אלי שלמה. צילום: ריאן

"בכל שנותיי כעובד עירייה לא נתקלתי בתקופה כזו. יש הרגשה של אימה ופחד בקרב כלל העובדים". יו"ר ועד עובדי עיריית פתח־תקוה, אלי שלמה, 59, משליך את המשפט הקשה הזה לחלל האוויר, כשהוא מודע היטב לאפקט שיש לו. אבל גם צריך להבין את שדה הקרב שהמשפט הזה נאמר במסגרתו.

בארגון, שמאגד 4,000 עובדי עירייה, משוכנעים שהראש החדש, רמי גרינברג, יוזם תוכנית פיטורים מאסיבית תחת הכותרת "התייעלות", בניסיון להתמודד עם הגירעון שנוצר בתקציב. העובדים לא אהבו פעולות שביצעו בעירייה באופן חד־צדדי, לטענתם, והכריזו לפני כשבועיים על סכסוך עבודה. בתגובה, שיגר גרינברג מכתב הרגעה, בו הוא מסביר את המניעים לאותם צעדים. נכון לעכשיו, אף אחד לא ממש נרגע - ואפילו המילה "שביתה" כבר מושמעת מפורשות בראיון הזה. 

רמי גרינברג. צילום: גיל לרנר

"כאן להישאר"

שלמה משמש כיו"ר ארגון ועד עובדי העירייה בארבע וחצי השנים האחרונות. בתפקידו הרגיל הוא סגן מנהל אגף מחסנים, כל החיים ברחוב חיים עוזר. הוא החל את דרכו בעירייה לפני 38 שנה ובעשרים השנים האחרונות הוא חבר בארגון העובדים. "אני איש של אנשים. תן לי לעבוד בזה מהבוקר עד הלילה. איך אומרים? העובדים באים והולכים, אבל אנחנו כאן כדי להישאר", הוא מצהיר.

כששלמה מדבר על עובדים שבאים והולכים, הדברים מקבלים משנה תוקף בימים אלה לנוכח תוכנית ההתייעלות הצפויה של ראש העירייה, רמי גרינברג, כתוצאה מגירעון גדול בו נמצאת העירייה, לדברי העומדים בראשה. גרינברג כתב לעובדים: "ללא צעדים משמעותיים של התייעלות אנו עומדים בפני גירעון עצום של כ־100 מיליון שקלים, שעלול למוטט את העירייה... חלה עליי החובה המוסרית והמקצועית לומר לכם את האמת מבלי לעגל פינות: כדי לשרוד, אנו נדרשים כעת לצעדים דרמטים".

והוא הוסיף: "אני מודע לפרסומים שלא פעם מייצרים מתח, אך כפי שאתם יודעים, כל מהלך נשקל בכובד ראש ומבוצע ברגישות המרבית, מתוך הכבוד שאני רוחש לכם כבני אדם וכמשרתי ציבור מסורים. אני עומד על הבטחתי, לפיה כל הפעולות ייעשו בשיתוף מלא של נציגות העובדים. בניגוד לפרסומים המגמתיים, עד עתה לא נעשו שום צעדים דרמטיים".

מהם הנתונים האמיתיים? שלמה, כמו גורמים רבים אחרים בעירייה, מודה שהוא לא יודע. "כל אחד זורק מספר. פעם אומרים 70 מיליון גירעון, פעם 80, עכשיו אני שומע 100. הם לא מציגים נתונים וכנראה גם לא יציגו. אנחנו לא אשמים בגירעון הקיים, ואני בספק אם הוא כזה גדול". 

ראש העירייה אמר שדברים ייעשו בשיתוף מלא עם נציגות העובדים, זה קורה?

"עד עכשיו לא. אבל בימים אלו אמורים להתחיל דיונים בנושא ואז נראה אם יהיה שינוי מבחינת שיתוף הפעולה. קיבלתי בינתיים אישור מההסתדרות הארצית לשבות במשך 24 שעות מעכשיו לעכשיו, אם יינקטו צעדים חד־צדדיים. אנחנו נהיה מוגנים בבית הדין. אני חושב שגרינברג ישנה את העיר, אבל עד עכשיו ננקטו פעולות חד־צדדיות ונראה כאילו העירייה פועלת בצורה מוקצנת".

