לירז טיטו ז"ל. הצילום הוצג במהלך הטקס בהיכל התרבות

התרגשות רבה היתה במהלך אירוע "שרים ללוחמים" שנערך בערב יום הזיכרון בהיכל התרבות, כאשר הוצג סיפורו של הלוחם סגן לירז טיטו ז"ל מפי אביו רפי. השנה מלאו 20 שנים לנפילתו במהלך מבצע בלבנון, יום אחד בלבד לאחר יום הולדתו ה-21.

זהו סיפורו של לירז טיטו ז"ל, כפי שמוצג באתר לזכרו:

לירז היה בן בכור להוריו ריקי (ז"ל) ורפי טיטו, אח לשלומי וברק, ניחן בקסם טבעי מיום לידתו. כולם אהבו אותו ואת שמחת החיים שלו. תמיד מוקף חברים, צוחק ומצחיק ועוטף את הסובבים לו בחן, חוש הומור וחיוך.

לירז נולד ב-22 בפברואר 1978 במשקל 2.300 ק"ג והוגדר פג. הוא סבל "מחוסר בשלות ריאתית" מה שנתן לו סיבה להלחם על חייו מהרגע הראשון, מהר מאוד הוא הפך לתינוק מתוק ובריא שהשיג את בני גילו על אף העובדה שנולד כל כך קטן.

מגיל צעיר ניכר היה כי לירז בעל תפיסה מהירה וחדה. הוא גילה עניין בתחומים רבים ומגוונים. אהבתו הראשונה היתה נתונה לג'ודו שם השתתף בתחרויות רבות וקטף הישגים.

במקביל פיתח לירז כשרון מוסיקלי. הוא ניגן על פסנתר ב"קונסרבטוריון" העירוני במשך 8 שנים ואף השתתף בקונצרטים וזכה לתשבוחות. עד היום מהדהדות באוזנינו המנגינות שאהב לנגן, גם כשחזר מחופשות מהצבא עייף ומאובק היה יושב ופורט על הגיטרה להנאתו.

לירז למד בביה"ס היסודי "אורנים" ולאחר מכן בחטיבת הביניים ובתיכון "ברנר" בפתח תקווה במגמת כלכלה ויזמות שם רכש את מרבית חבריו הטובים.

לירז טיטו ז"ל עם הגיטרה שאהב. הצילום הוצג במהלך הטקס בהיכל התרבות

ב- 30.7.1996 כחודש לאחר סיום לימודיו התגייס לצה"ל חדור מוטיבציה להצליח והעיקר להיות קרבי ! ואכן כך היה הוא התגייס להנדסה קרבית, לירז היה גאה בשיבוץ ושאף להצליח ולמלא את המוטל עליו ללא דופי.

המפקדים שעיניהם לא פסחה על לירז, שהיה בולט, קידמו אותו בהתאם. בתחילה סיים את קורס מש"קים בהצטיינות ולאחר מכן יצא לקורס קצינים.

אין ספק שהמסלול הצבאי שעבר היה קשה, מתיש, מעייף ולפעמים מתסכל, אבל בחור כמו לירז עם חוסן נפשי וחוש הומור לא נשבר בקלות הוא "עטף" כל קושי בבדיחה, "הכל בשליטה".

להורים שידר תמיד שהכל בסדר. ללירז היו סיבות (משפחתיות) שיכלו לפטור אותו מהשירות ביק"ל (יחידת קישור ללבנון) ובלבנון בפרט. כאמור הוא לא שעה לתחינות ולבקשות, ולהוריו לא נותר אלא לקבל את רצונו ועל אף הדאגה הם ליוו אותו עם ברכת הצלחה. מאחר וידעו כמה חשוב לו להצליח ולמלא את המוטל עליו.

לירז, עלם החמודות ויפה התואר, עשה הפרדה מוחלטת בין החיים בבית לבין הצבא. בחופשות שהיה מגיע מהצבא היה הבית מתמלא חברים והטלפון לא הפסיק לצלצל. כבוד אב ואם היו ערך עליון בשבילו ולירז ניצל כל רגע פנוי להיות עם אחיו הצעירים שלומי וברק. ליחס מיוחד זכו הסבתות והסב שלהם העניק הרבה כבוד, חום, אהבה והערצה.

בחייו הקצרים הספיק לעשות מה שרבים לא יספיקו כל חייהם. בין היתר טייל קצת בחו"ל, סיים קורס צניחה חופשית וקנה ג'יפ איתו נסע לכל מקום. היו לו הרבה תוכניות לעתיד כמו נסיעה .לחו"ל, לימודים… השמים היו הגבול.

ביום שלישי ז' באדר תשנ"ט 23.2.1999, יום לאחר יום הולדתו ה- 21 נפל לירז במבצע בלבנון ונטמן בפתח תקווה העיר שבה נולד וגדל.

