צילום: אנקורי
כמעט שנתיים לאחר שסיים את לימודיו בקמפוס ”אנקורי“ בפתח-תקוה קיבל יהונתן חיות מכתב מפתיע. מדובר במכתב שהוא עצמו כתב בשיעור חינוך בתחילת כיתה י“ב, לפני כשלוש שנים. ”אמרתם לנו לכתוב מה אנחנו מאחלים לעצמנו השנה, לקחתם את זה מאיתנו ולא יודע מה עשיתם עם זה“, כתב חיות בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק של בית הספר.
”אתמול אבא שלי הביא לי את המכתב ומרחוק ראיתי את הלוגו של בית הספר“, סיפר. ”לא הבנתי למה כמעט שלוש שנים אחרי אני עדיין מקבל מהם מכתבים. כשפתחתי את המכתב הוא היה מהודק כמו ששמרנו אותם. לקח לי כמה דקות להבין מה זה ורק כשהסתכלתי על התאריך הבנתי במה מדובר“.
חיות ממש התרגש מהמכתב. ”מאוד אהבתי את בית הספר שהיה לי חממה ובית שני“, אמר. ”הייתי תלמיד מאוד בולט מבחינה חברתית והעובדה שהם שמרו את המכתב כל כך הרבה שמן וטרחו לשלוח לי אותו העידה על האכפתיות של הצוות. זה נתן לי הרגשה שעדיין זוכרים אותי והם הזכירו לי תקופה מאוד טובה“.
בעקבות הפוסט גילה חיות כי מי ששלח את המכתב היה המחנך שלו בכיתה י“ב, גיא כהן. ”אני לא יודע למה הוא שלח את המכתב, איפה היו המכתבים עד עכשיו או האם גם תלמידים אחרים זכו לקבל את המכתב. ”לא העליתי על דעתי שהם ישמרו על המכתבים האלה“, הוסיף.
”במכתב התבקשנו לכתוב מה אנחנו מאחלים לעצמנו בשנה הקרובה ומה אנחנו מצפים שיקרה. עכשיו כשקראתי ראיתי שחלק גדול מהדברים התרחש וחלק מהדברים כתבתי בצורה שרק אני מבין למה התכוונתי“.
יוסי שפרבר, מנהל קמפוס אנקורי בעיר, מסביר את הרציונל העומד מאחורי הדברים. ”היום אנחנו חיים בעידן דיגיטלי ומכתב כתוב בדואר רחוק מאוד מבני הנוער והצעירים. לכן, כשהם מקבלים מכתב כזה, שכתבו בעצמם, הם עוברים משהו מאוד חוויתי ומחבר“.
לדבריו, הרעיון העומד מאחורי הפעילות הוא הגדרת יעדים ומחשבה קדימה. ”כדי לתת לתלמידים נקודת מבט ולהזכיר להם את היעדים שהציבו לעצמם, אנחנו נוהגים לשלוח את המכתבים כעבור 3-4 שנים. זה כמו קפסולת זמן כי כך התלמידים חוזרים אחורה לחוויית בת הספר ולתהליך החינוכי. זה חלק מהניסיון לייצר קהילה חינוכית שמחברת בין תלמידים, הורים, בוגרים ומהרצון לשמר קשר עם הבוגרים שלנו לאורך זמן“.
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו