאפיות לא מבינים מדוע ברשתות לא הסבירו ללקוחות את ההבדל בין הלחמים.

עוד מצאנו כי המאפיות שינו את שמות הלחמים המוקפאים כמו "תקומה" של מאפיית דגנית עין בר ו"טוב טעם" של מאפיינת אנג'ל, אך בהיעדר שילוט, השמות החדשים רק הוסיפו לבלבול הלקוחות המאוכזבים ממילא.

גם על פי ההודעה במוקד שירות הלקוחות של מאפיית אנג'ל לא ניתן היה לקבל תשובה על הלחמים הקפואים, כיוון שמדובר בנושא שלא עוסק בכשרות בד"צ.

ניר בן יהודה, סמנכ"ל פיתוח עסקי של מאפיית אנג'ל, אמר בתגובה: "זו לא השנה הראשונה. מזה 15 שנים שאנו מספקים גם ליין של מוצרים שהוקפאו. לאור הבלבול נפיק לקחים לשנה הבאה בנוגע למענה בשירות הצרכנים. בלתי אפשרי לספק לחמים טריים למיליונים של צרכנים. אנו מייצרים 110 אלף כיכרות לחם בשעה וארבע המאפיות שלנו עבדו סביב השעון הן בייצור לחמים והן בסבבי הפצה. כל המידע צוין על האריזה: ‘נמכר בחמץ כדין’".

מיוחננוף נמסר: "מכרנו גם לחמים טריים וגם לחמים קפואים. הכל תחת פיקוח והכשרות".

בשופרסל טענו כי "החברה אינה מקפיאה ומפשירה מוצרים. המאפיות מספקות לרשת מוצרים והליך ההקפאה נעשה על ידי המאפיות". 

גם ביינות ביתן טענו כי החברה לא מקפיאה לחמים ואמרו: "הדבר סותר את מדיניות החברה, נבדוק את הטענות מול הספקים". ואילו ברמי לוי מסרו כי הם אינם מוכרים לחמים קפואים ו"לא מכירים את האופציה".

ממאפיית דגנית עין בר לא התקבלה תגובה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו