מפעל טביב. צילום: מתן דויטש

הצהרותיו של ראש עיריית פתח תקוה, רמי גרינברג, כי יפעל לסגירת המפעלים לטיפול בפסולת הפועלים בשטח העיר, נתקלו בחומה משפטית. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז הוציא אתמול (ראשון) צו ביניים אשר מונע מהעירייה מלנקוט הליכים נגד מפעלי "טביב" - עד 45 יום לאחר החלטת ועדת תכנון ובנייה ביחס לבקשות שהוגשו על ידן למתן היתרי בנייה.

המשמעות: המפעל, אשר עוסק במיחזור פסולת מסוגים שונים ובמתן מגוון שירותים בתחום איכות הסביבה, ובהם איסוף פסולת מסוכנת, הובלתה, מיונה ואריזתה מחדש, יוכל להשלים את הליכי ההסדרה של הבנייה שבשטחו, ואילו העירייה לא תוכל להיתלות בחריגות אלה, על מנת להביא לסגירתו ולפינויו.

עוה"ד דן אור יובל גלאון אלינה שכטר ושמואל זינגר ממשרד שביט בר און גלאון צין ויתקון ושות', המייצגים את המפעל התייחסו בדיונים לכך כי "בעירייה ביקשו לסלק את המפעלים לטיפול בפסולת, בהישען על טענות לחריגות בנייה ישנות, בשטח המפעל. לאחר שראש העיר, רמי גרינברג, הציב את הנושא כנושא מרכזי בבחירות הקודמות, וטען כי 'אם ביהמ"ש היה חי בשכונה הוא לא היה מפקפק שצריך לסגור את המפעלים לאלתר', קבע היום בית המשפט כי הצהרותיו של ראש העיר מעוררות חשש ופוגעות במוצקותה של חזקת תקינות המנהל".

עורכי הדין ציינו עוד במסגרת הדיונים כי המאבק לפינוי מפעלי הטיפול בפסולת שבשטח העיר, כבר בדצמבר החלה העירייה לנקוט בצעדים שונים "במקרה של מפעל טביב העירייה אף ביטלה רישיונות לניהול עסק, בהישען על חריגות בנייה קלות, שקיימות שנים רבות וזאת למרות שלמפעל רישיונות לפעילות מהמשרד להגנת הסביבה ולמרות שלפי בקשת העירייה הגישה טביב בקשות להיתרי בניה".

במסגרת דיון שנערך בנושא בבית המשפט, ציין רמי גרינברג כי "אם בית המשפט היה חי בשכונה הוא לא היה מפקפק שצריך לסגור את האתרים לאלתר". אולם, בית המשפט חשב אחרת. בהחלטה מנומקת, אשר בחנה את טענות הצדדים לעומקן, עמדה השופטת ורדה מרוז על המתח בין חשיבותם של המפעלים לטיפול בפסולת, לבין רצונו של הציבור כי מפעלים אלו לא ימוקמו בסמוך למגוריו וקבעה כי "ההכרה בחשיבותם של מפעלי פסולת והתכלית לשמה הם פועלים אינה הופכת מפעלים אלו לרצויים בקרב הציבור. איש אינו מעוניין בקיומם 'בחצר ביתו האחורית', על אף הרגולציה הקפדנית והפיקוח ההדוק שנועד לאבטח את איכות הסביבה בסביבתם של מפעלים אלו".

עו"ד דן אור. צילום: רותם שביט

לדברי השופטת, חרף האמפתיה לטענות התושבים, ואף ש"ניתן אפוא להבין לרחשי הציבור השוכן בסמוך למפעל... לא די בהבנה ואמפתיה כדי לשנות מצב קיים, המעוגן בחוק. מחובתה של הרשות המנהלית להפעיל את שיקול דעתה באורח סביר ובהתאם לחוק ולהלכה הפסוקה".

באשר לעמדת ראש העיר, נקבע כי "רצונו של ראש העיר לשנות את אופיו וצביונו של אזור התעשייה, על דרך שינוי ייעודו - לגיטימי ומובן... ברם, שינוי זה דורש היערכות על פי דין, באמצעות תכנון חדש של תכנית בניין עיר, הפקדתה, מתן הזדמנות להתנגדויות וכו'. ללא שינוי התב"ע - אין מניעה לקיים את המפעל על פי התב"ע שחלה על האזור".

עוד נקבע כי "הצהרותיו של ראש העיר, כי לא יאפשר למבקשת, כמו גם למפעלי פסולת אחרים, להמשיך ולנהל את עסקיהם באזור התעשייה, מעוררות חשש ופוגעות במוצקותה של חזקת תקינות המנהל, שהרי ברי כי לשם סגירת המפעלים, יש לשנות את ייעוד המקום באמצעות תכנית בניין עיר. חובתה של הרשות לנהוג בהגינות כלפי כלל תושביה ולעניין זה, המבקשת אף היא תושבת העיר – היא חובה מוגברת. על העירייה לקיים את הוראות החוק כלשונן. היה ראוי לאפשר למבקשת להשלים את הליך קבלת היתרי הבנייה בגין חריגות הבנייה שביצעה, ללא חשש שמא במהלך התקופה יינקטו נגדה צעדים דרסטיים וקיצוניים".

לפיכך, קיבל בית המשפט את בקשת המפעל והוציא צו ביניים אשר מאפשר למפעלי טביב להשלים את ההליכים להסדרת הבנייה, ובמקביל מונע מהעירייה מלנקוט נגדו הליכים עד 45 יום לאחר מועד החלטת וועדת תכנון ובנייה ביחס לבקשות, או עד למתן פסק דין בנושא.

מעיריית פתח תקוה נמסר בתגובה: "ההיפך, השופטת אמרה שהעירייה יכולה וצריכה לטפל עפ"י שיקול דעתה המקצועי עפ"י הסמכות המוקנית לה בחוק. בכל הקשור למפעלים המזהמים וכך אכן העירייה תמשיך לפעול ויש עוד פעולות רבות שאנו נוקטים בהם כולל שינוי התב"ע האזורית לאזור תעשייה סגולה שקובע כי מפעלים מזהמים לא יוכלו להיות שם.

השופטת ציינה שבשלב הבנייה כל עוד העתירה המרכזית נגד המפעלים מתנהלת לא יהיה נכון לקבוע קביעות דרסטיות בשטח והדברים האלה יקבעו בעתירה המרכזית שממשיכה להתנהל. עיריית פתח תקוה וראש העיר ינקטו בכל הצעדים החוקיים בכדי להפסיק את הפגיעה בתושבי העיר".