"אווירה מצוינת בקבוצה", מוריאמה בעיצומו של עוד פס מדויק. צילום: סער כרמלי הפועל פ"ת

נראה שיש מעט מאוד עמים ותרבויות עם פערים גדולים זה שבין יפן וישראל. המרחק הוא לפחות כמו המרחק הגיאוגרפי בין המדינה שבמזרח התיכון לזאת שברחוק. כשטאקויה מוריאמה (להלן: טאקו) הגיע להפועל פ"ת, הוא היה היפני הראשון שדרך על מגרש כדורגל בארץ הקודש ורק אדם אחד שהכיר (פרטים בהמשך) שיחק פה. בלי לדעת הרבה על מה שקורה פה, הוא עלה על מטוס ובא ארצה. ובכל זאת, איכשהו, מהר מאוד הוא הפך כמעט לאחד משלנו. עם אנגלית קצת רצוצה, כפי שהוא מודה בעצמו, אבל עם אופי מאוד חזק ואמונה כמעט סמוראית בדרכו, הצליח להשתלב היטב מקצועית וחברתית ולהפוך לשחקן אהוד בין חבריו וביציע. ואז באה הפציעה המבאסת, תזכורת לחוסר המזל שצץ מדי פעם בקריירה שלו, שעוצרת אותו בינתיים ושולחת אותו להשקיף על החבר'ה מהצד. "זה מאוד מתסכל", מספר הקשר היפני, "קשה מאוד. הייתי קצת בהלם כשזה קרה במשחק מול הפועל עפולה. רק הגעתי ארצה ורציתי לשחק פה בכל המשחקים. אבל זה קורה בכדורגל. אני עושה הכל כדי לחזור כמה שיותר מהר ונעזר בחברים שלי ובאווירה המצוינת שיש בקבוצה".

הנדודים

מוריאמה נולד לפני 29 שנים בקיוטו, עיר בת מיליון וחצי תושבים ביפן. כשנשאל על החיים בפתח-תקוה השקטה לעומת קיוטו הגדולה, אמר שגם מכורתו שקטה. אנדרסטייטמנט היא כנראה תכונה יפנית נפוצה. "קיוטו היא עיר עם היסטוריה ארוכה מאוד, עיר עתיקה ומסורתית עם הרבה טירות ואתרים עתיקים", מתגאה שגריר יפן בפ"ת, אם המושבות להזכירכם, עם היסטוריה בת 140 שנה. קיוטו, אגב, הייתה הבירה היפנית במשך כאלף שנים עד אמצע המאה- 19.

לכדורגל הגיע כשהיה בן ארבע והחל לשחק במועדון בעירו בשם שיקו ובהמשך שיחק בנבחרת תיכון קומיאמה בעירו ובאוניברסיטת הנאן שבאוסקה. "ביפן אפשר לשחק או בליגה לנוער או בליגת התיכונים ושתיהן ברמה מאוד גבוהה", סיפר, "יש השקעה מאוד גדולה בצעירים ביפן. גם בליגה האוניברסיטאית יש רמה גבוהה והרבה שחקנים מוכרים יצאו ממנו, כמו יוטו נגאטומו מנבחרת יפן, ששיחק באינטר והיום בגלאטסאריי". הוא השלים לימודי כלכלה ואנטומיה וסיים את חובותיו האקדמיים.

התחנה הבאה במסעו - גווארדיה קוסזאלין מהליגה הרביעית בפולין. לא בדיוק החלום הרטוב של כדורגלן שיוצא לשחק בפעם הראשונה מחוץ לארצו, אבל למוריאמה, אתם כבר מבינים, יש אופי חזק ואין לו בעיה להתמודד עם כל מה שצריך בדרך להצלחה. המילה "אתגר" עוד תחזור פעמים רבות בשיחה איתו. "חתמתי בקבוצה ביפן, אבל היא נקלעה לקשיים כלכליים ועזבתי אותה", סיפר, "ידעתי שעבור קבוצות מאירופה אני בסה"כ שחקן ששיחק בקבוצה מאוניברסיטה ביפן, כך שאין לי סיכוי לשחק בקבוצה בכירה. אני צריך קודם כל שיכירו אותי". והפולנים בהחלט הכירו. חצי עונה בקוזאלין הספיקה לפוגון שצ'צ'ין, מהקבוצות היציבות בליגה הראשונה בפולין, בכדי להחתים אותו. שלוש וחצי עונות טובות עברו עליו בפוגון, עד שהגיעה פציעה מתסכלת והוא לא שיחק תקופה ארוכה.

