שרגא וינברג (משמאל) ויריבו בגמר חיים לב. צילום: קרן איזקסון

שאלנו את שרגא וינברג, האם זוכר בכמה אליפויות ישראל הספיק לזכות בקריירה הארוכה שלו, כאחד הטניסאים על כיסאות גלגלים הבכירים בארץ. שאלנו כמה פעמים ולזכותו ייאמר שהיה עקבי בתשובתו, גם אם מענה מדויק הוא מתקשה לתת. בכל זאת, לא מדובר באליפות אחת או שתיים וגם לא בכמות חד ספרתית. "אני לא זוכר בדיוק כמה, בטוח מעל 15", אמר גם הבוקר, יממה לאחר שזכה (שוב) באליפות ישראל בקטגוריית הקוואד (נכות קשה). 

וינברג (52), יליד ותושב פתח-תקוה, חבר מרכז "אילן" ברמת גן, גבר במשחק הגמר על חיים לב מבית הלוחם באר שבע, בתוצאה 1:6  3:6. להערכתו, זאת הפעם ה-12 או ה-13 ברציפות שהוא מוכתר כאלוף בקטגוריה שלו. הספורטאי הכי מצליח של העיר כיום, ממשיך לנפק מדליות והצלחות גדולות ללא הפסקה.

וינברג הוותיק, נולד עם מחלת עצמות נדירה, שהותירה אותו מרותק לכסא גלגלים כבר בילדות. ביוני האחרון זכה עם נבחרת ישראל במדליית כסף באליפות העולם ובאמתחתו גם שתי מדליות אולימפיות זוגיות - כסף בביג'ינג וארד בלונדון. באולימפיאדה האחרונה בריו, זכה לכבוד הגדול ביותר שיכול לקבל ספורטאי, כשנבחר לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה.

שרגא וינברג, לפני הנסיעה לאולימפיאדת ריו. צילום: ריאן

האליפות נערכה  לכבודו ובנוכחותו של איאן פורמן, מייסד המרכז לטניס בישראל, ובנוכחות ראש העירייה שמעון לנקרי, שביתו עופרי לנקרי, בעצמה טניסאית, היא המאמנת של ויינברג, במועדון אילן רמת גן.

מנהל התחרויות, קובי וינר, הזכיר כי בחודש מאי 2019 תארח ישראל את אליפות העולם בטניס בכיסאות גלגלים. האליפות תתקיים במרכז הטניס ברמת השרון ובראיון קודם הכריז וינברג כי הפעם תלך הנבחרת הכי חזק שאפשר על זכייה במדליית זהב.

וינברג אינו מתכוון לנוח על זרי הזכייה. כבר בחודש הבא יצא לתחרות האחרונה לשנה זו, בפראג ובעיקר מכוון כבר לקראת השנה הבאה, השנה האולימפית, בה ינסה לקבוע את הקריטריון שישלח אותו גם למשחקים בטוקיו 2020, בגיל 54. בעבר התייחס לכך ואמר: "אני ממש לא חושב על הסוף. כל עוד אני מושך והיד בסדר, אין שום סיכוי שאפסיק לשחק".