נטע, סתיו וליאל. צילום: דובר צה"ל

סמל נטע הלל וסמל סתיו עושרי, תושבות פתח תקוה, התגייסו בחודש יולי 2017. סתיו מוינה למספר תפקידים במשרד הביטחון ולבסוף שובצה כתצפיתנית. נטע קיבלה גם היא את השיבוץ ויחד קראו ושמעו אודותיו ממקורות שונים. רב"ט ליאל דרשן התגייסה בספטמבר 2017 לאותו התפקיד, גם היא עם לא מעט חששות.  

"עברנו הכל ביחד", מספרת סתיו. "צברנו חוויות אדירות והתמודדנו עם לא מעט דברים. היה לנו מזל".

הבנות הגיעו לטירונות בסיירים, עברו הכשרה וקורס של חודשיים כשבסיומו התבקשו למלא בסדר עדיפויות לאילו פלוגות ירצו להשתבץ - מגזרת הדרום ועד לחמ"לים אשר שומרים על גבולה הצפוני של המדינה. סתיו ונטע, שלא ביקשו להשתבץ באותם המקומות, הופתעו לגלות ששובצו יחד לאותה הפלוגה ולא רק לאותה הפלוגה - לאותו החמ"ל.

ליאל, שהתגייסה חודשיים אחריהן, מספרת: "אחרי שסיימנו את הקורס, היה לנו טקס סיום ויומיים אחר כך הגענו לבסיס עופר, שם משבצים אותנו לפי פלוגות. בפלוגה שאליה שובצתי, בעציון, יש אפילו שני חמ"לים".  וכך קרה שליאל שובצה גם היא לאותו החמ"ל בו משרתות החברות הכי טובות שלה. "מקל לדעת שאת באה למקום שאת מכירה בו אנשים. את מגיעה למקום שהבית נמצא בו".

"מצד אחד שמחתי להיות משובצת עם נטע ומצד שני רציתי להתפתח ולהכיר עוד אנשים, להיות עצמאית. היום אני חושבת שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בשירות. ברגע שיש לך מישהי שאת נתמכת בה והיא גם החברה הכי טובה שלך, את יכולה לעשות הכל ועם זאת הכרתי חברות חדשות ומדהימות", מספרת סתיו. ונטע מתארת את הרגע בו התוודעו השתיים שתשרתנה באותו המקום. "הנשימה מתחילה לחזור לחיים, והחששות קצת מתפוגגים. את יודעת שיש לך לאן ללכת ויהיה לך עם מי להיות ולעבור את כל האתגרים".

"היום לא רק שאנחנו באותה הפלוגה, ובאותו החמ"ל", אומרת סתיו. "גם העמדות שלנו אחת ליד השנייה. מתוך כל העמדות שיש בחמ"ל- מה הסיכוי שנשב ביחד? וככה אנחנו יושבות- נטע, אני וליאל".

צילום: דובר צה"ל

אבל הבנות לא רק התבגרו, הוכשרו בתפקידן ונאחזו זו בזו. הן גם סיכלו אירועים, הקפיצו כוחות ויום יום, משמרת אחר משמרת היוו עיניים לכוחות ביום או בלילה. על אחד האירועים בחמ"ל איסוף אדרת הנמצא בחטיבה המרחבית "עציון" ואמון על הביטחון השותף בגזרה והבטחת ביטחון ואיכות חיי התושבים, מספרת סתיו.

"תפסתי שני אנשים שזרקו בקבוקי תבערה לכיוון ישוב שאני מגינה עליו, הקפצתי כוחות ואז החשודים הסתובבו ורצו בחזרה לכפר. זיהיתי את הבית שהם נכנסו אליו ותיעדתי את כל פרטי הזיהוי שלו ועוד באותו הערב, אני והכוחות יצאנו למעצר על הבית וסגרנו אחר החשודים מעגל. לא רק שזיהיתי את האירוע בזמן, גם איתרתי את הבית וידעתי לאן הם הלכו. ככה הצלחנו לסגור מעגל על החשודים וזכינו להגן על חיי תושבים וחיילים. זה אירוע שמסמן את ההצלחה שלנו, שמראה כמה העבודה שלנו חשובה. זה בין הרגעים שמחזקים אותנו וגורמים לנו להבין כמה אנחנו משמעותיות".

ליאל: "אני מרגישה משמעותית. זה תפקיד לא פשוט, אבל את יודעת שאת מגינה על ישובים סביבך ויוצא לך לסכל אירועים עוד לפני שהם מהווים כל סכנה לאזרחים, ואז את יודעת כמה את תורמת". וסתיו מסכמת, "אין דבר מספק יותר מלדעת שאת מונעת חדירה לישוב או זריקת בקבוקי תבעירה על צירים שנוסעים בהם אנשים. זה תפקיד מאוד חשוב בעיני. מעבר לתפקיד, את גם רוכשת פה חברים לכל החיים. באיזה מקום תוכלי ללמוד להסתדר עם 50 בנות? איפה יצאו לך בחיים הצטלבויות כאלה? המקום הזה מאפשר לך לגלות אנשים מדהימים וללמוד להסתדר ולהכיל את כולם, גם את מי ששונה ממך".