בגדי הפרץ החדשים. "אווירה טובה". צילום: באדיבות המועדון

בגיל 25, עוז פרץ נוחת בהפועל פ"ת, תחנה השמינית בקריירת המשחק שלו והשביעית כשחקן בוגר. אבל בשונה משבע הקבוצות הקודמות בהן שיחק, המעבר להפועל עשה קצת רעש בגלל השנים בהן שיחק בקבוצות הנוער והבוגרים של מכבי פ"ת וסרטון בו הוא נצפה עם חבריו לקבוצה שר שירי נאצה כנגד הפועל. "אני מתנצל אם מישהו נפגע, כמובן שלא התכוונתי למילות השיר", הסביר פרץ עם חתימתו, "הייתי ילד שעלה מהנוער ופשוט חגגתי הישארות בליגה, מבלי לחשוב על המשמעות.  אני שמח להיות בצד הנכון של הכביש ומאמין שאנחנו בדרך לעשות עונה יפה מאוד. כולי תקווה שאפצה את אוהדי הפועל עם גול בדרבי, ובכל מקרה מבטיח לעשות הכל כל משחק כדי לשמח אותם".

ואם תכבוש – תחגוג?

"אשמח. אני שחקן הפועל פ"ת ואם זה יקרה, אהיה הכי שמח בעולם. אני מכבד את אוהדי מכבי פ"ת, הם עזרו לי, דחפו אותי ואני לא שוכח. אבל היום אני בהפועל".

הקליטה בהפועל, הוא מספר, נראית בינתיים חלקה לגמרי. "אני מגיע למקום חדש, שקיבל אותי יפה מאוד", הוא מספר, "אני בהפועל רק כמה ימים, אבל יודע מי היא הפועל פ"ת. גרתי אצל דוד שלי, אבי סמובסקי (שהיה מנכ"ל הקבוצה) ויודע מה האווירה במועדון הזה. קיבלתי המון תגובות, רובן חיוביות".

למה לחתום דווקא בהפועל?

"רציתי להגיע למועדון כבר זמן רב, אך לא יכלתי בגלל סעיף בחוזה שלי עם מכבי פ"ת (סעיף שמנע ממנו לחתום בהפועל במשך שלוש עונות). היו לי הצעות בהרבה יותר כסף, אבל אני לא בשלב בקריירה שבו ארצה להתאבד על כסף. אני רוצה ליהנות ולשחק מול קהל גדול. אנחנו עוד לפני גביע הטוטו וכבר מכרו קרוב לאלף מנויים. אחרי מה שהמועדון הזה עבר בשנים האחרונות, יש משהו חדש, אווירה טובה. שמעתי הרבה דברים טובים על המקום הזה וממה שהספקתי להכיר, כולם מתבררים כנכונים".

מה המטרות העונה?

"המטרה המרכזית היא לתת לקהל, שקונה מכספו מנויים, ליהנות מכדורגל. הם עברו הרבה קשיים בשנים האחרונות ויצאו מהם בצורה מדהימה. עכשיו הם צריכים לרוות קצת נחת. מבחינתי, פלייאוף עליון יהיה הישג, אם נצליח יותר מזה, וזה אפשרי, זה כבר יהיה מדהים".

סיבה נוספת להגעתו להפועל, מספר פרץ, היא המאמן החדש, עמיר נוסבאום. "עמיר הגיע אחרי שלוש שנים במעטפת הנהדרת של הפועל ב"ש", פותח פרץ, "שמעתי דברים טובים משחקנים ששיחקו תחתיו ושהספיקו לשחק איתו".

עוז פרץ עם ניב טל. "להסב נחת לקהל". צילום: באדיבות המועדון

עוז פרץ נולד בבאר שבע למשפחה של כדורגל. אביו, יעקב, שיחק שנים ארוכות בהפועל המקומית ובמכבי. "לא הספקתי לראות אותו משחק, אבל בתור ילד, לכל מקום שהגעתי אליו כשחקן, בעיקר באזור הדרום, סיפרו לי על היכולות שלו, על הניתור. הוא גבוה ממני בכמעט עשרה ס"מ, אבל את הניתור לקחתי ממנו. ניסו אביטן, שאימן אותי בחדרה, סיפר שהיה מגיע ל"וסרמיל" כדי לצפות באבי משחק".

גם אחיו הגדולים, עידו ועומר שיחקו כדורגל. עומר עבר, בין השאר, במחלקת הנוער של הפועל, בה שיחק שנתיים, בטרם המשיך למכבי נתניה, הפועל ר"ג ולמספר קבוצות בליגות הנמוכות. עוז, האח הצעיר, התבלט במחלקת הנוער של הפועל ב"ש ובגיל 15 עמדו בפניו שתי הצעות – מכבי ת"א ומכבי פ"ת. "בחרתי בפ"ת כי ידעתי שיהיה לי קל יותר להגיע לבוגרים וכי עברתי להתגורר בבית דודיי בראש העין והנסיעות לתל אביב היו פוגעות לי בלימודים", הוא נזכר.

בדיעבד, כשאתה רואה את ההצלחה של הפועל ב"ש בשנים האחרונות, אתה מצטער שעזבת?

"לא. עברתי דרך ארוכה, למדתי המון. לב"ש יש מקום חם בלב שלי, אבל באותה תקופה היה כאוס במחלקה. הנוער ירד ליגה, המאמנים לא היו ברמה גבוהה וגם הבוגרים שיחקו בלאומית. אם הייתי נשאר שם, יכול להיות שהייתי מתפספס".

