"הפועל פ"ת הולכת למקום חזק". נוסבאום בביתו החדש. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת

"על עצמי אני גוזר מרגע זה איסור ראיון. אני מעדיף כמה שפחות לדבר, אבל השחקנים אני סומך שיידעו מה לומר". כשמאמן משחרר הצהרה כזאת, במציאות שבה רוב עמיתיו יעשו הכל כדי להבטיח שבימי משבר יוכלו להחביא את שחקניהם, חובה עלינו להביא אותה כבר בראשית ראיון הבכורה של עמיר נוסבאום כמאמן הפועל פ"ת. "לעולם לא אמנע משחקן שלי להתראיין", הבטיח בסיום השיחה,

גם ראיון פתיחת העונה שמיד תקראו נולד אחרי מסכת שכנועים, אם כי לא מורכבים במיוחד. גם המאמן השקט מבין שבסופה של פגרה שלחלק מהאוהדים נדמתה כנצח ורגע לפני שהוא פותח את עונתו הראשונה כמאמן ראשי, צמאים אוהדי הקבוצה לשמוע את דבריו, אחרי שמיעט לעשות זאת מאז מונה לתפקיד לפני קרוב לשלושה חודשים.

"מטבעי, אני אדם ששומר את רגשותיו בפנים", העיד על עצמו. ובכל זאת, גם איש הפח מה"הקוסם מארץ עוץ", קודם שהשיג לעצמו לב, היה מתרגש. אחרי שפתח בערך 25 עונות ככדורגל – כשחקן צעיר, בוגר ובשלוש השנים האחרונות כעוזרו של ברק בכר בהפועל ב"ש, את העונה הזאת הוא פותח במרכז הבמה. ולא, הוא לא איש הפח. והוא מתרגש. "זאת פתיחת העונה הכי מיוחדת שחוויתי", הוא מודה, "ההתרגשות גדולה וכך גם הציפיה וההבנה שמדובר באתגר גדול שיושב לי על הכתפיים".

אגב, למרות מה שסיפר על עצמו, על הקווים לא בהכרח נקבל דמות של מאמן סגור שיושב על הספסל בחיבוק ידיים. "זה יהיה תלוי בסיטואציה", הוא מסביר, " אני משתדל מאוד לא להתלהם, אבל אני בהחלט אחיה את המשחק. אני עוד לומד על ואת עצמי, כך שקשה לי לנבא איך אתנהל על הקווים".

אז נוסבאום (38) עוד לומד את החיים באור הזרקורים ובינתיים, רוב הזמן הם נעימים (אולי פרט לימים הראשונים אחרי מינויו למאמן, כפי שיעיד בהמשך), אבל הוא מבין היטב שהם יכולים גם לסנוור ואף לעוור. "כשהייתי עוזר מאמן, היה לי את החלק שלי ואף פעם לא חיפשתי להתבלט ולשים על עצמי את הזרקור", מספר המאמן, " באופן טבעי, עכשיו הם עליי, אבל מבחינתי השחקנים במרכז. התפקיד שלי הוא לתת להם כלים להצליח ולהוציא מהם 100 אחוז והייתי רוצה שהם יקבלו את כל הקרדיט.

"אני לא בורח מזה, אבל אני כל כך מרוכז בעשייה ובהצלחת הקבוצה, שלא אסטה מהדרך. אם הפוקוס יהיה עליי, זה בסדר ואני מבין, אבל המטרה היא שהפועל תצליח".

"מאמין בעבודת צוות". נוסבאום והדרג המקצועי. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת

"הגיע הזמן שלי"

נחזור כמה חודשים לאחור, להחלטה שלך לעזוב את ב"ש ולחפש משרת מאמן. למה דווקא בעיתוי הזה?

"היו שטענו שזה קשור לעובדה שב"ש לא לקחה אליפות בעונה שעברה, אבל זה תהליך שהבשיל אצלי תקופה ארוכה. תפקיד עוזר המאמן, בטח אם המטרה שלך בסוף היא להפוך למאמן ראשי, מאוד שוחק. לקחתו אותו ברצינות גמורה. ברק בכר היה פרטנר מושלם עבורי ונתן לי את המקום שלי. הרגשתי חלק מההצלחות וגם מאי ההצלחות. אולם אחרי שלוש שנים האנרגיה קצת דעכה ושמתי לב שאני פחות מביא עצמי לתפקיד. תחושת מיצוי. הבנתי שהגיע הזמן שלי".

