נבואה שמגשימה את עצמה. דגו והשחקנים. צילום: אורן אהרוני

ספק אם אוהדי הפועל פ"ת עדיין קופצים מאושר וחוגגים כשקבוצתם עולה ליתרון מוקדם של 0:1. בשבעה מתשעת משחקיה של הקבוצה עד כה זה קרה, רק בשלושה היא הצליחה לנצח – מול בני לוד, כשהצליחה לכבוש את השני ומול הפועל ר"ג ואיכסל, כשכבשה בשלב מאוחר יחסית של המשחק. שלושה מתוך ארבעת המשחקים הולידו תוצאה ותסריט זהים, שיכולים להעיד על דרמה גדולה, אבל כבר הפכו לשחוקים – הפועל מאבדת את היתרון, נקלעת לפיגור ומצליחה להשוות ל-2:2. כך קרה גם אמש (שני), כשהקבוצה יצאה לראשל"צ וחזרה עם נקודה ורשמה משחק שלישי ללא ניצחון. תשעה מחזורים, ארבע תוצאות תיקו 2:2, שווה לעונה בה נרשמה התוצאה הזאת הכי הרבה פעמים – עונת 64/65'. סביר להניח שהשיא יישבר בקרוב.

גם מאמן הקבוצה, מסאי דגו, מסכים כי מדובר בתסריט שהפך משעמם. "כמעט כל משחק שלנו דומה לקודמו", אמר דגו, "אנחנו גם נופלים בדיוק על אותם דברים. לצערי, יש לנו 3-4 ימים בין משחק למשחק ואין הרבה מה לעשות חוץ מלעבוד על הדברים ולנסות לשפר. לא חשבתי שכל העונה נרקוד על המגרש וידעתי שמתישהו תבוא תקופה קשה. יש לנו קבוצה צעירה, עם כמה חבר'ה מנוסים שחלקם לא נמצא בכושר טוב".

מה קורה לקבוצה אחרי שהיא כובשת?

"הייתי שחקן כדורגל ואין דבר כיפי יותר משער מוקדם, שצריך לתת לקבוצה ביטחון. אצלנו קורה ההיפך ואני לא מבין למה. מיד אחרי השער הראשון, הסתובבתי לספסל ואמרתי שאנחנו חייבים לכבוש את השני במהרה. אנחנו נותנים לשחקנים הוראה לצאת קדימה ולהמשיך ללחוץ, אבל זה לא קורה. בשונה ממשחקים קודמים, ראשל"צ לא ממש ישבו עלינו, אבל לא סופגים ממהלכי כדורגל, אלא בעיקר ממצבים נייחים. בראשל"צ, למשל, זאת הייתה קרן קצרה, שומר שעוזב את השחקן שלו, חוסר מחויבות אישית ואנחנו סופגים שערים מאוד קלים. 5-6 שערים ממצבים נייחים. ניסינו לשנות, עברנו מהגנה אזורית לאישית, אבל עדיין סופגים שערים של חוסר ריכוז, מחויבות ואגרסיביות. נשב שוב וננסה להבין למה זה קורה. אני לא ישן בלילה בגלל זה".

איפה אתה טועה?

"אף פעם לא אטען שרק השחקנים אשמים. אני חוזר הביתה, בודק את עצמי, יושב על כל משחק 5-6 פעמים ומאוד ביקורתי לעצמי. אני טועה. אולי אני נותן צ'אנס לשחקנים שלא מגיע להם, אבל אין משהו מסוים שאני נעול עליו. אני לא נשבר, ממשיך לחפש את הפתרונות, דרך אימונים, וידאו וכל מה שצריך".

הקהל מתחיל לאבד סבלנות, לפחות ברשתות החברתיות.

"גם אם נגיע חלילה למצב שהם מקללים אותי או את אחד השחקנים, לא אאשים אותם. זאת זכותם ויש לכבדם. אוי ואבוי אם אראה שחקן שעונה לקהל. הם משלמים כסף ורוצים לראות כדורגל טוב. אמרתי בתחילת העונה שאנחנו צריכים את הסבלנות שלהם. הקהל נותן תצוגות, גם בראשל"צ הרגשתי במשחק ביתי. הקהל זה הדבר הכי טוב בקבוצה כרגע".

יותר מ-20 דקות עם יד שבורה. רם לוי. צילום: אבי דולמן החוג הכחול

בדקה ה-70 לערך של המשחק אמש, נפל השוער דודי לוי על ידו של הבלם רם לוי שנפצע. הוא המשיך לשחק עד לסיום, למרות הכאבים ובסיום המשחק פונה לבדיקות בהן אובחן שבר בשורש כף ידו והיא גובסה. היד של הבלם המסור צפויה להיות מגובסת כשבועיים, אולם נבדקת האפשרות שיוכל לשחק כבר ביום שישי בעילוט, כשהוא עוטה על ידו סד מיוחד. בכל מקרה, גם אם לא ישחק בעילוט, לוי לא צפוי להיעדר תקופה ארוכה ויעמוד לרשותו של דגו כבר בשבוע הבא.

ובצד החיובי, הפועל מצליחה, ברוב המשחקים, להרים עצמה ולחזור למשחק. בראשל"צ זה היה בזכות שני פנדלים מוצלחים של אמאדו סוקונה, שהפך לשחקן השלישי בתולדות המועדון שכובש שני פנדלים במשחק אחד, אחרי שמנור חסן עשה זאת (עם שני פנדלים בתוספת הזמן) מול מכבי נתניה ב-2003 ומתתיהו שוהם מול בית"ר ת"א ב-1944. זאת הפעם השישית שהפועל כובשת שני פנדלים במשחק. "האמת היא שהחבר'ה הפתיעו אותי", הודה דגו, "מול רמלה (1:1) ציפינו שניפול בדקה ה-70, אבל בשני המשחקים האחרונים הרמנו קצב מדקה 65. הראינו אופי ואנרגיות. איתי לוי (בשני המשחקים) ושגיא דרור (בראשל"צ) נכנסו מצוין ושינו את משחק ההתקפה שלנו. לופא קדוש ז"ל, שהיה מאמן שלי, אמר שבליגה הזאת, בתקופות שפחות הולך, הכי חשוב לא להפסיד. אנחנו לא נראים מאוד רע, אבל צריכים לחזור ולנצח, להחזיר את האנרגיות ואת כוח ההרתעה שאבד לנו".

יש לנו קבוצה שכמעט כל שחקניה ברמה שווה וזאת בעיה. הייתי מעדיף הרכב שרץ, עם היררכיה ברורה. למאמן זאת בעיה מאוד גדולה, אבל זה מה שיכולנו להביא בתקציב הזעום שלנו. אמרתי במחצית לשחקנים שיש שחקנים שחושבים שמקומם מובטח ומי שלא הבין ויבין את המסר, הוחלף ויוחלף וגם לא ישחק בהמשך".

אפרופו איתי לוי, אחרי שסופסל לאורך כל העונה, מה שעורר את כעסם של לא מעט אוהדים, שחקן הבית המוכשר עלה כמחליף בשני המשחקים האחרונים והביא שינוי. מול בית"ר ת"א/רמלה כבש תוך פחות מדקה את השיוויון ומול ראשל"צ כמעט וכבש בדקה ה-94, אך הבעיטה שלו נעצרה בקורה. "מהרגע הראשון הבנתי שאיתי שחקן שמלא בכישרון", אמר דגו, "אבל ההתנהלות שלו לא הייתה מספיק טוב. הוא התעסק יותר מדי במה שמסביב לכדורגל. לפני חודשיים לקחתי אותו לשיחה והסברתי לו שכדי להיות שחקן בוגרים, הוא צריך להראות 200 אחוז מאמץ באימונים. בחודש האחרון זיהינו שינוי. הוא התחיל להפנים את המסרים ואני שמח על כך. הוא היה אמור לפתוח בראשל"צ, אבל ברגע האחרון שינינו מערך. הוא פחות מתאים לשיטת היהלום, כי הוא שחקן קו קלאסי. הוא מרוויח את הצ'אנס ביושר ואני מקווה שכשיקבל את חולצת ההרכב, הוא ימשיך להיראות טוב, כי לפעמים צעירים לא עושים את המעבר הזה בצורה טובה. אני צופה לו עתיד טוב ורוצה לשלב כמה שיותר שחקני בית ברוטציה".

השחקן שעשה ועושה שינוי. איתי לוי. צילום: אבי דולמן החוג הכחול

ביום שישי תצא הפועל לעילוט ותפגוש עוד יריבה בלחץ,  אחרי שני הפסדים רצופים ושלושה בארבעת המחזורים האחרונים. כמו כן, הקבוצה טרם ניצחה העונה בביתה.

ככלל, הפועל מחזיקה במאזן מוצלח מול הנצרתים, עם 13 ניצחונות ורק שלושה הפסדים (כולם בחוץ) ב-22 מפגשים. אולם בששת המשחקים האחרונים בין הקבוצות, הפועל ניצחה רק פעם אחת ולא עשתה זאת בארבעת הביקורים האחרונים שלה בעילוט. "הם בלחץ כמו בכל מקום שמשקיעים בו הרבה כסף ורוצים תוצאות", אמר דגו על היריבה הבאה שלו, "מצד שני, אולי הם אומרים לעצמם שעם הרכות שאנחנו מראים, הם קיבלו יריבה בהזמנה. זה מה שאומר לשחקנים שלי. אנחנו שווים גול במשחק מול כל קבוצה בלאומית ואם נראה יותר אחריות ואופי ולא נספוג את השערים הקלים האלה, נעבור את הרגעים הקשים במשחק ואת התקופה הלא פשוטה הזאת".