רק תנו לו לרוץ. יוסף עוודי באימון הפתיחה של הפועל פ"ת. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת

חמש שנים, אולי אפילו פחות, מפרידות בין נקודת השפל בקריירת המשחק של יוסף עוודי, לבין רגע השיא שלה (עד כה) – החתימה בהפועל פ"ת.

גם המגן הימני החדש של הפועל לא זוכר בדיוק מתי התפתלה הדרך המקצועית שלו בפיתוליה הרבים וקשה להאשים אותו. רכבת ההרים שנקראת הקריירה שלו ארוכה, גבוהה ורבת תהפוכות.

לפני חמש שנים היה משוכנע שתמה דרכו בענף, אחרי השעייה לשנה שלמה, פציעה קשה וקריסה גם בעסק הפרטי שלו. אבל הוא בחר להילחם והנה, הוא פה, בהפועל פ"ת. והוא מקווה מאוד שזאת התחנה האחרונה ברכבת.

נתחיל מהסוף הטוב. בגיל 29 ואחרי שבע שנים, הוא חוזר לליגה הלאומית. "הגעתי למועדון ענק", הוא יורה מיד בפתיחה, "קיבלתי כמה הצעות בקיץ האחרון, רובן גבוהות יותר בשכר, אבל הרגשתי את האנרגיות החיוביות בהפועל ורציתי להיות חלק מהדבר הזה".

עוודי לכד את תשומת לב הסקאוטים של הפועל, שצפו בו בכמה משחקים של הפועל באקה אל גרביה מליגה א'. "לא ידעתי שהפועל עוקבים אחריי, אבל כשקיבלתי את הטלפון, הבנתי שזה המקום עבורי, המקום בו אוכל להרגיש משהו אחר", הוא מוסיף ומתפייט, "זה לא עוד מועדון בלאומית וגם לא בכדורגל הישראלי. אני אוהב לשחק בקבוצות עם עניין והפועל היא תמיד כזאת. אלוהים נתן לי מתנה ואני לא מתכוון לוותר עליה".

בינתיים, לפחות, הוא מבסוט מההחלטה. "המערכת מקבלת אותי בצורה מצוינת", הוא מספר, "הקבוצה צעירה, אבל עם הרבה כישרון וקל לי מאוד להתחבר לצעירים. עמיר נוסבאום והצוות המקצועי משרים תחושה טובה וכל אחד יכול להוציא את הכישרון שלו. אני רק רוצה להתחיל כבר לרוץ, לשחק ולהיכנס יותר לעניינים. אני יודע שלא הביאו עוד מגן ימני ובונים עליי. עקבו אחריי ומכירים אותי, אבל אני יכול לתת עוד הרבה מאוד מעצמי. אני שחקן שאוהב לעבוד קשה והכיוון שלי טוב. עד פתיחת הליגה כבר אהיה מוכן. עוד קודם לכן".

יוסף עוודי וניב טל במועד החתימה בהפועל. "המערכת קיבלה אותי בצורה מצוינת". צילום: באדיבות המועדון

עוודי מקפיד לציין כי למרות שקיבל פנייה מהפועל עוד לפני שמונה עמיר נוסבאום למאמן, הוא המתין עם החתימה עד שזה אישר כי הוא מעוניין בשחקן. "כבר קרה לי מקרים הפוכים והיה חשוב לי שהמאמן יכיר וירצה אותי", הוא מספר, "שחקן כדורגל צריך להרגיש שהמאמן רוצה אותו, אחרת נוצרות אנרגיות שליליות בין הצדדים. אני לומד המון מעמיר. יש לו שיטות אימון מדהימות והוא נותן לי עוד זוויות על המשחק, דברים שלא הכרתי או חשבתי. הוא ישב איתי בחדר וידאו על משחקים שלי מהעונה שעברה ותיקן לי טעויות, כמו איך לעמוד בצורה נכונה".

לאן הפועל פ"ת מכוונת העונה?

"נבנה פה משהו טוב ורציני. נבחרו שחקנים שהם קודם כל בני אדם מצוינים וגם מאוד מוכשרים. אף אחד לא ייצא בהצהרות. יש קבוצה טובה, צעירה ונמרצת שתעבוד קשה על המגרש. אין כוכבים, הכוכב יהיה מי שייתן מעצמו הכי הרבה. זה האופי של עמיר והוא מטמיע אותו בקבוצה. זה סוג השחקנים שהוא חיפש. יש להפועל פ"ת קהל נהדר, הספקתי כבר להכיר אותם באימון הפתיחה והם חיברו לי שיר. הקהל הזה תמיד רוצה לעלות ליגה, גם אם התקציב לא גבוה. אנחנו מודעים לזה והצוות כל הזמן מחדיר בנו את המחשבה שהפועל פ"ת לא באה להעביר את הזמן. המועדון עוד משתקם מכל הטלטלות שעברו עליו וזה קורה בשקט. אנחנו נשיג את המטרות שלנו והקהל ייהנה. רק תנו לי כבר להתחיל את העונה!"