נוסבאום, כאמור, התחנך באחת מבתי הספר הכי נחשבים כיום למאמנים – זה של ברק בכר בהפועל ב"ש. בכר, כך נדמה, ייסד ז'אנר של מאמנים צעירים, מודרניים, שמכירים את כל פיתוחי הכדורגל, מכניסים הרבה טכנולוגיה ומנסים לרענן את עבודתם מעת לעת. "הרבה ניסו לחקות את ברק", אומר עוזרו לשעבר.

מה לקחת ממנו לעבודתך כמאמן?

"יש אסכולה של מאמנים שמרכזים סביבם את הכל. ברק ייסד ז'אנר חדש של מאמנים. אם יש מקום שבו ברק מרגיש פחות חזק, הוא יידע ולא יתבייש להאציל סמכויות. הוא לא מפחד מאנשים חזקים, להיפך. הוא מקפיד לתת להם מקום ומגדיל את הסובבים אותו. זה חוזר אליו עם ריבית.

"אני מאמין בעבודת צוות ואוהב אנשים חכמים לידי שיעזרו לי להתפתח. מאמן חכם מבין שאי אפשר לרכז את הכל בידיו. כדורגל מודרני דורש הרבה דברים מסביב – סקאוטינג, וידאו, מצבים נייחים, ניתוח יריבות ועוד. אדם אחד לא יכול להשתלט על הכל".

אבל בסוף האחריות אך ורק עלייך.

"לא צריך אפילו לומר את זה. ההחלטה הסופית שלי וכך גם האחריות, אבל יש מקום לשמוע דעות אחרות ואני מתייעץ עם אנשים טובים וחכמים סביבי כל הזמן".

"קיבלתי הזדמנות אדירה במועדון ענק", נוסבאום מודה לאוהדים. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת

אוקיי. הבנו מה הניע את נוסבאום לצאת לדרך חדשה. נשאלת השאלה למה, מתוך האפשרויות שעמדו לפתחו, לבחור דווקא במועדון כמו הפועל פ"ת, שלא ידוע ביציבות מופתית בשנים האחרונות, לא ניהולית ולא במשרת המאמן ושיצא לדרך חדשה בחודשים האחרונים, שאף מועדון לא הלך בו לפניו – בעלות עמותת אוהדיו.

"כסף לא אף פעם לא הניע אותי בחיים", הוא פותח ומסביר, "לשמחתי, גם בתור שחקן ידעתי לעשות בחירות מקצועיות נכונות. משהו באינטואיציה אמר לי שזה המקום הנכון עבורי. זה מועדון ענק וקיבלתי הזדמנות אדירה ואני רוצה להודות למנכ"ל רועי אלרום ולמנהל המקצועי ניב טל. עכשיו חובת ההוכחה כולה עליי".

את הצד הפחות נעים במעבר מתפקיד שחקן המשנה לכוכב המחזה שנקרא הפועל פ"ת, חווה נוסבאום מיד כשחתם, כשכמה וכמה טוקבקים ותגובות בפייסבוק של אוהדי הקבוצה, לא חיבבו את הבחירה במאמן צעיר וחסר ניסיון. "לא נפגעתי", טוען המאמן, "זה בסדר שהם הביעו תמיהה. הם לא מכירים אותי ולכן גם לא לקחתי אישית. אני מרוכז בעשייה ומנטרל את כל רעשי הרקע. כך הייתי כשחקן וכך כמאמן. גם פרגונים יכולים לעשות לא טוב. הכל צריך לקחת בפרופורציות וששום דבר לא ישכיח את הדרך. אין לי מילה רעה לומר לאף אחד".

לא חששת מהעבר של המועדון?

"המועדון בבנייה מחודשת, אבל כבר בפגישות הראשונות קיבלתי את הרושם שהפועל פ"ת הולכת למקום חזק. זה תהליך ודברים קורים תוך כדי תנועה. אני מאמין באנשים ובאנרגיות הטובות שיש במקום הזה. ראיתי רצון גדול ותכניות נכונות והבנתי שעם הרבה אמונה נוכל לצמצם את הפערים האובייקטיביים כמו תקציב. הכיוון של המועדון חיובי וזה רק עניין של זמן עד שהפועל פ"ת תחזור לקידמת הבמה".