שצ'צ'ין, יש לציין, שוכנת לחופו של הים הבלטי. המשמעות – קר שם. מאוד. הרבה יותר מאשר בחורף היפני הקשה. לכן, התחנה הבאה של מוריאמה הייתה חייבת להיות במקום חמים ונעים. ישראלים רבים ודאי יסכימו, שאחד המקומות הכי כיפיים וחמימים בעולם הוא תאילנד ולשם בדיוק הוא כיוון כשחתם ברצ'אבורי ממערב המדינה. "ידעתי שזאת קבוצה עם הרבה שאיפות לקחת תארים ורציתי לקחת עליי את האתגר", סיפר. הוא לא גם לא חשש שהקריירה שלו הולכת לאחור. "פולין אולי נחשבת למדינה עם כדורגל טוב יותר, אבל בתאילנד יש מזג אוויר טוב יותר ולכן חשבתי שאוכל לשקם את גופי בצורה טובה יותר אחרי הפציעה. זאת קבוצה שהשקיעו בה הרבה כסף ובכלל – הרמה בתאילנד אולי לא גבוהה כמו באירופה, אבל הכדורגל שם כל הזמן מתפתח ומשתפר. למדתי הרבה מהשנה שלי בתאילנד, שיחקתי עם שחקנים כמו יאניק דז'אלו, שחקן נבחרת פורטוגל לשעבר ועם שחקן ששיחק בנבחרת בלגיה. הרגשתי מצוין שם".

מוריאמה עם נספח התרבות היפני. "התרגשתי מאוד",

אגב, לפי ויקיפדיה הקבוצה זכתה ב-2016, העונה בה שיחק בה, בגביע התאילנדי, אבל מוריאמה לא זוכר אירוע כזה.

אחרי עונה באסיה, בערה במוריאמה התשוקה לשוב למרכז הבמה – הכדורגל האירופי. הוא הגיע למבחנים  בווריה, ששיחקה בליגה הבכירה ביוון. מאז, אגב, היא התפרקה והתמזגה בתוך מועדון אחר וגם מזלו של מוריאמה לא שפר עליו. בבדיקות הרפואיות לפני שחתם בקבוצה התגלתה בעיה בברכו והוא עבר ניתוח ושב לארצו. שנה וחצי הוא לא שיחק כדורגל. "זה היה מאוד קשה עבורי", שיחזר, "אבל חשבתי כל הזמן רק על החזרה לכדורגל. עבדתי מאוד קשה וידעתי שאחזור לשחק. פרישה בכלל לא הייתה אופציה".

ההצעה

אחרי שהחלים הוא חזר לאירופה והתחנה הבאה – פ.צ. זמון מהליגה הראשונה בסרביה. הוא הספיק לשחק חמישה משחקים בקבוצה, בטרם נקלעה גם היא לקשיים כלכליים, הוא לא קיבל שת שכרו ועזב את הקבוצה. "חזרתי ליפן והמשכתי להתאמן ולעבוד קשה עד שתגיע הצעה טובה", סיפר. סוכנו הישראלי הציע לו להגיע לישראל. "כל מה שידעתי על הכדורגל בישראל היה ממה ששמעתי מולדימיר דבאלשווילי, ששיחק במכבי חיפה ואח"כ איתי בשצ'צ'ין", נזכר מוריאמה, "הוא סיפר שישראל מדינה טובה ושהכדורגל פה ברמה גבוהה. זכרתי זאת כשהגיעה ההצעה מישראל, אבל זה כל מה שידעתי. אז גם לא ידעתי שאהיה היפני הראשון שמשחק פה, אבל רציתי לבוא ולנסות. להגיע למדינה חדשה זה תמיד מעניין".

מה אומרים ביפן על ישראל?

"רואים בחדשות בעיקר שמתפוצצות פה פצצות ונופלים טילים. בשנים האחרונות התחילו לדבר גם על הרבה חברות יפניות שבאות ומשקיעות בהיי-טק בישראל. פחדתי לבוא לכאן, אני לא מכחיש. לא הייתי פה מעולם וכשכל מה שאתה יודע על המדינה זה מלחמה, זה לא קל. אבל ידעתי גם שאם לא מנסים – בטח לא יודעים".

אילו תגובות קיבלת על ההחלטה לבוא לישראל?

"ברור שהרבה מודאגים, אבל כשאמרתי שאני בא והייתי נחוש לעשות זאת, הם כיבדו אותי. כשירו טילים על המרכז לא סיפרתי לאף אחד ביפן ואני מאמין שהם לא יודעים על כך. אמרתי להם שיש פה לפעמים בעיות, אבל אני בטוח. נכון, אני אולי חושש לפעמים. ביפן כבר הרבה שנים לא היו טילים ופצצות, אבל אני מקבל את זה כחלק מהשהות שלי בישראל".

