(יעקב דהן, הבעלים של מכולת דהן בעמישב. צילום: מתן דויטש)

כמעט ואין אחד שלא נחשף לדמותו של ממוקה, בעל המכולת הססגוני מסדרת הטלוויזיה "שנות ה-80". רבים רואים בו ובמכולתו פיסת נוסטלגיה מאותה תקופה, בה היו קונים שוקו ולחמניה, מסטיק בזוקה או נשלחים ע"י ההורים להביא לחם, חלב וביצים.

לא הרבה יודעים כי גם היום, כשלושה עשורים לאחר מכן, ישנן עדיין מכולות עם אותו ניחוח שקשה לתאר במילים, ועם אותה קופסה המכילה כרטיסיות עם רישום חובם של הלקוחות. יצאנו למסע קסום בין מספר מכולות בפתח תקוה שהחזירו אותנו שנים אחורה, לריח המיוחד ולאווירה האינטימית והשכונתית. כולם העידו כי למרות הקשיים איתם הם מתמודדים ביום יום, במיוחד לאור עליית רשתות השיווק הגדולות, הם כאן כדי להישאר.

מכולת דהן - רחוב צלח שלום, המרכז המסחרי עמישב 

מכולת דהן בעמישב. צילום: מתן דויטש

בעלים: יעקב דהן (78)

ותק של המכולת: 37 שנה.

"אשתי ואני קנינו את המכולת ב-82' לבן שלנו שבדיוק השתחרר מצה"ל", מספר דהן. "אחרי שלושה חודשים נמאס לו . הוא אמר :'הייתי בלבנון בצבא, ופה הרבה יותר גרוע'. אז אשתי לקחה את המושכות בזמן שאני עוד עבדתי במפעל 'שמשון צמיגים'. כשהמפעל נסגר ב 89', נכנסתי גם למכולת".

איך הייתה העבודה בזמנו יחסית להיום?

"פעם הייתה עבודה, היום אין. התחלנו כאן עם שלושה פועלים אבל עם הזמן מספרם ירד, וגם אשתי כבר לא יכולה לעבוד, אז נשארתי פה לבד. אני בפנסיה, ורק מעביר את הזמן כדי לחיות. אין בזה פרנסה ואין הצדקה אבל אם אשכב בבית אני אתנוון".

מה אנשים קונים פה בדרך כלל?

"לרוב זה לחם, מוצרי חלב, חומרי ניקוי. באים רק אם 'נתקעים' בלי. כמעט כל מי שבא אליי רוצה לרשום. מעט מאוד משלמים, השאר בחובות".  

דהן חווה שלוש פריצות למכולת, כשהאחרונה הייתה בשנה שעברה. "היה לילה גשום עם סופת ברקים ורעמים, קדחו לי בקיר, חתכו את כל החוטים ולקחו את כל המצלמות. הגענו בבוקר וראינו 'תוהו ובוהו וחושך על פני תהום' " , הוא מספר בעצב. "למרות הכל, יש לי למה לקום בבוקר. אני מדבר עם אנשים למרות שלא באים הרבה, וזה נותן לי תעסוקה. זה מה שמחזיק אותי. אני כבר לא עובד בשביל הכסף, זה החיים שלי".

שעות פתיחה : 05:00-20:00

מרקט הצומת – זלוף, דגל ראובן 23

(אורי זלוף, הבעלים של מרקט הצומת. צילום: מתן דויטש)

בעלים: אורי זלוף (60) ורעייתו

ותק של המכולת : 46 שנה, 32 האחרונות מתוחזקות  ע"י בני הזוג זלוף.

"המקום היה בית פרטי של משפחת שדרוביצקי. הם הרסו אותו ובנו בניין עם שתי כניסות והמכולת ביניהן. בשנת 86 , היו שני גיסים שפרסמו מודעה בעיתון על כוונתם למסור את המקום. באתי, סגרנו את העניינים בינינו ויצאתי לדרך. אז היו צריכים לשלם גם על מוניטין, שילמתי באזור 20 אלף דולר. באותו שבוע שפתחתי את העסק, נולדה גם אחת הבנות שלי, כך שהייתה חגיגה גדולה".

איך הייתה כאן העבודה בעבר?

"פתחנו את המכולת ב 3 לפנות בוקר (!) וסוגרים ב 22:00. הייתי מזמין בין 20 ל 22 ארגזי חלב כל יום! וואי וואי מה שהלך פה. היום באופן טבעי יש פחות תנועה. אנשים באים לכאן לעשות 'השלמות'".

מצליחים להתפרנס בכל זאת?

"אני לא מרוויח כמו בזמנו אבל אנחנו שורדים. אם אנחנו במצב שמצליחים לשלם חשבונות ונשאר לנו קצת מעבר אז אנחנו במצב טוב".

