השאלה "מה ישראלי בעינייך", הפכה מקלישאה ובדיחה לשאלה שרבים מנסים לענות עליה ואף אחד (פרט ליאיר לפיד) לא יודע לענות עליה. ייתכן ומחקר סוציולוגי מקיף, שינפק סדרת כרכים עבי כרס יוכלו להתחיל ולענות על השאלה. 

במקום זאת, אפשר לנסות ולפרק את השאלה למספר שאלות, למתוח אותה על פני כמה נושאים ולנסות להתחיל את הדרך לפיתרון.

לכבוד יום העצמאות ה־71 של מדינת ישראל אספנו חמישה ספורטאי עבר והווה מענפים שונים, ממגזרים ומגדרים שונים, כל אחד מהם הוביל או מוביל בתחומו, כולם מהאזור וכולם ייצגו את המדינה גם בחו"ל, וביקשנו לפרוט את מרכיבי הישראליות. מצאנו כמה מכנים משותפים (ישראלים הם חוצפנים שכנראה יודעים להתאחד רק ברגעי משבר ולעשות זאת כשהם מאזינים לאריק אינשטיין) וכמה נקודות מחלוקת (כשספורטאים מתמודדים על הדלקת משואות, יהיו לא מעט ויכוחים ומועמדים). וכמובן שלא התאפקנו ופתחנו עם השאלה הכי ישראלית שיש.

שיהיה חג שמח!

השאלון:

1.מה הכי ישראלי בעינייך?
2. לאיזה אירוע היסטורי בתולדות המדינה היית רוצה לחזור?
3.הסרט, תוכנית הטלוויזיה והשיר הישראלי שאתה הכי אוהב?
4.הרגע הכי מרגש בתולדות הספורט הישראלי והרגע הכי מרגש בו ייצגת את ישראל?
5.לאיזה ספורטאי ישראלי היית מעניק את הזכות להדליק משואה בטקס יום העצמאות?

"העיט" מוטי קקון.החוצפה החיובית של הישראלים. צילום: ראובן שוורץ

מוטי קקון, סגן מלך שערי הפועל פ"ת בכל הזמנים

שכונה היא שכונה

1. "החוצפה והתעוזה – אנשים בישראל לא ביישנים. עושים דברים איך ומתי שבא להם לעשות אותם. עושים ולא שואלים אף אחד. יש לזה הרבה חסרונות, אבל גם הרבה צדדים חיוביים. תכונה שמביאה לחשיבה מחוץ לקופסא. כמו כדורגלן צעיר שעולה לבוגרים ואומרים שיש לו חוצפה חיובית".

2. "הכרזת המדינה – להיות שם, לראות את התגובות הנרגשות של הישראלים החדשים, ליהנות מכל המעמד. אחרי כל מה שהעם הזה עבר – השואה, התפוצה לכל יבשות העולם וסוף סוף יש מדינה. אנחנו, שגדלנו לתוך מציאות בה יש לנו מדינה, רואים אותה כמובנת מאליה. עבורם זה היה רגע מדהים, שאין אף חגיגת יום עצמאות שתוכל לשחזר. הייתי רוצה להיות שם ולראות איך מגיבים אנשים שרק עכשיו הגיעו מהשואה הנוראית ופתאום יש להם מדינה".

3. "כל סרטי הגשש החיוור. סרטים מאוד שנונים, אני אוהב את משחקי המילים ומדקלם אותם עד היום. סדרה: שנות השמונים – כל פרק מזכיר לי את השכונה שבה גדלתי בה, שכונת עמישב. הם אמנם מדברים על טירת הכרמל, אבל שכונה היא שכונה בכל מקום. כמובן שקצת מקצינים לשם הקומדיה, אבל זה עדיין תיאור די מדויק. מה גם שגדלתי בבית של יוצאי מרוקו ואני מבין ומכיר את כל הניואנסים. השיר שאני הכי אוהב – הרדופים של שלמה ארצי. זה שיר שתמיד עושה לי משהו בלב. מרגיע אותי".

ימי חמישי עם מיקי והחברים בצהוב. צילום: יוסי רוט

4. "הרגע הכי מרגש של הספורט הישראלי – הזכייה של מכבי ת"א בגביע אירופה ב-1977. הייתי ילד בן חמש ואני זוכר היטב איך ישבנו, רועדים ממתח והתרגשות בכל יום חמישי. גדלנו על כך שמכבי היא כמו נבחרת ישראל. הרגע שלי – במשחק של הפועל מול פיינורד ב-92'. העונה הראשונה של קבוצות ישראליות באירופה וניצחנו את קבוצת הפאר הזאת בארץ. כבשתי את השער הראשון וזה הכניס אותי לתודעה. הבאנו הרבה כבוד לכדורגל הישראלי, למרות שלא עלינו שלב בגלל שערי חוץ".