גרינברג ציין שעד עתה לא נעשו מהלכים דרמטיים.

"בטח שכן דרמטיים. אם לא היינו עומדים בפרץ ומכריזים על סכסוך עבודה, הרבה עובדים היו הולכים הביתה. אני לא מנהל את העירייה, בשביל זה יש ראש עירייה אבל צריך שיתוף פעולה, ויש לנו מזל שיש חוק במדינה שמגן על העובדים".

האם עובדים שמזוהים עם ברוורמן עלולים למצוא את עצמם מחוץ למערכת?

"לדעתי כן. אף אחד לא יודה בזה, אין לי הוכחות לכך ותמיד יכחישו את הדברים, אבל יש דיבורים על כך במסדרונות של העירייה".

בכהונתו הקצרה, הספיק רמי גרינברג להכניס מקורבים ופעילים לעבודה בעירייה. מה עמדתך?

"נכון לעכשיו הוא הכניס לפי חוק מספר מצומצם של יועצים ואנשים סביבו. אם הוא רוצה לפטר עובדים - איך הוא יכול להכניס מנגד?".  

איפה מצאתם יותר אוזן קשבת, אצל ברוורמן או גרינברג?

"אצל ברוורמן לא היה שיתוף פעולה בהתחלה מבחינת מינויים, קליטת עובדים ופיטורי עובדים וגם אז הכרזנו על סכסוך עבודה, אבל מיד התחיל דו־שיח עם ההנהלה בראשות המנכ"ל דאז יעקב ממן שהיה דומיננטי. הוא הלך איתנו יד ביד, והיה כמו אבא בשביל העובדים שנתנו בשבילו הכל. מאז שרמי נבחר, אמנם הוא מכבד אותנו, ואנחנו יכולים להיכנס אליו בכל שעה, אבל אין שיתוף פעולה בכלל. נפגשנו המון פעמים בלי שום תוצאות".

מהן טענותיכם בעצם כלפי העירייה מלבד אי־שיתוף פעולה?

"חוסר שקיפות, שינוי מבנה ארגוני באופן חד־צדדי, וניוד עובדים ללא הסכמת ארגון העובדים. לא ייתכן שעובד מאגף וטרינריה, שהיה סגן מנהל מחלקה, קיבל פתאום הוראה לעבוד בשוק כפקח. זה לא תקין, לא ניתן לזה יד ואנחנו נעמוד על זכויות העובדים. לא תהיה גם קליטת עובדים מבחוץ כל עוד מפרישים עובדים. אנחנו לא רוצים שתהיה כאן 'דלת מסתובבת'.

"בנוסף, אנחנו רוצים לדעת מהן הגזירות שהוא רוצה להטיל על העובדים. בכל בוקר אנחנו שומעים על גזירות חדשות שנחתו על העובדים. פעם קיצוץ בשעות נוספות, פעם בשעות כוננות ופעם בהוצאות אחזקת רכב. אבל יש לנו טענות במיוחד בנוגע  לפיטורי עובדים, והוא כבר התחיל בתהליך אכזרי של פיטורי עובדים זמניים".

למה הוועד לא מגן עליהם?

"היכולת שלי לעזור להם היא מוגבלת. כל עוד עובד מפוטר לפני שמלאו לו שנתיים בעבודה, אז הוא אמור לקבל קביעות, אין לי אפשרות לעשות דבר, וההגנה שלו היא דרך בית הדין".  

כמה עובדים לפי הידוע לך אמורים להיות מפוטרים?

"ראש העירייה אמר לי שיש לו כוונה לפטר 300-400 עובדים. אמרתי לו: 'זה לא יהיה, שכח מזה. אתה רוצה לקדם תוכנית פרישה מרצון ולשלוח הביתה עובדים לא יעילים? אסכים לשתף פעולה, אבל לא אתן לך לעשות מה שאתה רוצה'. אני אהיה מוכן לעודד יציאה לפנסיה תקציבית של עובדים ותיקים, אבל אם אפריש עובדים צעירים יחסית, מדור ב', לא תהיה להם פרנסה. אין לנו בעיה עם התייעלות וקיצוצים במקומות הנכונים, אבל אם הצעדים החד־צדדיים יימשכו, אלחם על כל עובד עד חורמה ובסופו של דבר הוא יישאר במערכת".