מוריאמה, כאמור, הוא הכדורגלן היפני הראשון שמשחק בישראל. בניגוד לשחקנים זרים אחרים, המגיעים ממדינות שכבר שלחו ושולחות שחקנים לישראל ואלה יוצרים פה קהילה מגובשת, מוריאמה הוא הכוח החלוץ ממדינתו. לא פשוט. בעיקר כשהוא מתגורר פה לבד. לפני שהגיע ארצה הוא נפרד מבת זוגתו הפולניה, אחרי כמה שנים של קשר ממרחק. "ברור שאם הייתה פה משפחה זה היה יותר נוח ונעים, אבל אני מחוץ ליפן מגיל 20 ורגיל לזה", הוא מודה, "אבל אני לא לבד. יש לי חברים לקבוצה שעוזרים לי ואיתי כל הזמן".

טאקויה "טאקו" מורייאמה במדיו החדשים. צילום: באדיבות המועדון

מוריאמה מרבה לספר על העזרה שהוא מקבל מחבריו לקבוצה – הן על המגרש והן מחוצה לו. כמה מהם, כמו דיוויד אבידור, אמאדו סוקונה, דניאל שוורצבוים ומיכאל בן ברוך, אף הזמינו אותו לארוחות שבת והוא השתתף לראשונה בחייו בקידוש (אולי לא בביתו של סוקונה). "אנחנו נמצאים בעיצומה של הליגה ובתקופה הכי מכריעה, כך שגם ככה אני משתדל לא לצאת יותר מדי לבלות ולהתרכז רק בכדורגל", הוא מספר על הדרך בה הוא מתמודד עם הבדידות, "אני רואה הרבה כדורגל בטלוויזיה ומדי פעם יוצא עם החברים לקפה".

הכדורגל

גם מקצועית השתלב מהר מאוד. במשחק הראשון בהרכב בישל שער והפך לאהוב מאוד גם בקהל. "זה קרה בעיקר בגלל שחבריי לקבוצה קיבלו אותי נהדר", הוא מספר, "אני מנסה לעזור לקבוצה כמה שיותר. נכון שבישלתי שער, אבל אני רוצה לעזור יותר. עדיין לא כבשתי למרות שהיו לי הזדמנויות לעשות זאת. אנחנו בתקופה קשה ואני בטוח שנשרוד. רק בזה אנחנו מתרכזים כרגע. האם ידעתי שהפתיחה תהיה מוצלחת? שיחקתי בכמה מדינות מחוץ ליפן וגם אם האנגלית שלי לא טובה מאוד, אני עדיין מצליח לתקשר עם החברים והם עוזרים לי מאוד. טוב לי בהפועל, זה מועדון מצוין".

בארץ מוריאמה הוא סיפור. היפני הראשון. האם גם ביפן? "זה לא היה חדשות גדולות ביפן כי אני לא שחקן מאוד מפורסם", הצטנע, "אבל כל היפנים שגרים בישראל יודעים עליי. אני יודע שרוצים שאבוא לאמן ילדים יפנים שחיים בארץ בכדורגל. אשמח לעשות זאת". השבוע אירחה הקבוצה את אליה צוצ'ידה, ראש הקהילה היפנית בישראל, שהגיע לאחד האימונים ודרש בשלומו של מוריאמה.

במשחק הליגה מול מכבי אחי נצרת התארחו נציגים מהשגרירות היפנית ונפגשו עם אנשי המועדון ועם "טאקו". "זה היה מרגש עבורי", סיפר, "ואני אסיר תודה להם. הייתה קצת תשומת לב תקשורתית אליי כששיחקתי בתאילנד ואני רגיל לתקשורת גם מפולין וסרביה. אם יאהבו אותי, זה יעשה טוב ליפן וייצג את המדינה שלי בצורה טובה. אבל בסופו של דבר, אני שחקן כדורגל ובשביל זה באתי לפה. זה הכי חשוב. אני צריך להמשיך לעבוד קשה ולהשתפר".