5. "גל פרידמן – הוא עשה היסטוריה כשהביא מדליית זהב ראשונה למדינת ישראל".

שרגא וינברג, טניסאי בכיסאות גלגלים, זכה בשתי מדליות אולימפיות

גבעת חלפון בעל-פה

שרגא וינברג, נושא דגל המשלחת הישראלית לריו 2016. צילום: ריאן

1. "אנחנו הכי טובים בעזרה הדדית בזמן מצוקה. כשיש מלחמה, כשצריך לתרום למישהו בצרה, פתאום אין ימין ושמאל, אין דתיים וחילוניים, כל המחיצות נופלות".

2. "חתימת הסכם השלום עם מצרים – הסכם ראשון עם מדינה ערבית. הייתי בן 13 ואני זוכר את ההתרגשות הגדולה. רגע מיוחד שהלוואי ועוד יחזור".

3. "סרט – גבעת חלפון אינה עונה. מכיר את כולו בעל-פה. קלאסיקה ישראלית. אני לא נוהג לראות סרט יותר מפעם אחת, אבל את חלפון אני יכול לראות בלי הפסקה. טלוויזיה – זהו זה. במיוחד הפרקים של מלחמת המפרץ. בידור ישראלי לשמו. שיר – "חכי עוד רגע" של סגיב כהן. שיר החתונה שלי ושל רעייתי כרמית".

סאדאת ובגין זכרם לברכה חולקים רגע אינטימי. הרגע של שרגא וינברג. צילום: דוד רובינגר

4. "הרגע הכי מרגש בספורט הישראלי – הניצחון של מכבי ת"א על צסק"א מוסקבה ב-1977. דוד ניצח את גוליית ובאמת שם אותנו על המפה. הרגע האישי שלי – ההעפלה לגמר האולימפי הראשון שלי, בטורניר הזוגות בביג'ינג 2008 עם שותפי בועז קרמר. אנרגיות מדהימות".

5. "מיקי ברקוביץ' – הספורטאי והאדם הכי ישראלי שיכול להיות. נשאר פה לאורך כל הקריירה. הווינר הכי גדול, איש שהאהבה שלו לספורט צריכה להוות מודל לחיקוי, שלא שבע אף פעם מניצחונות".

שהד עבוד, קפטנית קבוצת הכדורסל של הפועל פ"ת. הערביה הראשונה להתמנות לקפטנית בליגת העל

הסרט האמיץ

הרגע של ספורט הנשים בישראל. שהד עבוד. צילום: אורן אהרוני

1. "ברגע שהרמזור מתחלף לירוק, אפילו לפני שזה קורה, רכבים מאחור כבר מצפצפים בלחץ. זה בלתי נסבל. חוסר סבלנות שלא תשמע בשום מקום אחר בעולם".

2. "הרגע היחיד אותו הייתי רוצה לחוות שוב ושוב הוא הרגע שעדיין לא הגיע. הרגע בו יכון שלום אמיתי ביננו, בתוכנו. מה שקורה עם המדינות מסביב פחות מעניין אותי".

3. "הסרט – ג'נקשן 48. סרט מאוד אמיץ על החברה הערבית בישראל, עניין מאוד לא מובן מאליו. ניסה לשקף קצת ממה שעובר על החברה שלנו ויש בו גם מוסיקה מצוינת. תכנית הטלוויזיה – אני צופה רק בהישרדות. שיר – פעם בחיים של עומר אדם".

היא עוד תדליק משואה. לירון כהן. צילום: אורן אהרוני

4. "הרגע הכי מרגש בספורט היה הזכייה של אליצור רמלה ביורוקאפ ב-2011. הפעם הראשונה שקבוצת נשים זכתה בתואר אירופי. הצלחה גדולה לספורט הנשי, שהעלתה אותו קצת לכותרות. באופן אישי – הטורניר הראשון בנבחרת, כששיחקתי בקדטיות ונסענו לאליפות אירופה במקדוניה (היום – צפון מקדוניה)".

5. "לירון כהן – הכדורסלנית הישראלית שהגיעה הכי רחוק והפכה להיות שחקנית משמעותית בקבוצות בכירות באירופה. התאמנתי איתה קצת בקיץ האחרון וראיתי את הרצינות, את החשיבה, את איך שהיא משחקת. היא צריכה להיות מודל לחיקוי לכל ילדה".

