רמי גרינברג. צילום: ריאן

רמי גרינברג (39) הוא אולי הפוליטיקאי הכי חרוץ בעיר. אין מחאה שלא תראו אותו מגיע אליה, או בעיה עירונית שהוא אינו מודע אליה ומנסה להושיט עזרה. במקביל, הוא מתנגח בראש העירייה איציק ברוורמן ללא הפסקה, לא מפסיק לקרוא לשינוי ובטוח כי הוא יהיה ראש העירייה הבא, אחרי הבחירות שיתקיימו בעוד כשנה.

אז למה הוא כל כך להוט לסמן את עצמו בשלב כה מוקדם כמתחרה המרכזי של ברוורמן? האם הוא לא חושש שקשריו המשפחתיים עלולים לגרום לו בעיות בעתיד, ומדוע בעצם הוא עדיין רווק? ישבנו לראיון עם האיש שאומר בכל הזדמנות: "אני פה בשביל להחליף את ברוורמן".

רמי גרינברג. צילום: ריאן

"הפעם ננצח"            

אז רמי, אתה רץ לראשות העירייה?

"כן".

בבחירות האחרונות זה לא ממש קרה.

"בפעם שעברה רצתי בשלב מאוחר יחסית בשל נסיבות התפטרותו של איציק אוחיון וכל מיני תהפוכות במועצת העיר. למרות הכל, הבאנו הישג מרשים מאוד של 17 אלף קולות בחמישה חודשים, ללא כל הכנה מראש".

ומה יקרה הפעם?

"הפעם ננצח. פתח־תקוה צריכה מנהיגות חזקה ומנהיג שיידע לתת לכל סקטור את מה שמגיע לו באופן שוויוני ולא מפלה. המערכת העירונית תחת הנהגתי תפעל לטובת התושב, והשירות יהיה על פי מדדים נכונים. אין מישהו שמכיר את העיר ובעיותיה יותר טוב ממני".

גרינברג אולי נשמע כאילו הוא מפריח ססמאות לאוויר, אולם הוא משוכנע לחלוטין בדבריו. "עזוב ססמאות", הוא ממהר לומר.  "אפשר לבחון את זה כי זה שקוף. החיים שלי הם נטו נתינה למען הציבור. בהקרבה של שנים אתה אולי מבטל את עצמך כי אתה כל כולך בזה".

יש לזה מחיר אישי? למשל, פגיעה בזוגיות אפשרית והעובדה כי אתה רווק?

"כן, אבל אני לא מצטער. כרגע הסיפוק שלי הוא לסייע לאנשים. אם בסופו של יום אתה מצליח לקדם דברים ברמת המאקרו והמיקרו לטובת העיר והציבור - זה ממלא אותי".

כל המועמדים עד עכשיו היו אנשי משפחה. אין בכך יתרון?

"רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר שבע, לא נשוי ואין לו משפחה וילדים, וכך גם מוטי ששון בחולון. מדובר בשני ראשי עיריות מהטובים בארץ. גם באירופה לא כל המנהיגים נשואים, וחלקם בלי ילדים. כנראה כדי למלא תפקיד בצורה טובה ועוצמתית אתה צריך להקדיש יותר מעצמך. אני רואה את התפקיד של ראש העירייה כאבא ואמא של התושבים. ברור שאני מתכוון בעתיד להינשא ולהקים משפחה, בדיוק כמו כל אחד אחר".

רמת המעורבות לא פוגעת באורח החיים שלך?

"זה מצריך הקרבה מאוד גדולה, בעיקר זמן. כשעבדתי בעירייה, הרווחתי בקושי 5,000 שקל בחודש, אבל הייתי מסביב לשעון עבור התושבים. יכולתי לדאוג לי למשכורת גדולה, ממש כמו המצב שקיים היום בלשכת ראש העירייה, אבל ידעתי שאני צריך לתת דוגמה אישית ושאנשים במערכת הציבורית צריכים לשרת את הציבור במקום את האינטרסים שלהם".