לירז טיטו ז"ל עם הוריו. הצילום הוצג בטקס בהיכל התרבות

מהלך הקרב

נכתב על סמך שיחות של רפי וריקי טיטו (הוריו של לירז) עם חלק מן החיילים ששהו בשטח באותו לילה ארור ועל סמך תחקיר פיקוד צפון כפי שהועבר למשפחות.

לחימתו העיקשת של צה"ל בלבנון ידעה פנים רבות, אינספור שיטות לחימה הופעלו בגזרה על מנת לשמור על ביטחון התושבים בצפון הארץ.

פעולות יזומות היו מאז ומתמיד חלק חשוב ומרכזי בכל נפח הפעילות הכוללת שהפעיל צה"ל לאורך השנים. כחלק מאותה פעילות מבצעית נדרש מצה"ל להשתתף במארבים על מנת לפגוע במחבלים ובנתיבי היציאה שלהם לפיגועים.

ארבעה חודשים התאמנו חיילי סיירת הצנחנים יחד עם קציני הנדסה למבצע יזום שנקרא "צמצום טווח". מטרת הכוח הייתה להגיע לבסיס יציאה של מחבלים סמוך לכפרים מיידון ומשערה. ההכנה כללה אימונים באזורים שונים בארץ ורק לאחר שרכשו מיומנות אושר המבצע ע"י דרגים גבוהים בצה"ל לרבות שר הביטחון.

בתאריך ה- 22 בפברואר 1999 יצא כוח של 27 לוחמי סיירת צנחנים עם שני קציני הנדסה קרבית למבצעים מיוחדים. אחד מהם היה סגן לירז טיטו. הכוח תודרך אישית ע"י אלוף פיקוד צפון דאז האלוף גבי אשכנזי ומפקד היק"ל תא"ל ארז גרשטיין ז"ל.

הכח היה אמור לפעול באזור ג'בל קלעת ג'בור שבגזרה המזרחית של דרום לבנון מצפון לקו האדום. בשעה 20:20 יצאו הלוחמים ממוצב צד"ל שברצועת הביטחון ונערך למשימתו. לוחמי הסיירת נעו בדריכות כשהם קשובים לרעשים חריגים. במהלך התנועה, זיהו מס' חיילים תנועות חשודות והבזק אור ("נצנוץ"), רק לאחר דיווח לחמ"ל ובדיקת השטח באמצעים טכנולוגיים "ייעודיים" שלא העלו דבר, ניתן אישור לנוע קדימה.

רפי טיטו נואם באירוע בהיכל התרבות

בשעה 00:30 לערך, הגיע הכח לנק' פתיחה כשלושה עד ארבעה ק"מ בתוך לבנון. ולראשונה הוא מתפצל עפ"י החלטת רס"ן איתן בלחסן מפקד הכח. החוליה הקדמית שכללה את בלחסן ולירז ומס' לוחמים החלו לנו קדימה לשיא גובה על מנת לבדוק את השטח. השטח בו מתבצע המבצע הוא שטח סבוך ומסולע המגביל את שדה הראייה למטרים ספורים.מעט אחרי חצות מגיע הכוח לאזור העמדות.

תוך כדי בדיקה איתן ולירז ירדו משיא הגובה על מנת לוודא שהשטח אכן בטוח להתפרסות שאר הלוחמים. בדיוק באותה נק' זמן 00:30 נפתחה אש מנשק אוטומטי מטווח קצר (כמטר) . ממכת האש הראשונה נפגעו איתן ולירז. סגן דוד גרנית שהיה מאחור פתח בירי תגובה ותוך כדי כך הוא נפצע. בעודו פצוע הזעיק את החיילים האחרים והורה לפנות את איתן ולירז שנהרגו. גרנית מת מפצעיו לאחר מכן. מכאן ואילך התנהל קרב קשה עם המחבלים שתוצאתו חמישה חיילים פצועים.

המחבלים הצליחו לחמוק בחסות הבולדרים ושעת הלילה. תהליך הפינוי של הכח ארך שעות וכלל מסוקי סער יחד עם שני מסוקי אפצ'י שעסקו בנטרול מקורות הירי ובחיפוי על תהליך החילוץ.

סגן דוד גרנית קיבל צל"ש מאלוף הפיקוד לאחר מותו על האומץ שגילה במהלך הקרב וניהולו גם לאחר פציעתו.

באותה היתקלות בין חיילי צה"ל לבין מחבלי החיזבאללה נהרגו רס"ן איתן בלחסן ז"ל, סגן לירז טיטו ז"ל וסגן דויד גרנית ז"ל וחמישה לוחמים נוספים נפצעו.

אירוע מרגש בהיכל התרבות

האירוע אמש בהיכל התרבות היה מרגש מאוד. הזמר שלמה גרוניך, שאחיו ירון גרוניך ז"ל נהרג במלחמת יום הכיפורים ב-1973, הציג את סיפורו האישי.

בתום האירוע נשארו רבים לחבק ולהביע תמיכה ברפי טיטו, שנשא נאום שלא הותיר אף עין יבשה.

יהי זכרם של הנופלים ברוך.