עומר גולן, מלך שערי מכבי פ"ת בכל הזמנים

בלי אוטו, עם כבוד

עומר גולן חוגג את הניצחון הדרמטי על רוסיה. צילום: אלי אלגרט

1. "ההתגייסות בשעת משבר. כשצריך, אנחנו יודעים להניח הכל בצד ולהירתם. רואים את זה, למשל, בכל פסח, עם התרומות האדירות לנזקקים".

2. "ההכרזה על קום המדינה. צריך להיות אמיץ כדי להקים מדינה כשיש כל כך מעט תושבים פה, כשהצבא עוד לא מאורגן, כשאין הרבה כסף. ובכל זאת, קמו ועשו זאת. זה רגע שכל אחד היה רוצה להיות שותף לו".

3. "הסרט – חגיגה בסנוקר. סרט שהשאיר לנו שפה שלמה שלא תיעלם לעולם. התכנית – זהו זה. זוכר כילד איך חיכינו ליום חמישי אחר- הצהריים, כשהתכנית שודרה. שיר – כל שיר של אריק אינשטיין. אם צריך לבחור רק אחד – אהבה ממבט ראשון (גולן אומר ומיד מתחיל לזמזם)".

מוני ובראבא. חיכינו ליום חמישי אחה"צ, רק שתגיע כבר "זהו זה". צילום: אפי שריר

4. "הרגע הכי מרגש בספורט הישראלי היה הזכייה של יעל ארד במדליית הכסף בברצלונה 1992. אני חובב אולימפיאדות גדולה וזאת פעם ראשונה שישראל זכתה, מה ששם אותנו על המפה הספורטיבית והאולימפית. הרגע האישי – שער הניצחון לרשת רוסיה ב-2007. כבשתי בדקה ה-90 וניצחנו 1:2. זה שער שכמעט הדיח את רוסיה מהמונדיאל. מליונר אנגלי הבטיח מכונית למי שינצח את הרוסים ויעזור לאנגליה, אבל לא קיבלתי אף רכב. הרגע הזה היה שווה הרבה יותר ממכונית".

5. "אריק זאבי. העוצמות שהיו לו, רגע האושר שהביא, האישיות שלו. אדם מאוד כובש שלא צריך להכיר אישית כדי להבין שהוא מודל לחיקוי. הייתי שמח לשבת איתו וללמוד ממנו על ספורט ועל החיים".

טורי פילנובסקי, מהמתעמלות האמנותיות המובילות בישראל לשעבר. כיום מאמנת במועדון מקפ"ת פתח תקוה.

פעמיים חומוס בבקשה

טורי פילנובסקי. גאה במדינה שלה. צילום: אורן אהרוני

1. "החומוס. חומוס זה החיים. מפתיע לשמוע תשובה כזאת ממתעמלת? אולי. אבל הכל זאת סטיגמה לא נכונה. גם כשהייתי ספורטאית פעילה, לא וויתרתי על ניגוב טוב כשהתאפשר לי".

2. "הכרזת העצמאות. אני מאוד גאה במדינה שלי, במי שאני ובמקום בו אני חיה וזה הרגע הכי יפה שיכול להיות למדינה. ראיתי קצת סרטונים עם התגובות של התושבים, ההתרגשות והבכי. מאוד מתחבר אליי כספורטאית שייצגה ועדיין מייצגת את ישראל".

יעל ארד על הפודיום בברצלונה. הרגע המרגש ביותר, הספורטאית הראויה ביותר. צילום: יוסי רוט

3. "סרט – חגיגה בסנוקר. סרט שמשקף בצורה הומוריסטית מאוד יפה את הישראלי הטיפוסי. תכנית – ארץ נהדרת. יש הרבה ביקורות שליליות עליהם, אבל אני לוקחת את ההומור ואת העובדה שהם מצביעים על מה שדורש הפקת לקחים. והם גם נורא מצחיקים. שיר – כמה טוב שבאת הביתה של אריק אינשטיין. כשאני חוזרת מחו"ל ב"אל-על", זה שיר שתמיד מתנגן כשנוחתים. אני תמיד שמחה לחזור הביתה, למדינה שלי, אחרי שהות ארוכה בחו"ל וזה שיר שמסמל עבורי את החזרה".

4. "הרגע הכי מרגש בספורט הישראלי הייתה הזכייה הראשונה של יעל ארד במדליית כסף בברצלונה. באופן אישי, לפני שנתיים, בערב יום הזיכרון, השתתפתי בתחרות גביע העולם בבאקו. זכיתי במדליית הזהב ולשמוע את "התקווה", לראות את דגל ישראל מונף לראש התורן. קשה לתאר רגע מרגש מזה, קשה לתאר רגע ישראלי יותר".

5. "יעל ארד – האישה שמהווה מודל לחיקוי עבורי עבור ספורטאים רבים וגם כאלה שאינם. כל מה שהיא עשתה עבור המדינה".