ריד בדרך לעוד שתי נקודות. "בהתחלה הייתי לחוצה". צילום: אושרה אמויאל

לא הרבה נתנו למוניק ריד סיכוי להפוך לשחקנית מובילה בליגת העל בכדורסל נשים, אחרי שנודע כי חתמה בהפועל פ"ת. ריד (28, 1.83) הגיעה עם הרבה ניסיון, אחרי ששיחקה בבולגריה, רומניה, גרמניה ופורטו ריקו, אבל בלי עבר ב-WNBA, מה שהפך למעין תו תקן בליגה הזאת. "ידעתי שהליגה בישראל מאוד תחרותית, אבל גם שאין ממש סבלנות וש"חותכים" פה שחקניות מהר מאוד", סיפרה ריד, שהפכה להיות אחד ה"להיטים" של הליגה העונה, "לכן, כשהגעתי לישראל הייתי קצת לחוצה".

כשריד השתחררה מהלחץ, התגלתה שחקנית מוכשרת מאוד, שהצליחה להתברג בצמרת הסטטיסטית של הליגה – מקום שלישי בנקודות (21.3 למשחק) ובמדד היעילות (27.6), רביעית באסיסטים (5.5) וחמישית בריבאונדים (11.8). מאז ששרי סאם השיגה טריפל דאבל ב-2011, אף שחקנית בהפועל פ"ת לא שחזרה הישג זה. ריד עשתה זאת פעמיים העונה והייתה רחוקה מרחק אסיסט מטריפל דאבל שלישי במחזור הסיום של הבית העליון, כשהפועל ניצחה בפעם השנייה את אליצור רמלה.

כמו ריד, גם לסגל הצעיר, האלמוני ודל התקציב של הפועל פ"ת לא הרבה נתנו סיכוי והיו שראו בקבוצה מועמדת בכירה לירידה. ובדיוק כמו ריד, הפועל פ"ת הפתיעה והעפילה בפעם השנייה ברציפות למשחקי הבית העליון, בהם סיימה במקום החמישי, שווה לגבוה ביותר בתולדות הקבוצה מאז הוקמה מחדש ב-1990. בנוסף, זאת הפעם הראשונה באותה תקופה שהקבוצה מסיימת את העונה במאזן ניצחונות חיובי – 10:13.לצד זאת, המעבר מהיכל הספורט הגדול לתיכון "יצחק שמיר" הקטן והביתי הוכיח עצמו – הקבוצה הפסידה בבית רק שלוש פעמים, לעומת שמונה ניצחונות , בדיוק כמו מספר ההפסדים של אשדוד, רמלה ורמת חן – הכי מעט בליגה.

 לצידה, שתי הזרות הנוספות, אלכסיס פיטרסון שהמשיכה לעונה שנייה בקבוצה וקאדיג'ה קייב, שהגיעה אף היא כשחקנית לא מוכרת והפכה להפתעה גדולה, והסגל הישראלי שהמשיך בהתקדמות, תרמו לעובדה שהקבוצה נאבקה בצמרת ולא בתחתית.

כדורסלניות הפועל במצב רוח טוב. צילום: עודד קרני מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים

"אני חושבת שעשינו עונה מוצלחת", פוסקת ריד, "בעיקר לאור התחזיות המוקדמות. אפשר להגיד שהפתענו גם את עצמנו, כי לא ידעתי איך נתחבר אחת לשנייה. בסופו של דבר, אהבתי מאוד לשחק פה. זאת הייתה הקבוצה הכי מחוברת בה שיחקתי. גם בין הזרות וגם בינן לבין הישראליות. הפכנו לחברות וזה תורם המון".