מרקט הצומת זלוף. צילום: מתן דויטש

בין המדפים עם מוצרי היסוד , נגלה אל מול עינינו מראה שלא ראינו זמן רב. מקרר עם דלתות אטומות עם ידיות משיכה לפתיחה. מקרר שהיינו שולפים ממנו בעבר שקיות שוקו וחלב. "זה מקררים של פעם, אין עוד הרבה כאלה", מספר זלוף. "אנשים נכנסים ואומרים 'איזה ריח של מכולת מפעם'".

משהותנו הקצרה במקום נראה כי מדובר במקום קטן, אינטימי שבו אורי מכיר טוב כמעט את כל מי שנכנס אליו. "מגיעים ילדים שגדלו פה והיום הם הורים, ושואלים אם אני זוכר אותם. הגיע לכאן לא מזמן בחור בן 21 שעבר עם ההורים שלו לברזיל לפני 15 שנה, ופתאום הוא מגיע אליי כאדם חרדי ואני שואל אותו 'אתה לא הבן של כך וכך? ' הוא ענה לי 'כן, ומי אתה' עניתי לו שאני זוכר אותו עוד שהיה ילד למרות שלא ראיתי אותו כל השנים האלו".

מה המשמעות של המכולת עבורך?

"בשבילי המכולת זה הכל. זה עבודה, זה בית,זה אנשים שאני קשור אליהם והייתי איתם בשמחות וברגעי אבל.  אני נהנה, אוהב את מה שאני עושה למרות שיש עליות וירידות. אבל באיזה תחום אין?"

שעות פתיחה : 07:00-21:00

המכולת של ישראל אושרה – רח' רות 8, שכונת שעריה

המכולת של ישראל אושרה. צילום: מתן דויטש

בעלי המכולת: אושרה ישראל

ותק של המכולת: כ- 50 שנה

"כל המשפחה של בעלי ז"ל עלתה לכאן מתימן והם היו הראשונים בשכונה שפתחו מכולת", מספרת אושרה ושולפת תמונות של בעלה המנוח וחמיה שעבדו במכולת גם כן. היום היא מתפעלת את המקום בעזרת בנה.

באזור הקופה שמנו לב לחצי כיכר לחם ארוז בשקית, מראה שהיה שכיח מאוד בזמנו. "אנשים עדיין מבקשים חצי כיכר, מה אני אעשה ? לא אתן להם?".

המכולת של ישראל אושרה. צילום: מתן דויטש

מה אנשים באים לקנות אצלך?

"בעיקר מוצרי יסוד בסיסיים, וגם אותם הרבה אנשים 'רושמים'. יש אנשים שעדיין בחובות מאז שבעלי נפטר לפני כ 12 שנה".

איך מצליחים לשרוד עם כל הסופרים שיש היום?

"פעם הייתה פעילות הרבה יותר גדולה, והיום באמת אנשים הולכים יותר לסופרים בעקבות המבצעים. למרות שמצאתי מוצרים שאצלי זולים יותר, אנשים עדיין מעדיפים את הרשתות כי חושבים ששם ילקקו דבש. אנחנו כאן אבל, מצליחים לשמור על העסק כבר הרבה שנים בעיקר בעזרת לקוחות נחמדים שנשארו ושולחים לפה גם את הילדים שלהם".

ויש פרנסה?

"השם עוזר", בכך היא מתכוונת גם לשמה המוכר בשכונה ובעיקר לעזרה מבורא עולם.

שעות פתיחה : 06:00-14:00 ו- 16:00-17:30.

מינימרקט אלי - רחוב ויסבורג, שכונת יוספטל

מינימרקט אלי. צילום: מתן דויטש

בעלי המכולת: אלי ושרה יצחקוב

ותק של המכולת: ע"פ הערכות המקום עובד בין 45-50 שנה. הזוג יצחקוב מתחזק את המכולת ב 18 שנים האחרונות.

"פעם זה היה גולדשטיין ואנחנו החלפנו אותם", מספרת שרה, תוך כדי קבלת הלקוחות. יש לציין כי ביחס לשאר המכולות בהן ביקרנו, זו של יצחקוב די פעילה אך גם מי שמגיע, יוצא עם מספר מצומצם של פריטים, בין אם זה ירקות שהיו חסרים, קמח תפוח אדמה או בקבוק שמן.  

"היום זה כבר לא אותו דבר", מעידה שרה על הקשיים בתחזוקת המקום. "יש הרבה סופרים, ואני כבעלת מכולת לא מקבלת את הסחורה מהספקים באותו מחיר שמקבלות הרשתות הגדולות. לכן אצלנו יש מוצרים שיקרים יותר.  גם הלקוחות בשכונה, רובם ממעמד סוציו אקונומי נמוך, אז הם באים 'לרשום' והולכים".

מינימרקט אלי. צילום: מתן דויטש

מה מחזיק אתכם כאן?

"יש כאן לקוחות קבועים שאנחנו מכירים כבר ואני אוהבת לעבוד עם אנשים".

מעבר למוצרים הבסיסיים, תוכלו למצוא במקום מבחר גדול יחסית של פירות וירקות, וגם להנות מאפשרות להטעין את כרטיס ה'רב קו' שברשותו.

שעות פתיחה : 06:00-21:00