אלי שלמה. צילום: ריאן

הכינויים לעובדים

חייבים להודות שמבחינת נושא ההתייעלות, גרינברג מתפרץ לדלת פתוחה. במשך שנים ארוכות נטען נגד עיריית פתח־תקוה כי הפכה למנגנון בלתי יעיל ומנופח. אם משווים אותה לעיריית ראשון לציון, שמספר תושביה דומה, הרי ששם מועסקים כאלף עובדים פחות.

"אגיד לך מה ההבדל", אומר שלמה. "בראשון לציון יש הרבה עובדים שמועסקים דרך חברות כלכליות שפועלות בשיתוף עם העירייה, כמו: מלווי ההסעות בחינוך המיוחד, סייעות מחליפות וכן עובדים נוספים. אצלנו הם מועסקים דרך העירייה. קח את בני ברק, שם יש פחות תושבים בצורה משמעותית ו־3,000 עובדי עירייה.

"מכל הדמגוגיה הזולה שלפיה רוצים לקצץ מאות עובדים, איך יעשו את זה? המדינה מממנת 75 אחוז מהעלות של שני שליש מהעובדים, מאחר והם תופסים תקנים ייעודיים ובכללם סייעות, מלווים, אבות בית, מזכירות ועובדים סוציאליים. שאר עובדי העירייה, שעובדים בגזברות, במנהל שפע ותברואה ובאגפים נוספים, ממומנים על ידי העירייה לחלוטין, אז מאיפה יקצצו עובדים? הכל בולשיט".  

שלמה רגיש במיוחד לסטיגמה שנוצרה לעובדים בקרב התושבים. ברשתות החברתיות, למשל, הם זוכים לכינויים דוגמת 'פרזיטים' ו'אוכלי חינם'. "בכל כתבה שעולה מטעם ההנהלה או מי מטעמה, ישנו רצח אופי כלפי העובדים. 80 אחוז מהעובדים מרוויחים בין שכר מינימום ל־8,000 שקל בחודש. שאותם אזרחים יסתובבו ויראו איך פועלי התברואה עובדים בקור, בגשם ובשרב ומרוויחים קצת מעל המינימום. נראה אותם עובדים בעבודה הזאת. בגיל 40-45 אתה רואה אותם מרוסקים ועם בעיות בריאות.

"אבל אני לא מדבר רק עליהם, תסתכלו על הסייעות שעובדות בתנאים לא פשוטים ועל הפקידים שמקבלים קהל במשרדי העירייה. אתה לא רואה שום אוכלי חינם. הרוב המוחלט של העובדים מסורים ואחראים. על מיעוט קטן תהיה ביקורת, אבל באיזה גוף אין ביקורת על עובדים? אז לבוא ולהכפיש את שמם של 4,000 עובדים? ממש לא לעניין ואני קורא לציבור להפסיק עם רצח האופי הזה".

כל צד יצטרך לוותר על משהו. איזה מחיר תהיו מוכנים לשלם?

"יש בסיס של השכר ויש נלווים שלא נוותר עליהם. הוצאות רכב מבחינתי זה קו אדום ו'אתאבד' על זה. קח הוצאות רכב ממזכירת בית ספר, עם כמה היא תישאר? 4,500-4,000. זה הגיוני? אנחנו לא נהפוך להיות חוטבי עצים ושואבי מים. אם נצטרך לקזז בשעות נוספות במידה סבירה, שלא תפגע בעבודה, אז נסכים, אבל לפי הבנתי, לפי מה שהעירייה מתכננת, זה כן יפגע. העירייה רוצה לקצץ 30 אחוזים מהשעות הנוספות ואולי מהכוננות, אבל לא נסכים לקיצוץ של יותר מ 10-15 אחוזים. לא ניתן לשחוט את העובדים שלנו".

צילום: גיל לרנר

גם שביתה

כשאנחנו שואלים מה התחזית שלו, שלמה מנסה לשדר אופטימיות. "אני מכיר את רמי טוב ומקווה שאכן יהיה שיתוף פעולה, אבל יחד עם זאת, אני חרד מאוד אם המשא ומתן יתפוצץ. כל העובדים חדורי מטרה לצאת לקרב עד הסוף".

אז איך אתה מעריך את הסיכויים?