כבר בעונה הבאה?

"מי שחושב שהתהליך הזה יקרה תוך שנה – טועה. אסור לקפוץ גבוה מדי. לשמחתי, האנשים מבינים את זה ואין לי ספק שהסבלנות תשתלם. והפועל תחזור למקומה הטבעי. אני לא מתחייב מתי זה יקרה. אין לי עניין להנמיך ציפיות, אבל להתחיל כבר עכשיו לבנות הרים וגבעות, זה לא נכון. גם הפועל ב"ש עברה תהליך מאוד ארוך ועמוק עד שהפכה למה שהיא היום. סבלנות היא מילת המפתח. הפועל פ"ת הולכת לצמוח ואם זה תלוי בי, אישאר פה הרבה שנים ואצמח יחד עם המועדון".

ובכל זאת, מה המטרה שלכם לעונה הקרובה?

"הסגל אמנם בשלבי גיבוש סופיים, אבל טרם נסגר סופית (בהפועל ינסו להתחזק בשני שחקנים – בקישור ובהגנה). כמה שזה יישמע קלישאתי ולא מספק, המטרה היא לבוא לכל משחק ולנצח. לחשוב עכשיו על סוף מאי זה רחוק מדי עבורי. המטרה היא המשחק הבא".

חדר הלבשה שמח

איזו קבוצה אתה רוצה לראות העונה?

"קבוצה מאוד מחויבת. לא אתפשר על הנושא הזה. קבוצה שתיתן את הכל על המגרש, ממושמעת מאוד, שתרצה לנצח בכל משחק. לא נבוא בהרגשה שאנחנו אנדרדוג לאף משחק. אני מאמין בקבוצה המתהווה ואפשר היה לראות בגביע הטוטו את הבסיס שלה.

"כל הקבוצה תחשוב הגנה וכולה תחשוב התקפה. כולם יהיו קשורים ואחראים, מהבלם ועד החלוץ. אני מאוד מרוצה ממה שראיתי עד עכשיו. הם מאוד פתוחים לשינויים ורוצים ללמוד עוד".

המילה "אנרגיות" חוזרת בדברייך פעם אחרי פעם. זה מקרי?

"אני ממש לא טיפוס רוחני ולא תמצא אותי עושה מדיטציות במחצית משחקים, אבל אני מאוד מאמין באווירה טובה ובחדר הלבשה שמח, עם פרגון הדדי. למדתי בקריירה שקבוצה מגובשת והון אנושי שווה הרבה מאוד. כל השחקנים בסגל נבחרו בהתאם לכך ובדקתי זאת בקפידה. לא הייתי בוחר שחקן שפוגע במרקם הקבוצתי".

מתן גושה (בלבן) מול תאי בריבו ממכבי. הכוח הצעיר בשתי הקבוצות. צילום: סער כרמלי הפועל פ"ת

לפחות על פי משחקי גביע הטוטו ומשחקי האימון, שחקני הבית של הפועל עשויים לקבל לא מעט הזדמנויות. הקפטן רם לוי, הבלמים ספיר ייתח והתגלית של גביע הטוטו, מתן גושה, יקיר נתן שאף כבש שער מול עפולה, נתי בנימין, בן לוי ומוחמד אגבאריה, שותפו כמעט בכל המשחקים והיו משמעותיים למדי.

איתי לוי, שלא מצא את מקומו, הושאל להפועל אשקלון ונוסבאום מדגיש כי המהלך נעשה לבקשתו של השחקן, שישוב להפועל בסיום העונה. האם השנה יזכו סוף סוף אוהדי הפועל פ"ת להגשים את אחת מהגדולות שבמשאלותיהם ואחרי שנים ארוכות ייהנו משחקני הבית של המועדון? "כל שחקן שעולה בהרכב או כמחליף לא מקבל את הצ'אנס בגלל שהוא שחקן בית", אומר נוסבאום, "אני מודה שזה לא שיקול מבחינתי.  אם שחקן משחק זה רק כי מגיע לו ולא בגלל שגדל בהפועל. אף אחד לא ישחק כי הוא שחקן בית, אבל גם אלה שבאו מבחוץ לא יקבלו עדיפות כלשהי. אין תחליף למחויבות ונתינה על המגרש ואני מבטיח שלא אעשה חשבון לגיל ומעמד".