ובכל זאת, ישנה נימה מסוימת של אכזבה. הסיבוב הראשון של הקבוצה היה מצוין ובמחזור ה-11 עמדה הקבוצה על מאזן 3:8 ובמקום השני בטבלה. אולם עד לסיום העונה היא ניצחה רק עוד חמש פעמים (שניים מהניצחונות הושגו בשני מחזורי הנעילה, במשחקים לפרוטוקול בלבד) והפסידה בשבעה משחקים. התוצאה – הקבוצה לא הצליחה להעפיל לסדרות חצי גמר הפלייאוף (מקומות 1-4). "זאת אכזבה, כי היינו קרובות מאוד", הודתה ריד, "יש לנו קבוצה צעירה ובמשחקים המכריעים היה לנו קשה. היינו שם, ניצחנו את כל הקבוצות בליגה לפחות פעם אחת, חוץ מאת אשדוד והסתכלנו לכולן בלבן של העיניים. אבל למרות שבכל המשחקים המכריעים היינו במצב טוב לניצחון, הרסנו את זה עם קצת שטויות, דברים קטנים, בעיקר בהגנה".

לא זוכרת כמה קעקועים. ריד. צילום: עודד קרני מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים

המאמן, גיל סלע, נתן את גירסתו לעניין. "אני מסכם את העונה בחיוב למרות שלא עשינו 1-4", הוא מספר, "בינואר, הליגה הזאת משתנה לגמרי, קבוצות מתחזקות, מחליפות סגלים, מביאות זרות יקרות. פתאום הכל מתהפך. לנו את האפשרות התקציבית לעשות שינויים כאלה ולהעמיק את הסגל שלנו".

בצד השלילי של הסטטיסטיקה וכפי שציינה ריד, נמצא משחק ההגנה של הקבוצה, שספגה 76.1 נק' למשחק, כשרק שלוש קבוצות סופגות יותר. "במשחקים ברמה הגבוהה לא הצלחנו להביא הגנה מספיק טובה", מודה סלע, "כדי להיות בחצי הגמר, צריך לשמור טוב יותר ובחלקים מסוימים של המשחקים האלה לא הצלחנו לעצור את היריבות מספיק".

ריד: "לא נראינו טוב הגנתית העונה. אחת הסיבות היא שלא היו לנו מספיק שחקניות בסגל והאימונים, ברוב המקרים, היו עם פחות מעשר שחקניות. זה לא מספיק ולא משנה כמה עבודה יפה עשה גיל בנושא".

מסכם את העונה בחיוב. המאמן גיל סלע. צילום: מגד גוזאני, מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים

לצד ההתאקלמות המקצועית, ריד מספרת על חיבור מצוין עם ישראל ותושביה. "לא שמעתי יותר מדי על ישראל לפני שבאתי אליה והיום אני יכולה לומר שזאת המדינה הכי טובה בה שיחקתי או ביקרתי", היא מכריזה, "מה אני הכי אוהבת? שהכל מאוד קרוב כאן. מה שצריך, אפשר להשיג בין רגע. כששיחקתי בגרמניה, למשל, המרחקים היו מאוד גדולים. מעבר לכך, פגשתי אנשים מאוד מגניבים בישראל".

איתרע מזלה של ריד והיא הגיעה לישראל דווקא בשנה בה החורף פה מזכיר חורף אמיתי ולכן, כשנשאלה מה היא פחות אוהבת בישראל היא טענה: "יורד פה הרבה גשם. הרבה יותר מאשר בביתי בקנטאקי, ארה"ב".

מעבר לכך, היא כבר יודעת לדקלם כמה מילים בעברית כמו "סבבה (עד כמה שזאת עברית), מה קורה, מה נשמע ויופי" – "כל המילים שגיל אומר באימון", היא מסבירה. חומוס היא טעמה עוד לפני שהגיעה ארצה, אבל החומוס בישראל, היא מבטיחה, טוב בהרבה, בעיקר זה שטעמה כשהגיעה לביקור בצפון, אצל חברתה לקבוצה שהד עבוד.

יד הזהב של אלכסיס פיטרסון. צילום: ריאן

כשביקשתי שתמנה את מספר הקעקועים על גופה התקשתה לנקוב במספר, אבל הוסיפה שמספרם לא השתנה מאז הגיעה ארצה.

