אופיר לביא (מס' 5) ואריאלה רוזנטל במהלך ההפסד לרעננה. צילום: קובי אליהו, מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים

העונה הכי קשה שעברה קבוצת כדורסל הנשים של הפועל "בני" פ"ת בעשרים השנים האחרונות תגיע לסיומה בקרוב.

ביום ראשון הסתיימה הליגה הסדירה והקבוצה הובסה ברעננה בידי מכבי המקומית 60:82, מה שהעמיד את מאזנה של הפועל על 18 הפסדים ואפילו לא ניצחון אחד מפתיחת העונה.

"המשחק ברעננה מסכם, לצערי, את העונה כולה", הודתה קפטנית הקבוצה, אופיר לביא. הרבע הרביעי נפתח ביתרון חמש לזכות האורחות מפתח-תקוה, שקלעו רק חמש נקודות בעשר הדקות האחרונות לעומת 31 של יריבתן. "שוב הוכחנו שאנחנו יכולות לשחק טוב ביחד, להוביל בפרקים גדולים של המשחקים ואז תוך כמה דקות להתפרק, בלי שום יכולת לעצור. ברבע האחרון אנחנו לא מצליחות לתפקוד וזאת לא הפעם הראשונה. בדקות האחרונות פתאום יוצאים כל ההרגלים הרעים שלנו כקבוצה – המשחק פחות קבוצתי, ההגנה לא אגרסיבית. לא מצאנו את הדרך לעצור את הנפילה".

לביא, שחגגה בשבוע שעבר יום הולדת 23, חזרה לקבוצה בה עשתה את הפריצה הגדולה שלה לפני שלוש עונות ואחרי שנתיים בהן לא קיבלה הזדמנויות רבות במכבי רמת חן. "בחלומות הכי שחורים שלי לא דמיינתי שככה תיראה החזרה שלי לקבוצה שכל כך הרבה ציפיתי לחזור אליה", היא מספרת, "היו הרבה נסיבות וסיבות לעובדה שאנחנו במצב הזה. כל פעם קרה משהו אחר. זה התחיל עם פטירתו של בני סלע ז"ל, מנכ"ל המועדון. אנחנו שוות הרבה יותר ממקום אחרון, חד משמעית. אבל הטראומה הזאת, האובדן של מי שהיה כמו סבא טוב להרבה מהשחקניות, שהרגיש כאובדן של בן משפחה, בטח עבור גיל, הבן שלו (שפתח את העונה כמאמן הקבוצה ולפני כחודש ומחצה עבר לעמדת המנכ"ל), פגעה בנו מאוד. בני גם חסר בהתנהלות המועדון. אחר-כך שלי סירקיס נפצעה וגמרה את העונה, שלושה מאמנים שונים אימנו אותנו, זרות התחלפו. כל כך הרבה שינויים וכל דבר כזה מוריד אותנו. אנחנו לא מצליחות להתאושש. עושות צעד קדימה ונתקעות".

איפה החלק של השחקניות ובעיקר שלך, כשחקנית מובילה ומנוסה יחסית?

"בחלק הראשון של העונה לא הצלחנו להתגבש ולהיות קבוצה מאוחדת. זה השפיע על צורת המשחק שלנו. אולי גם היינו יותר מגובשות, התוצאות היו שונות. לצערי, החיבור נעשה רק בחודש וחצי האחרונים, אחרי השינויים בסגל הקבוצה. היינו צריכות להביא את עצמנו יותר וזה כולל גם אותי. לא הצלחתי לשמור על יציבות והמשכיות. לצד משחקים טובים, היו גם משחקים פחות טובים. זה חלק מהלמידה לי כשחקנית – לדעת להיות עקבית ביכולת ולהביא עצמי לידי ביטוי. העונה הראיתי יותר מדי עליות ומורדות".

ארבע קבוצות ישחקו במשחקי הבית התחתון שיכלול שישה מחזורים. הקבוצה היחידה אותה יכולה הפועל עדיין לעקוף היא בנות הרצליה שצברה ארבעה ניצחונות. כדי שזה יקרה, לביא וחברותיה חייבות לנצח בכל ששת המשחקים ולקוות שהרצליה לא תנצח יותר משניים. "אני מאמינה בקבוצה הזאת ויודעת שאנחנו שוות יותר ממקום אחרון", טוענת לביא, "אני באה לכל משחק באמונה שלמה. אנחנו במקום האחרון, אבל מי שיבוא לראות אותנו באימונים לא יאמין לכך ויראה קבוצה מקצוענית, שעובדת קשה מאוד ולא מוותרת לרגע". אני עדיין משוכנעת שיש לנו סיכוי, אם רק נצליח לעשות את קפיצת המדרגה ולבוא מפוקסות לכל המשחקים ולהישאר כך לכל אורכם. אבל קודם כל, המטרה שלנו היא להשיג ניצחון ראשון ואז לצבור ביטחון".