הקריירה שפוספסה

עמיר נוסבאום יחגוג באוקטובר הקרוב יום הולדת 39. הוא נולד בחולון והתגורר שם עד הימים האחרונים, כשעבר להתגורר עם סשה, זוגתו בשנה וחצי האחרונה ברמת גן.

הוא החל לשחק כדורגל בערך בגיל 12 בבית"ר חולון ועשה זאת כשחקן כנף התקפי. בחלוף שלוש שנים פורק המועדון ומי ששיכנע אותו לעבור להפועל ראשל"צ (אז עירוני) היה איז'ו ויינר, יו"ר מחלקת הנוער הראשל"צית דאז, אבל איש הפועל פ"ת שיצא לגלות בת כמה שנים. גם את מאמנו הראשון במועדון הכתום הוא פוגש מדי יום בסירקין, פרדי דוד שמו.

שנתיים אחר-כך, כשהיה בן 17, העלה אותו אלישע לוי לקבוצה הבוגרת ומהר מאוד הוא השתלב בהרכב והיה חבר קבוע בנבחרת הנוער המצליחה של ישראל בשלהי שנות ה-90'. כשמונה גיורא שפיגל למאמנה של ראשל"צ, הוא פחות התלהב מהכישרון הצעיר ונוסבאום הושאל לבית"ר/שמשון ת"א, ששיחקה אז בליגה ארצית ועל הקווים היה עוד דמות שמוכרת מאוד בהפועל – רפי כהן, מי שהיה חלוץ הקבוצה בראשית שנות התשעים ובסופן היה עוזר מאמן ואח"כ גם מאמן הקבוצה לזמן קצר.

נוסבאום (בלבן) כשחקן ק"ש. "פספסתי קריירה כבלם". צילום:אבישהו שפירא

אח"כ שיחק בקרית גת מהלאומית, חזר לראשל"צ, המשיך לארבע עונות בקרית שמונה, המשיך לרמת השרון, הפועל חיפה ואת הקריירה סיים בשנתיים טובות בהפועל כפ"ס, בהן עלתה הקבוצה לליגת העל ואז גם הצליחה לשרוד בה. בסיום אותה עונה קיבל את ההצעה מברק בכר, אותו הכיר כששיחקו בשני אגפי ההגנה של ק"ש (בכר בימין ונוסבאום בשמאל), כשזה מונה למאמנה של ב"ש. "הייתה לי אפשרות להמשיך ולשחק כשחקן מרכזי הפועל כפ"ס בליגת העל, אבל כשעלתה האפשרות לעבוד עם ברק לא חשבתי פעמיים", הוא מספר, "האימון בער בי.

"אם יכולתי להשיג יותר בקריירה? אמנם בגיל נוער נחשבתי לכישרון, אבל ככל שחלפו השנים, הבנתי שהכישרון שלי לא מספיק גדול כדי להגיע לרמות הגבוהות, בטח בתור שחקן כנף בהתקפה. לא יכולתי להתפתח יותר מדי שם ולכן עשו לי הסבה לתפקיד אחורי יותר. לצערי, פספסתי קריירה כבלם. עשיתי קריירה יפה, אבל הייתה לי מגבלה כי הצד ההתקפי שלי לא היה מספיק טוב.  בעמדה הבלם, בה שיחקתי רק בשלהי הקריירה, יכולתי להגיע לרמות הכי גבוהות".

מודל לחיקוי – שחקן/מאמן?

"אני אוהב ללמוד ולקחת מישהו מכל מי שאפשר. למדתי המון מברק בכר, אבל קשה לי לראות אותו כמודל לחיקוי. הוא חבר נפש. כשחקן תמיד אהבתי את פאולו מאלדיני, שגם הוא עבר ממגן שמאלי לבלם בשלהי הקריירה. בישראל אהבתי את אדורם קייסי. אהבתי לראות את שניהם משחקים".

ספר משהו מפתיע על עצמך?

"(חושב ושוקל) יש לי תואר ראשון במנהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה. אני אוהב ללמוד ורציתי להרחיב אופקיי, אף פעם לא חשבתי להיות איש עסקים. מאמנים הם אנשי עסקים מאוד גרועים".