איציק ברוורמן. צילום: גיל לרנר

"עם כל העוצמה"

כשעולה שמו של ברוורמן לחלל האוויר, פניו של גרינברג מרצינות. אהבה גדולה אין בין השניים והדבר ניכר. "הוא לא עושה את מה שמצופה מראש העירייה, והציבור נפגע מזה" הוא מבהיר מייד. "למשל, התפקיד מחייב אותך להיות זמין ונגיש לתושבים. תראה מה קורה כיום. הגענו למצב שלשכת ראש העירייה מלאה במאבטחים והכל שם סגור. ישיבות מועצת העיר, שהיו פתוחות לציבור נסגרו, ושמו את התושבים מאחורי זכוכית כדי להימנע ממגע איתם".

מה יש בך שאין בו?

"אין לו את תכונות האופי הדרושות למנהיג. הוא לא מתאים לתפקיד כי אין לו כריזמה או יוזמה. הוא איש עייף. בכל ישיבת מועצה הוא לא קיים. ראש עירייה צריך אנרגיות, כוח, עוצמה, לדעת להוביל ולא להיות מובל, לסמן מטרות לטובת התושבים ולראות איך הוא משיג אותן. אני בא באמת עם כל העוצמה, הידע והמקצועיות".

מה הוא בכל זאת עשה לתפיסתך?

"הוא קידם את נושא האירועים ויחסי הציבור. אירועים זה דבר טוב וכך גם פרסום, אבל כשאתה משקיע רק בתפאורה ובקוסמטיקה, ולא באמת מטפל בבעיות שיש בעיר, הדברים הלא טובים צפים".

אבל ברוורמן לא יכול לפתור את כל הבעיות בעיר. הוא אפילו לא השלים קדנציה אחת.

"קח, למשל, את נושא המסתננים, שמקימים פה פאבים לא חוקיים. זה בפירוש בסמכות העירייה ובאשמת ברוורמן. ומה עם פיצול הדירות במרכז העיר, חיבורים פיראטים לתשתיות, מעברי חצייה לא צבועים שגורמים לתאונות ועוד. העירייה והעומד בראשה אשמים במצב. למרות שהארנונה פה היא מהגבוהות בארץ, פתח־תקוה מדשדשת מאחור בכל פרמטר".

אולי הדעה שלך על ברוורמן מושפעת מכך שהוא לא מינה אותך לתפקיד בכיר?

"לפני ארבע שנים הוא הציע לי להיות סגן שלו בשכר ללא תפקיד. אמרתי לו 'לא תודה, אני לא צריך את זה'. אני לא טיפוס שיכול לשבת בלי לעשות כלום, ובטח לא לקבל משכורת על חשבון הציבור בלי לשרת באמת. זה דבר שלא ייעשה".

מה החולשות שלך?

"ברמה האישית אני רואה את עצמי כאחד שמבטל את עצמו, ובפוליטיקה זה לא תמיד טוב. אם אתה רק נותן ולא דורש בשביל עצמך, אנשים עלולים לנצל זאת לרעה".

אתה חובש כיפה סרוגה. אתה אדם דתי?

"אני אדם מאמין, ששומר שבת וכשרות. מעולם לא השתייכתי למפלגה דתית. אני מאמין שאמונה הופכת אדם להיות טוב יותר, בעיקר כלפי חברו".

הדתיים והחרדים הם כוח משמעותי בעיר. יכול להיות שאיתך כראש עירייה כוחם יגדל?

"לא, ההיפך. כל מגזר וסקטור יקבל את מה שמגיע לו, על פי גודלו היחסי באוכלוסייה".

"לא מחפש תואר"

חברות במועצה, כידוע, מתבצעת בהתנדבות מלאה ללא שכר. לצד פעילותו למען התושבים, מתפרנס גרינברג כעורך דין פלילי.

"אני חי בצנעה וממש לא בזבזן", הוא מספר. "אני באמת לא צריך הרבה. הדברים החומריים פחות מדברים אליי. אני נוסע בסובארו רגילה ולא תראה אותי בג'יפ. זה לא מדבר אליי".

בזמנו היית עוזרם של איציק אוחיון ודני סוויסה, וזה נגמר בטונים צורמים. אולי יש לך בעיה עם סמכות?

