יוסי בניון בפוזה אופיינית לחודש האחרון. צילום: ראובן שוורץ

הרבה מאוד מילים כבר נשפכו בשבוע האחרון על יוסי בניון והחרם השערורייתי שלו על המשחק באשדוד, אבל המסקנה היא אחת – ההתעקשות להשאיר אותו במכבי פ"ת בפתיחת העונה רק פגעה בקבוצה ולא עשתה שום דבר טוב. בקיץ זה אולי נראה משמח ואופטימי, אבל במבחן התוצאה מכבי נכשלה איתו – תקשורתית, מקצועית ובכל מה שקשור להשפעה שלו על שחקנים אחרים.

כשאתה משאיר שחקן מנוסה כל כך, מתור מטרה שישמש דוגמא, שיחנוך את הצעירים ובעיקר את מנור סולומון, אתה לא מצפה שהוא יראה להם את כל מה שאסור לעשות. כשקראו לו להיכנס כמחליף במשחק מול הפועל ת"א, הוא הלך לעמדת החילופים. במשחק אחר בו הוחלף, לא לחץ את ידו של המאמן. והשיא היה בשבת. על דעת עצמך אתה נוסע הביתה? איזו דוגמא אתה נותן?

יש גבול. אתה בן 38, איך אתה מרשה לעצמך להתנהל בצורה כזאת? אז תשחק רק 30 דקות? מה יקרה? אתה פשוט לא מספיק טוב כרגע.

זה לא משהו שנולד בשבת, זאת ההתנהגות שמאפיינת את בניון מאז ומעולם. הוא עדיין נשאר ילד בן 16 שחוזר מאיאקס בדמעות. לא הגיע הזמן שבניון יתבגר?

בתחילת העונה הקהל עוד היה קצת מפולג ביחס אליו. היו מי שכעסו על הרצון הגדול לעזוב, אחרים העדיפו לתת לקבוצה שקט וראו את טובת הקבוצה. הוא פתח טוב את העונה, אבל נראה שהוא נשאר איתנו רק בגופו. הראש כבר מזמן לא פה.

התקופה של בניון במכבי פ"ת, בעיקר בתחילתה, הייתה חוויה גדולה. במשחקים הראשונים זאת הייתה התרגשות מטורפת לראות אותו במדים של מכבי.

ההחלטה לשחרר אותו הייתה נכונה ומתבקשת. עכשיו צריך לעשות מה שאפשר כדי להפיק רווח מקסימלי מהמהלך. סביר להניח שיוסי יילך לבית"ר ירושלים וצריך לנסות להוציא מהם שחקן. כל שחקן שיגיע משם יהיה טוב יותר ממי שהתרומה שלו אפסית.

שיהיה לו בהצלחה, אנחנו כבר עם הפנים לסיבוב השני.

את הסיבוב סיימנו בשבוע קריטי, עם שלושה משחקים שהסתיימו עם שלוש נקודות ותחושה שאולי זה לא נורא, אבל גם לא מקדם אותנו לשום מקום. באשדוד הנקודות היו על הריצפה, היכולת טובה יחסית, אבל זה לא עוזר.

שבע תוצאות תיקו בסיבוב. אין יותר אפור מזה ואין בינוניות גדולה מזאת. הדבר היחיד שמעודד הוא הדקות שבהן הצעירים שלנו, בריבו, רוטמן, סרסור, שיחקו באשדוד, הכניסו אנרגיות והתלהבות. איזה הבדל בינם ובין זקן השבט.