על כדורסל הנשים הישראלי אמרה: "יש פה שחקניות מאוד טובות. הן משחקות אחרת ממה שהכרתי ויש להן ציפיות שונות מעצמן. אפשר לראות מי שיחקה בארה"ב ומי לא. כשאת משחקת ארבע שנים ברמה גבוהה יותר, אתה תמיד משתפר וזה משהו שכל שחקנית צריכה לנסות ולעשות".

פרט לכך, היא הייתה שמחה אם היו יותר שיווק לענף שהיא כל כך אוהבת. "היו לנו העונה לא מעט אוהדים, בעיקר הרבה בנות צעירות", היא פותחת, "הן באו למשחקים שלנו, ירדו לפרקט, ביקשו חתימות וצילומים. זה כיף. גם כשהלכתי ברחוב היו שניגשו והרגשתי כמו סלב. אבל באופן כללי, לא מספיק מקדמים את הליגה. יש הרבה אנשים בפ"ת שבכלל לא ידעו שיש קבוצה מצליחה ושמחו לשמוע כשסיפרתי. הצלחנו לבנות לעצמנו בסיס טוב של אוהדים ואני מקווה שהם ימשיכו איתנו".

ומה לגבי העונה הבאה? עכשיו הציפיות כבר יהיו גבוהות יותר.

"אשמח להישאר בפתח-תקוה. אם אשאר ויהיה חיבור נכון, אפשר ללכת רחוק. אם אחזור – זה יקרה בוודאות. אבל כרגע אני עוד לא יודעת שום דבר.

סלע: "שחקניות שמצליחות בקבוצה שמצליחה, רוצות ובצדק שדרוג בשכר ותקציבית, מאוד קשה לנו. אני לא יודע את מי נצליח להשאיר וקל זה בטוח לא יהיה. נצטרך עזרה גדולה מהעירייה ואני מקווה שכך יהיה, אחרת שוב נצטרך לנסות ולמצוא "מציאות" והימורים כמו העונה".

 הישראלית הכי קולעת. צליל וטורי. צילום: אושרה אמויאל

העונה של הפועל פ"ת במספרים

כאמור, הפועל פ"ת קבעה העונה מספר שיאי מועדון והשוותה אחרים. זה המקום לרכז את כולם תחת קורת גג אחת (ומחילה אם יהיו נתונים שיחזרו על עצמם).

נפתח בנתונים הקבוצתיים. הקבוצה מסיימת במקום החמישי בטבלה, הישג אותו רשמה פעם אחת בלבד מאז הוקמה ליגת העל – בעונת 2003/4'. הפועל מצליחה גם להעפיל לראשונה בתולדותיה שנתיים ברציפות לבית העליון ולשפר במקום אחד את דירוגה מאשתקד.

הפועל, כפי שנאמר, סיימה במאזן 10:13, הפעם הראשונה בעת החדשה בה היא יוצאת לפגרת הקיץ במאזן חיובי. מאזן משחקי הבית היה חיובי במיוחד, כיאה לקבוצה שעברה מהיכל גדול ומנוכר לאולם קטן וחמים – שמונה ניצחונות לעומת שלושה הפסדים, הכי מעט בליגה, לצד רמת חן, רמלה ואשדוד. בחוץ מאזנה שלילי ועומד על חמישה ניצחונות לצד שבעה הפסדים.

את העונה של הקבוצה אפשר לחלק בבירור לשני חלקים – הסיבוב הראשון ושני המחזורים שפתחו את השני, אותם סיימה במאזן 3:8. או אז הגיעו המפגשים מול רמלה ואשדוד בחוץ והקבוצה החלה לאבד קצת גובה ואת הליגה הסדירה סיימה במאזן 7:11. בבית העליון הפסידה בכל שלוש משחקיה הראשונים, ניצחה בשני האחרונים ואת המאזן הסופי אתם כבר יודעים.