מוריאמה נמצא בארץ כבר כחודשיים ומנסה להסתגל לנעשה כאן ולגשר על ההבדלים הרבים. הנהיגה, למשל – ביפן נוהגים בצד שמאל, כמו באנגליה, ובישראל בצד ימין. היפנים, הוא מספר, אוכלים המון אורז. "לארוחת בוקר, צהריים וערב", הוא אומר בחיוך. בישראל זה קצת שונה. "המסעדות היפניות בישראל טובות", הוא מספר, ספק בדיפלומטיות ספק בכנות, "הן שונות מביפן, כי יש הרבה מזונות שאין כאן, אבל יש פה אוכל יפני מוצלח. גם הסושי". מוריאמה שבר את שיניו עד שהצליח לספר על המאכל החדש יחסית שגילה פה – השניצל, שטעם בארוחות השישי אצל החברים. את החומוס לא הכיר בכלל והיום הוא מעריץ מושבע.

מוריאמה עם הילדים למשפחת כרמלי וחבריהם לקבוצת טרום א' בהפועל. אהוב הקהל. צילום: סער כרמלי הפועל פ"ת

ומה עם אותה מנטאליות מפורסמת? "היפנים יותר ביישנים לעומת הישראלים שהם יותר פתוחים, אנשים טובים, שאוהבים לעזור. ניגשים אליי מדי פעם ברחוב, בעיקר בפ"ת. אוהדי הפועל שניגשים ומחמיאים".

האוהדים, הוא יודע, הם הבוסים שלו למעשה. הבעלים של הקבוצה. "יש לנו קהל נהדר", הוא מחמיא, "הם מעודדים ותומכים בנו בכל משחק, בבית ובחוץ. אנחנו מקבלים מהם הרבה מאוד אנרגיות חיוביות ומרגישים שהם איתנו כל הזמן. גם ברגעים פחות טובים".

איך החיבור שלך עם מסאי דגו?

"מסאי מאמן מצוין. הוא מנסה לשפר את כל השחקנים והם אוהבים אותו מאוד. האימונים שלו מצוינים. הוא גם יודע בדיוק מה השחקן צריך – מתי צריך לצעוק ולהכניס בנו מוטיבציה ומתי צריך לדבר בשקט ולהקרין שלווה. מעבר לכך, הוא בנאדם מצוין, עם אישיות טובה מאוד".

הידטושי נקאטה. אגדה יפנית. צילום: איי. פי.

גם על הכדורגלן הישראלי יש לו הרבה מחמאות – "לשחקן הישראלי יש טכניקה טובה והם מתאמנים כמו שצריך ומנסים להצליח", סיפר. הוא קצת מתקשה להשוות בין הכדורגל בישראל וביפן. "ישראל משחקת באירופה ופוגשת את הנבחרות הטובות ביותר בעולם, כך שברור שתתקשו להעפיל לגביע העולמי כמו שיפן עושה כמעט בכל מונדיאל", הוא מסנגר על הכדורגל שלנו.

בימים אלה הוא מחפש מורה טוב לעברית ובינתיים הוא מדגים איך למד לספור ולהגיד, כמובן, "אח שלי". כל מה שצריך לדעת כדי לעבור אימון ישראלי בשלום.

מודל לחיקוי?

"הידטושי נקאטה, שחקנה של פארמה ונבחרת יפן לשעבר. אגדת כדורגל יפנית. כמוני, הוא שיחק בקישור ההתקפי. כשהייתי ילד, הייתי יושב בבית וצופה במשחקים שלו בהתלהבות. יש לו גם אישיות גדולה וביפן כולם אוהבים אותו".

ובחזרה לכדורגל – ביום שישי הפסידה הפועל בחוץ למרמורק 2:1 וסיבכה עצמה שוב במאבקי התחתית. ערב פתיחת משחקי הפלייאוף התחתון, הפועל צמודה מאוד לתחתית וכל משחק הופל לקרב לוהט. האם הוא חושש שקבוצתו עלולה לרדת ליגה? "אני לא מודאג, כי אנחנו מאמינים בעצמנו ומתרכזים רק במשחק הבא", סיפר, "אנחנו נתקדם צעד צעד. לא שיחקנו טוב לאחרונה ואנחנו מדברים ביננו לבין עצמנו על כך רבות. המאמן מעודד אותנו. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להשתפר וצריך לזכור שאי אפשר לשחק מושלם בכל משחק".

הלחץ מתחיל להשפיע?

"אנחנו יודעים שהמצב קשה ויודעים גם כמה חשוב להשאיר את המועדון הזה בליגה. אבל אנחנו גם יודעים מה צריך לעשות כדי שזה יקרה ומתרכזים רק בזה".

מה הסיכוי שנראה אותך נשאר בישראל עוד שנים ארוכות?

". הפועל הוא מועדון מצוין וטוב לי מאוד פה. החוזה שלי מסתיים בקיץ ולקבוצה יש אופציה להאריך אותו. בכדורגל קשה לדעת מה יילד יום, אבל אם ירצו אותי – אשמח להישאר".