מחלקת הנערות של הפועל פ"ת בכדורסל הייתה אתמול בפעילות שהיא אמנם לא ספורטיבית, אבל בעצם הרבה יותר חשובה מכך.

כארבעים משחקניות המחלקה, עם הוריהם וצוות העובדים, התכנסו בתיכון "יצחק שמיר" בעיר, והאזינו לאסתר פן, ניצולת השואה, שסיפרה את סיפור חייה שריתק, העציב וריגש את שומעיה.

אסתר פן, תושבת רעננה, מרבה לספר את סיפורה בעיקר בפני בני נוער.

אסתר נולדה ב-1938 בעיירה ולודבה שבמזרח פולין, סמוך לגבול עם אוקראינה ובלארוס. ערב המלחמה חיו בעיירה למעלה מ-5000 יהודים. ולודבה נכבשה על ידי הנאצים בימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה והתנהל בה שלטון אכזרי וקשה במיוחד. בינואר 1941 הפכו הגרמנים את העיירה לגטו אליו נדחסו עוד כאלפיים יהודים מהסביבה וגם כאלה שנשלחו מוינה. התנאים היו קשים מנשוא. 

אסתר פן מספרת את סיפורה. צילום: אושרה אמויאל

כשהייתה אסתר בת שלוש וחצי, נטלה אימה סוס ועגלה והשתיים ברחו דרומה יחד עם סבתה של אסתר. הם הגיעו לעיירה מרוחקת וסיפרו לתושבים המקומיים כי הם איבדו את מסמכיהם. בשל מראם – שיער בלונדיני ועיניים כחולות, המקומיים האמינו לסיפור והפיקו להם מסמכים חדשים בשמות בדויים. בשל הפולנית הקלוקלת שבפיה, הסבתא העמידה פני אילמת לאורך כל תקופת המלחמה.

מנהל המועדון, גיל סלע, מעניק זר פרחים ותשורה ומודה לאסתר פן. צילום: אושרה אמויאל

אסתר "זכתה" לשם חדש – סופיה ולמדה בגן הילדים של המנזר עד שנה אחרי תום המלחמה. אימה עבדה בחנות בכפר ובכל יום הסבתא אספה את נכדתה והשתיים יצאו ליער הסמוך כדי לקושש עצים. לאסתר סיפרה הסבתא כי הן הולכות לאסוף עצים להסקה, אולם למעשה הן עשו זאת בדיוק בכל פעם שהגרמנים היו עוברים בעיירה, בית אחרי בית ותרים אחר יהודים. הסיפור הופך מדהים יותר לאור העובדה ששלושתן התגוררו בבית משפחה שאביה היה חבר במשטרה הגרמנית, אולם הוא מעולם לא חשד שהדיירות בביתו הן יהודיות.

אסתר, אימה וסבתה שרדו את השואה בזכות התושייה המדהימה של האם.

שנה לאחר המלחמה שבו השלוש לולודבה וגילו כל רכושם נבזז וכי זרים גרים בביתן. אז גם גילתה אסתר את אשר הסתירה ממנה אימא – אביה לא היה חייל, כפי שסופר לה, אלא שהוא נשלח לאושוויץ, שם נרצח ב-1942. אסתר הראתה לנוכחים תיעוד של אביה כאסיר במחנה, את מספרו ומיקומו ברשימות. משפחתו של אביה הושמדה כמעט לגמרי. מתוך 11 אחים ואחיות שרדו רק שניים.

אימה הכירה בחור יהודי שבמהלך המלחמה הוחזק כשבוי במחנה העבודה בברית המועצות ושוחרר במשקל 30 ק"ג. השניים נישאו וכשאסתר הייתה בת עשר עלו ארצה ובישראל נולד לה אח צעיר. בארץ היא נישאה ונולדה לה שלושה ילדים, שמונה נכדים וגם נין אחד.

צילום: אושרה אמויאל

"אסתר הייתה מרגשת ומרתקת", סיפרה אושרה אמויאל, מנהלת מחלקת הנערות של המועדון ומי שאירגנה את המפגש, "אף פעם לא ראיתי את הבנות שלנו כל כך שקטות וקשובות. היא העבירה בינהן תמונות של הבתים בהם התגוררה לפני המלחמה, תמונות של המשפחה, תיעודים של אביה באושוויץ ואין לי ספק שהבנות למדו מכך המון. היא עושה את הכל בהתנדבות מלאה רק כדי שאנשים ימשיכו לזכור את אשר אירע. אסור לנו לשכוח".