"אני נותן לזה 70 אחוז להצליח, ואם יהיה רצון חיובי, המשא ומתן יכול להסתיים תוך שבועות. זה לא ייפתר בפגישה או שניים. אמרתי לרמי בארבע עיניים, 'תן לנו את המתווה ונצא לדרך'. ראש העירייה גדל במערכת וקידם בה אנשים, ואני מאמין שהוא יצעיד את העיר קדימה. אבל שאלתי אותו: 'איפה רמי של פעם עם החמלה והדאגה לעובדים'? הוא ענה: 'אז היה לי כסף, היום אין לי'".  

ואם לא תגיעו לפתרון?

"הכל יכול להיות. גם שביתה, למרות שהיא ממש לא המטרה. אי אפשר להתעלם מכך שהעובדים חשים מושפלים ומגיעים לעבודה ללא חשק ובמצב רוח ירוד. אמרתי לגרינברג 'אתם צריכים לעשות מעשה כדי שאנשים יגיעו לעבודה עם חיוך'. הרבה עובדים ומנהלים לא יחזיקו ככה, ולפי דעתי חלק יעזבו מרצונם אם המצב יישאר. אנחנו כרגע פועלים לפי החוק. אם המצב יגיע לכדי שביתה, היא תהיה כואבת וכזו שלא הייתה כדוגמתה, והעובדים מוכנים לספוג את המחיר שיידרש לשם כך".

המחיר שהתקופה האחרונה גובה משלמה, אב לשלושה משכונת מחנה יהודה, אינו פשוט. "עובדים מתקשרים אליי יום וליל, דואגים לעתידם. להגיד לך שאני ישן בלילה בחודשיים האחרונים? לא, אני לא ישן".

אתה לא שואל את עצמך 'למה אני צריך את זה'?

"אני יכול לצאת לפנסיה בתוכנית כזו או אחרת, אבל אני באמת חרד לגורל העובדים, במיוחד המוחלשים יותר. בנינו ארגון חזק ומאוחד בשנים האחרונות, למרות שכל אחד מגיע עם אגו. אנחנו מודל לחיקוי בכל הארץ, מבחינת ידע וגב לעובדים. אנחנו מומחים בדיני עבודה, פחות בטיולים כמו ועדים אחרים. אנחנו עושים הכל כדי לתת לעובדים את מה שמגיע להם לפי חוק".

תגובת עיריית פתח תקוה

"לאור התנהלות כושלת בשנים עברו בעירייה, קיים מסמך רשמי של גזברות העירייה המצביע על גרעון של 100 מיליון שקלים בתקציב השוטף לשנת 2019  ועוד כמה עשרות מיליונים בתקציב הפיתוח של תכנית שהשאירה ההנהלה הקודמת לפרויקטים בשטח.

"בכדי להציל את העירייה מקריסה ראש העיר מבצע פעולות התייעלות רבות בכל המישורים ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים ובהם גם משרדי הממשלה השונים. בנוסף, ראש העיר פועל להגדיל את הכנסות העירייה ממשרדי ממשלה, קרנות ומיקסום רווחים מנכסים עירונים- פעולות שלא נעשו כמעט בעבר. כל זה נעשה בצורה מקצועית ובעבודה קשה, ובנוסף רה"ע נמנע מלהעלות ארנונה ואף מפחית אותה, העלאת הארנונה הייתה יכולה להוות פתרון קל בכדי לאזן את הגרעון כפי שעשו כל ראשי העיר בעבר, אך רה"ע גרינברג לא עושה זאת כפי שהתחייב לציבור וגם פועל להוריד את נטל התשלומים מהתושבים, דבר שיבוא לידי ביטוי עוד בשנה הנוכחית.

"בנוסף, המנגנון העירוני מנופח, במשך שנים הוכנסו לארגון אלפי עובדים כמינויים פוליטיים שלא לצורך ועלויות השכר הרקיעו שחקים מבלי שהציבור מקבל את השרות הנדרש, לכן ראש העיר החל לייעל את המערכת בכך שתהיה יעילה, מקצועית, שירותית ומכוונת שרות לתושב. כל הפעולות נעשות בשיתוף ועד העובדים ואנשי המקצוע.

"לאור הנחישות של ראש העיר והעבודה הקשה, העירייה תבריא ותהיה חזקה ואיתנה וכולם ירוויחו – העיר, התושבים וגם ציבור העובדים".