פרץ הצטיין גם במכבי ועלה לקבוצת הבוגרת בעונת 14/15' היה מלך שעריה עם שבעה שערים, למרות ששיחק בעיקר כמחליף. עונה לאחר מכן יצא לחצי שנת השאלה בהפועל עכו וכשחזר עמד על הקווים קובי רפואה. "קובי אימן אותי בנוער ועשינו עונות מדהימות יחד. עשיתי הכנה טובה, חשבתי שאהפוך לשחקן מוביל ולשחק הרבה, אבל זה לא קרה ולכן התחלתי לחשוב על מקום אחר", הוא מספר, "יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוהה ואני יודע מתי אני לא טוב. ידעתי שלא משנה כמה טוב אהיה במכבי, לא אקבל הזדמנות. הבנתי שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה וביקשתי לעזוב"

אחרי מאבק לא פשוט, פרץ שוחרר ממכבי ויצא לנדודים. שני חצאי עונה בהפועל רמת גן, הראשון טוב והשני קצת פחות, חצי עונה משוגעת בהפועל כפ"ס ("הגעתי כשהקבוצה במקום הראשון ואז מסאי דגו פוטר ותוך כמה שבועות הפכנו לקבוצת תחתית ונשארנו רק במבחנים. לא נתפס מה שקרה שם, כמו בסרט הוליוודי") וצ'אנס נוסף בליגת העל, במדי הפועל חדרה, העולה הטריה. הפתיחה הייתה טובה, אבל רגע לפני סיום מחנה האימונים הוא נפצע וראה מהצד את הפתעת העונה שעברה. "מאוד מתסכל", הוא מספר, "הרגשתי טוב וברגע אחד הכל נעלם. שלושה חודשים אתה יושב בצד, עם גומיות על הרגליים עבור השיקום ורואה קבוצה שעושה עונה מדהימה, שקבוצה בסדר גודל הזה לא תשחזר".

אגב, העונה ישוב פרץ וישחק לצידו של יעקב אבבה, שהיה קפטן הפועל חדרה בשנים האחרונות, שחתם אתמול בהפועל.  "לטעמי, אבבה היה הבין הבלמים הטובים בליגת העל", סיפר השבוע פרץ החבר החדש/ישן, "המאמן ניסו אביטן חשב לפעמים אחרת ובחר באופציות אחרות, אבל אין לי ספק שהפועל מרוויחה בגדול מהבאתו של יעקב".

"הייתי ילד חוצפן". פרץ במדי הפועל כפ"ס. צילום: ראובן שוורץ

בינואר האחרון עבר להפועל אשקלון ונתן את חצי העונה הכי טובה שלו בשנים האחרונות, עם תשעה שערים וארבעה בישולים, על רקע הבלאגן הניהולי במועדון. "היו מצבים ששיחקנו ביום שני ועד המשחק הבא, שבוע אח"כ, התאמנו רק פעם אחת", הוא משחזר. כעת, הוא עובר מקבוצה שנכנסה לפירוק, לקבוצה שזה עתה יצאה ממנו. עונה קריטית עבור פרץ, שרכבת ההרים של הקריירה שלו, נמצאת כרגע בעלייה. "העונה הזאת היא הזדמנות טובה עבורי לצאת קדימה לדרך טובה ולהמשיך את מה שעשיתי באשקלון", הוא אומר, "הפועל פ"ת היא המקום הנכון לעשות זאת. כמו כל שחקן, אני רוצה לחזור לליגת העל והלוואי ואעשה זאת עם הפועל. אבל כרגע אני מתמקד בעתיד הקרוב".

בקבוצה צעירה כמו בהפועל, אתה מגיע כשחקן מוביל ומנוסה. הרבה על הכתפיים שלך.

"לא בורח מכך. אם לא זה, בשביל מה אני משחק כדורגל? אשמח לקבל עוד אחריות. אני אוהב אתגרים ולשחק במקום עם הרבה לחצים".

לפני חמש שנים ודאי חשבת שבגיל 25 תהיה במקום אחר בקריירה.

"בהחלט. יש הרבה נקודות בדרך, עליהן אני יכול להצביע. הייתי ילד קצת חוצפן, לטוב ולרע. מישהו פעם אמר לי "ראש מורכן חרב לא יכולה לחתוך". אם הייתי צריך לשנות משהו בדרכי הייתי מתנהג בקצת יותר איפוק. אבל אני לא יכול לשנות את העבר ומעדיף להסתכל קדימה, אולי להתנצל אם צריך ולתקן את מה שצריך".

כמו שכנו שגיב כהן, פרץ צפוי להתחיל בקרוב לימודי הוראת חינוך גופני במכון וינגייט, במסלול מיוחד לספורטאים פעילים. האם בשנים הבאות הוא ירוץ בין הכיתה למגרש האימונים? "אני לא יודע אם אעסוק במקצוע, אבל כתואר ראשון, חינוך נראה לי טוב", הוא מספר, "יש לי תעודת מדריך ואני מאמן היום ילדים בראש העין. עבורי אלה שלוש שעות של כיף. בעתיד אולי אהיה מורה, אולי אנהל מוסד ספורטיבי. הכל פתוח".