 (כשכדור יצא מהיד שלה, סביר להניח שנכנס לסל. קאדיג'ה קייב (בלבן). צילום: אושרה אמויאל

הפועל פ"ת הצליחה לנצח לפחות פעם אחת את כל קבוצות הליגה פרט למכבי אשדוד, שניצחה בכל שלוש המפגשים. לצד זאת, רק לבני יהודה ומכבי רעננה הפועל לא הפסידה.

שלוש מקבוצות הבית העליון, אליצור רמלה, בנות הרצליה ומכבי רמת חן הצליחה הפועל לנצח פעמיים. את הרצליה, אגב, ניצחה הפועל פעמיים בחוץ והפסידה במשחק הביתי.

נתון מעניין נוסף – אליצור חולון הפסידה העונה רק פעם אחת מחוץ לביתה והיה זה בסיבוב הראשון ב"יצחק שמיר".

הפועל פ"ת הייתה העונה הקבוצה הכי התקפית בליגה והיחידה שקלעה יותר משמונים נקודות בממוצע למשחק (81.6) והיחדה שקלעה יותר ממאה נקודות בשני משחקים שונים.

היא הצליחה לקלוע כל כך הרבה למרות שאיבדה הכי הרבה כדורים בליגה – 15.7 למשחק. איך עושים זאת? הקבוצה מדורגת ראשונה באחוזי קליעה מהשדה (43.34%), שנייה באחוזים לשתיים (47.7%) ובריבאונד התקפה (12.8) וראשונה בסחיטת עבירות (17.5 למשחק). הפועל פ"ת מדורגת שלישית בליגה בקליטת כדורים חוזרים (42.4 למשחק). התוצאה – מקום שני במדד היעילות המצטבר – 93.96 למשחק.

עקב האכילס של הקבוצה היה העונה ללא ספק משחק ההגנה. משחקיה היו אטרקטיביים ונקלעו בהם הרבה נקודות – היריבות נהנו מ-76.4 נק' למשחק – רק שלוש קבוצות ספגו יותר, שתיים מהן שיחקו בבית התחתון.

ומה עם הנתונים האישיים? גם פה תמצאו שחקניות של הקבוצה בצמרת הליגה (ואת אלה בחרנו לציין) – מוניק ריד, כאמור, סיימה במקום השלישי בנקודות עם 21.3 למשחק ובמדד היעילות (27.6), רביעית באסיסטים (5.5) וחמישית בריבאונדים (11.8). לצד זאת, היא איבדה הכי הרבה כדורים בליגה - ארבעה למשחק.

ריד, כפי שצוין בראיון עימה, הייתה הראשונה בתולדות המועדון להשיג שני טריפל דאבל בעונה והייתה קרובה מרחק אסיסט אחד במשחק האחרון מול רמלה מלעשות זאת בשלישית.

שרת ההגנה של הפועל פ"ת. ארון צימרמן. צילום: ארז גבאי

מבין הישראליות – צליל וטורי, שקלעה למעלה מ-15 נק' למשחק בארבעת המחזורים האחרונים, הוכתרה לקלעית כחול לבן המצטיינת של הקבוצה עם 6.5 למשחק.

ארון צימרמן, עם 3.8 למשחק, היא הריבאונדרית המצטיינת מבין הישראליות ועם 2.3 אס' היא גם המוסרת הכי טובה. צימרמן היא החוסמת הטובה ביותר בקבוצה עם 1.06 למשחק

ומה באחוזים מהשדה? קאדיג'ה קייב, מהפתעות העונה, סיימה כקלעית המדויקת ביותר בליגה מהשדה עם 57.5% ושניה באחוזים ל-2 (57.7%).

אלכסיס פיטרסון מובילה את הליגה בקליעות מחוץ לקשת עם 47.2% ושלישית מקו העונשין (83.7%). פיטרסון רביעית בליגה בחטיפות (2.5) ויש לציין את הצלחתה הרבה בקטגוריה מפתיעה לגארדית (ולא מהגבוהות שיש) – 6.1 ריבאונדים למשחק.