יוסף עוודי נולד ומתגורר עד היום בכפר ג'ת הסמוך לבאקה אל גרבייה. בגיל צעיר מאוד כבר החל לשחק במחלקת הנוער של מכבי נתניה ואחריה בבית"ר טוברוק. בגיל נוער עבר לשנתיים במכבי פ"ת. "העניינים שם יותר מורכבים מאשר בקבוצות אחרות", אמר בדיפלומטיות כשנשאל מדוע לא התקדם לקבוצה הבוגרת של המועדון, על אף שהתאמן בשורותיה. אגב, את הפועל לא פגש והדרבי במחזור השישי יהיה הראשון שלו. "אין לי רצון להוכיח שום דבר לאף אחד פרט לעצמי", הוא מספר, "זאת כבר היסטוריה. אני כבר מחכה לדרבי ויודע כמה הוא חשוב לאוהדים. אני מבין את המשמעות. שיחקתי במשחקי דרבי בעבר, אבל לא בסדר גודל של פ"ת. אני יודע שפה זה הרבה מעבר לכדורגל. זאת חוויה שאזכור כל החיים ואני מקווה שמה שיזכרו גם אותי".

"קבוצה טובה, צעירה, נמרצת ומוכשרת". עוודי (במרכז) עם החברים החדשים. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת

אחרי מכבי שיחק שנתיים בשמשון בני טייבה מליגה א', שם צד את עיניהם של אנשי הפועל חיפה והוא התאמן בקבוצה מספר חודשים. "לא הגענו להסדר כספי", הוא מספר, "הם רצו לשלם לי משכורת חייל ואני הייתי "דביל" ורציתי יותר, גם אם זה לא מכסה לי את ההוצאות. הייתי צריך להישאר שם בכל מחיר. בדיעבד, יש הרבה דברים בקריירה שלי שהייתי עושה אחרת, אבל אין מה לעשות, הגלגל לא חוזר".

אם יכול היה, עוודי היה ודאי חוזר ל-11/5/2012. קבוצתו בני לוד אמנם הביסה את אחי נצרת 0:6 במחזור האחרון של הלאומית, אבל בסיום המשחק נערכו בדיקות לשחקנים ובגופו נמצאו כמויות גדולות מדי של קפאין. "התאמנתי בחדר כושר בכפר וקיבלתי כל מיני תוספים, מה שכל שחקן עושה כדי לשמור על עצמו ועל גופו", הוא מסביר, "לפי התקן הישראלי, מותר לקחת אחוז מסוים של קפאין. כמה שבועות לפני הבדיקה שלי, שינו את התקן ולא ידעתי שאני לוקח יותר ממנו במעט מאוד. דיברו על זה כאילו שתיתי חמישה בקבוקים של משקאות אנרגיה לפני המשחק".

גזר הדין היה קשה מאוד - עוודי הורחק לשנה מכדורגל. "אז חשבתי שהעונש חמור, אבל כשאני רואה מה חוטפים שחקני ליגת העל כמו שיר צדק ומהראן לאלא, אני מבין שלא החמירו איתי".

המגן הצעיר היה משוכנע כי הגיע קץ הקריירה שלו. "תקופה מאוד קשה, הרבה מאוד בכי", הוא משחזר, "ראיתי שחור בעיניים. הייתי ילד שקיבל במה, רציתי לעוף, להמשיך להשתפר ולהתקדם ופתאום חטפתי מכה כזאת. קצת לפני האירוע התארסתי לרעייתי איסלאם, אבל לא רציתי להסתובב בכפר, לראות אנשים או כל דבר שקשור לספורט. לא יכולתי לשחק גם בליגה ג' או בשטחים, כי העונש הוא בינלאומי".

במקביל, העסק לשיווק מכונות קפה וקפסולות, שפתח יחד עם אחיו, נקלע לקשיים ולחובות גדולים מאוד. "היו לי שתי אופציות – או שאני מתרסק ולא קם, או מתמודד ונלחם", הוא מספר, "המוטו שלי בחיים הוא שעבודה קשה תמיד משתלמת. בחרתי באופציה השנייה, עם כל הקשיים".

עוודי ואחיו ניסו והצליחו לשקם את העסק, שפועל עד היום והכדורגלן מספר כי חשב שיתמקד כולו בעסקים ולא ימצא פנאי לכדורגל, בטח לא מקצועני. בינתיים, חזר לשחק בליגה ג', בקבוצה של כפרו, אבל שבר את פיקת הברך שלושה חודשים לפני חתונתו.

הוא נישא, בינתיים נולד בנו יזיד, שיחגוג בקרוב ארבע. "הילד חולה על כדורגל, יש לו 30 כדורים ועשרים זוגות נעליים בבית", מספר האב הגאה, "הוא כבר מת להתחיל לשחק בהפועל פ"ת".

טלפון מחבר הילדות שלו, עומר גרא, איתו שיחק 12 שנים, הביא אותו להפועל באקה, שרצתה לעלות מליגה ב' לליגה א'.

עוודי, נאמן למוטו הפרטי שלו, עבד קשה והחל לטפס במעלה הליגות. הוא עלה עם באקה לליגה א', שיחזר את ההישג עם אום אל פאחם וחילק את עונותיו האחרונות בין השתיים, כששיחקו בליגה השלישית. את העונה שעברה פתח בפאחם והמשיך בבאקה (ליגה א') וכעת מסתיים, בינתיים, הטיפוס שלו במעלה הליגות ונעצר בלאומית. הקריירה שלו נפתחת מחדש בגיל 29. "לא היה לי מזל ועכשיו הכל מתחבר לי בזמן", הוא מספר, "אומרים ש-29 זה גיל מבוגר? זה לא סוף העולם. אני יודע שאני צריך להוכיח את עצמי, כי הרבה זמן לא שיחקתי בלאומית. אני לא יכול לצפות שהקהל ייתן לי אהבה, בלי שאתן קודם עבורו. גיל 29 הוא לא סוף העולם. יש לי עוד 4-5 שנים יפות לתת והלוואי וכולן יהיו בהפועל פ"ת".