"ממש לא. אני אומר לך בצורה חד משמעית: אני לא מחפש כלום בשביל עצמי. לא תואר ולא תפקיד. עם אוחיון וסויסה זה נגמר בסדר גמור ולא היתה שום בעיה. אני עדיין בקשר עם משפחת אוחיון ומאחל לו בריאות שלמה. הוא עשה ופיתח והיה קרוב וקשוב לתושבים. היו דברים שראיתי אחרת, וכשראיתי שלא השפעתי ולא שכנעתי, אמרתי תודה רבה ולהתראות".

אתה בא ממשפחת קבלנים, והאחים שלך מנהלים כיום את פרויקט התחנה המרכזית הזמנית. מה יקרה כשתיבחר?

"אבא שלי בן ה־87 הוא ניצול שואה מרומניה, שחרש פה אדמות ופרץ דרכים וכבישים. האחים שלי ממשיכים את דרכו ועובדים בעיקר מחוץ לעיר. מה שהם עושים פה נעשה במסגרת מכרז מסודר. מעולם לא הפעלתי את הכוח שלי כחבר מועצה או דיברתי עם פקיד כזה או אחר כדי לסדר להם עבודה. אני לא מתערב בזה. ברגע שאהיה ראש עירייה ברור שהם לא יוכלו להיות בתמונה".

כאחד מאנשי האופוזיציה הבולטים, נאלץ גרינברג לשתף פעולה עם יריבים מהעבר, ביניהם: ראש העירייה לשעבר, אורי אהד.

"אני מוכן לשתף פעולה עם כל אחד שפועל למען התושבים", הוא מסביר. "אם אהד רוצה להירתם, אז בשמחה רבה".

מה הדבר הראשון שתעשה אם תבחר?

"אשדרג ואייעל את המערכת העירונית. צריך לווסת את כוח האדם למחלקות והאגפים, שנותנים מענה לציבור. כבר כיום אנחנו עובדים על התוכנית של מאה הימים הראשונים".

גרינברג יודע כי הדרך ללשכת ראש העירייה עדיין ארוכה, אולם לתפיסתו היא עוברת בהצגת האלטרנטיבה למיצוי הפוטנציאל האדיר של העיר. "אפשר להפוך את פתח־תקוה לעיר מובילה, והתושבים צריכים להפנים את זה", הוא מסכם. "לצערי, כיום אני שומע ייאוש בהרבה מאוד מקומות".

תגובת לשכת ראש העירייה

"ראש העירייה, איציק ברוורמן, עושה המון למען העיר והתושבים, שגאים בשינויים הניכרים שנעשו בעיר בארבע השנים האחרונות ובאלה המתוכננים בהמשך הדרך.

"פועלו הנמרץ של ראש העירייה בא לידי ביטוי בכל רחבי העיר, לרבות הישגים מרשימים בתחום החינוך (דרך קבלת פרסים ארציים ובין לאומיים), הקמת מבני חינוך מהיפים והמתקדמים בארץ, פתיחת מרכז מורשת רוחני לקהילת יוצאי אתיופיה, מתנ"סים חדשים, אולמות ספורט, שיפוץ ושדרוג השוק העירוני, הקמת גינות ציבוריות עם מתקני משחקים ועוד.

"ראש העירייה יזם בנוסף את מצעד העדלאידע ופסטיבל הבירה, שזכו להצלחה מסחררת גם בקרב תושבי הערים הסמוכות, דבר ששינה לחלוטין את השיח על תדמית העיר - מעיר אפורה לעיר אטרקטיבית לצעירים. יוזמה נוספת היא 'פרויקט 10', שמיועד לילדים, לנוער, לחיילים ולגמלאים, שמשלמים 10 שקלים על עשרות פעילויות ברחבי העיר, וכן שני פרויקטים גדולים עליהם עובדים בימים אלה: האגם האקולוגי בפארק הגדול ותחנה מרכזית חדשה ומפוארת.

"בשולי הדברים ייאמר כי שליחים שפנו, לדבריהם, בשמו של רמי גרינברג, ביקשו במהלך הקדנציה את צירופו לקואליציה כסגן ראש העירייה, דבר המעיד כי גם הם סבורים שאיציק ברוורמן עושה עבודה מצוינת במהלך כהונתו".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו