"מקווה להיות המאמן האחרון של מחנה יהודה העונה", דורון ממן. צילום: מור שאולי

והספירה נמשכת – דורון ממן, שיערוך ביום שישי  (12:00) הופעת בכורה כמאמנה של הפועל מחנה יהודה, כשזו תארח את נורדיה ירושלים, הוא המאמן הרביעי (!) של הקבוצה מאז פתיחת העונה ואנחנו, יש לזכור, רק במחזור השמיני. (מחנה ערכה רק שבעה משחקים – המשחק מול בית"ר כפ"ס, שבוטל בשל מצב הדשא הסינטטי במגרש האימונים של "המושבה", יתקיים ביום שלישי הקרוב, אחרי שבית הדין העליון של ההתאחדות ביטל את ההפסד הטכני שנפסק לחובתה של מחנה יהודה).

מצעד המפוטרים/מתפטרים נפתח עם טל לוי, המשיך עם שרון מרציאנו, שהגיע למשחק אחד, כדי לסייע לקבוצה שטרם מצאה מאמן, בטרם שב לעיסוקיו והסתיים, נכון לעכשיו, עם ציור בזר, שפוטר ביום ראשון אחרי ארבעה משחקים, שגם בהם לא צברה הקבוצה אף נקודה. את שער הבכורה היא השיגה במשחק האחרון, בו הובסה הקבוצה 4:1 בידי אדומים אשדוד ועל ההישג ההיסטורי היה חתום אלי ביביאשווילי. אחרי שבעה משחקים, מחנה יהודה עם אפס נקודות ויחס שערים 14:1.

"ההחלטה לסיים את דרכי הגיע מהנהלת הקבוצה", אמר בזר, "אני לא בטוח מה המניעים שלהם. כדי לעשות את מה שנתבקשתי לעשות, הייתי צריך יותר מארבעה משחקים, שכולם היו מול קבוצות צמרת ושלושה מהם בחוץ. בחודש במועדון בניתי תלכיד טוב, גם חברתית וגם מקצועית. לא יודע מה היה לפני שהגעתי, אבל מתגובות שקיבלתי, גם משחקנים בקבוצה, הבנתי שהרגישו את השינוי".

עוד מוסיף בזר: "כשהגעתי, לא ביקשתי מענק הישארות. רציתי מענק על העפלה לפלייאוף העליון. צחקו עליי. הקבוצה נבנתה לא מספיק טוב, אבל לאט לאט התגבשה קבוצה טובה, שיכולה הייתה להתברג במרכז הטבלה".

אתה יכול להבין למה אחרי ארבעה הפסדים רצופים ירצו לעשות זעזוע.

"מי שצפה במשחקים מבין שהיינו שווים הרבה יותר. הגענו למצבים ולא כבשנו. הראיתי לשחקנים וידאו לפני המשחק האחרון, עם כל ההחמצות שלנו. הוכחתי להם שיש פה קבוצה טובה, שרק מחמיצה. כשזה לא קורה, צריך לדעת איך לא לספוג, כי בליגה הזאת קשה לחזור מפיגור. יש הרבה בזבוזי זמן, הצגות וקשקושים אחרים. יש פה קבוצה טובה, אם הייתי מקבל את הזמן והשקט, אין לי ספק שהייתי מצליח. הצלחתי לחבר דברים, אבל קטעו לי את העבודה. היה חודש כייפי, למרות הכל. כשאתה מגיע למקום לא פשוט ומצליח לייצר דברים ושחקנים משתפרים ונהנים באימונים, הסיפוק גדול. אני לא מכיר את דורון, אבל אני מאחל לו בהצלחה. יש לו סגל טוב, עם שחקנים שיכולים לשחק כמעט בכל קבוצה בליגה. אני לא כועס על אף אחד במועדון, מודה על ההזדמנות ובעיקר לליאור שחר, שהוא אדם שיודע הרבה כדורגל ומאחל לקבוצה הצלחה".

דורון ממן חוזר לאמן בפתח-תקוה, שנים אחדות אחרי שעשה זאת במכבי עמישב, כשזאת עוד שיחקה בליגה א'. מאז הספיק לאמן ממן באורתודכסים יפו והפועל שדרות, כשקודם לכן רשם קריירת אימון ארוכה, שכללה, בין השאר,  את קבוצת הנוער של הפועל ב"ש ואת מכבי ב"ש ומכבי בת-ים בליגה הלאומית. ההחלטה להגיע למחנה יהודה הייתה, לדבריו, קלה, למרות המצב הקשה. "הייתי בבית מבחירה בפתיחת העונה", סיפר, "לא היו הרבה הצעות ואלה שהיו לא אתגרו אותי. לא רציתי דווקא קבוצה במקום האחרון, אלא משהו מעניין. אחרי השיחה הקצרה עם אנשי מחנה יהודה, הם נכנסו לי ישר ללב וראיתי אנשים שאוהב לעבוד איתם. משהו בעיניים, באנרגיות".

למה לך להכניס ראש בריא למיטה חולה?

"מחנה יהודה קבוצה מאוד חשובה לליגה ולעיר. זאת לא עוד קבוצה. היה דיבור שאגיע לפני כמה שבועות ובאתי לראות את מחנה יהודה מול כפר קאסם והתרשמתי מאוד. ראיתי שיש עם מי לצאת למלחמה. יש בקבוצה חומר ששווה יותר מאפס נקודות ושער זכות אחד. שווים ליגה א'. אני לא מפחד מהמצב של הקבוצה. יש עוד יותר משני שליש ליגה ואני מכיר אותה היטב. מאוד שיווניות. אם לא הייתי מאמין, הייתי נשאר בעסקים שלי ועם העבודה כמורה לחינוך גופני ובלי עוד כמה שערות לבנות. יצאתי עם קבוצות ממצבים רעים יותר. על פניו זה נראה כאילו יש כבר יורדת בטוחה, אבל אני בטוח שאם אצליח להביא את הדברים שלי, עם עוד כמה שחקנים שייתכן ונצרף, אם נראה צורך, נוכל להישאר בליגה ואולי אפילו לעשות יותר מזה. להשאיר את מחנה העונה בליגה זאת כמו אליפות".

אתה מבין מה השתבש בקבוצה העונה?

"זה נראה כמו כדור שלג שאף אחד לא הצליח לעצור בזמן. מי שקצת מבין בכדורגל יודע שכשהולך לך, גם אם תבעט אחורה, הכדור ייכנס וכשלא הולך, קורה ההיפך. הקבוצה צריכה ביטחון. איך משיגים? רק עם נקודות ולא חשוב איך. מהרגע הראשון, כל נקודה תהיה חשובה".

מחנה החליפה כבר שבעה מאמנים בעונה וקצת. לא חושש להיות הבא בתור?

"מי שעוסק בכדורגל יודע שכל מאמן הוא זמני. ב-22 שנים כמאמן, פוטרתי פעם אחת ועזבתי מיוזמתי עוד פעמיים. אנחנו נמדדים רק בנקודות ולרוב לא על דרך. מחנה יהודה נמצאת בתחתית בשנתיים האחרונות וברור שמי שמשלם את המחיר הם המאמנים. גם בריאל מדריד מאמן הלך הביתה אחרי שמונה משחקים. אני מקווה שאהיה המאמן האחרון העונה. זה סימן שהצלחנו. גידלתי עור של פיל ואני לא מתרגש. עבורי, זאת הזדמנות לחזור לליגה א' ואני רוצה להצדיק את האמון שניתן לי ולהוכיח שמקומי לפחות בליגה הזאת".