גיא לוזון. רצה ולא רצה להיות במכבי. צילום: קובי קואנקס

הדבר הכי גרוע שיכול היה לקרות למכבי פ"ת במשחק ההישרדות שלה היה שהיא תצטרך נקודה כדי להישאר. כשאתה מגיע לתלת קרב שכזה, כשאתה במצב הכי טוב, אתה במצב הכי בעייתי. המשקולות על הרגליים שלך. זה בדיוק התסריט ההפוך מזה שהיה לנו ב-2014. היינו חייבים לנצח ולקוות למעידה של בני יהודה. הלחץ היה עליהם והוא הכריע אותם בסוף.

כל פתיחת המשחק, רבע השעה שבה הפועל ת"א הייתה לבד על המגרש ושחר הירש כבש שער קליל, הייתה תוצאה ישירה של הידיעה של השחקנים שהם צריכים נקודה. הם באו כדי להעביר את הזמן וחשבו, כנראה, שגם הפועל ת"א תבוא ככה.

אבל הם כנראה לא מספיק מכירים את קובי רפואה.

מכבי, כך נראה, הגיעה למשחק מאוד על מי מנוחות. שני מחזורים לפני כן, הם חטפו סטירת לחי מצלצלת מאשדוד. בשבוע שאחריו הם התאמנו חזק, באו לאימוני בוקר, קרעו את עצמם ובאו בשיא המוכנות למשחק מול הפועל חיפה. כך גם הייתה התוצאה.

ואז הידיעה הזאת, שאתה צריך תיקו. ומגיעים למשחק לא מוכנים בכלל.

גם במחצית השנייה, כשמכבי כבר התחילה לשחק משהו שמזכיר כדורגל, היה ברור שהכדור לא ייכנס. אחרי המשחק מול אשדוד כתבתי שהקבוצה תרד ליגה. אמנם צפיתי שנפסיד גם להפועל חיפה וטעיתי, אבל את הזחיחות שהמשחק הזה הביא למועדון, כבר אי אפשר היה לפספס.

הרבה משווים בין הירידה הזאת לירידה ב-2012. אין שום מקום להשוואה. תריצו את הסרטים מאותו משחק ירידה מול רמה"ש. השחקנים ירדו לקול מחיאות כפיים של הקהל. לכולם היו דמעות בעיניים.

אוהדי מכבי סביב רכבו של אבי לוזון. אין דמעות, יש הרבה זעם. צילום: קובי קואנקס

אתמול כשנגמר המשחק, השחקנים ירדו מכר הדשא, התעלמו מהאוהדים, שנשארו ביציע, לא יודעים מה בדיוק לעשות. לא היו שם דמעות. היה כעס. הרבה כעס. אם לפני שבע שנים הרגשנו שעשו לנו עוול, שפגעו בנו, היום אנחנו מרגישים שהאשמה כולנו בנו. אין את מי להאשים פרט לעצמנו. באותן שנים, החרב הייתה על הצוואר כמה וכמה פעמים. הפעם אנחנו יורדים סתם. משום מקום. צריך הרבה כישרון כדי לרדת כמו שמכבי פ"ת ירדה. כישרון מהסוג שיש לשחקנים שמחמיצים מול שער ריק.

האשם העיקרי במחדל הזה לדעתי הוא גיא לוזון. ביום שניצח את סכנין, במשחק הבכורה שלו, הוא אמר "אני פה כי קראו לי". נשמע כאילו הוא פה ולא פה. וזה הורגש. האוהדים הרגישו זאת וגם השחקנים. אחרי השישייה שספג מהפועל ת"א היה חייב לשים את המפתחות וללכת הביתה.

גם אבי לוזון לא נקי. הרבה מאוד שנים הוא עשה דברים מדהימים במכבי פ"ת. בעשור האחרון, כך נראה, הוא עשה את כל הטעויות האפשריות. צריך להוריד בפניו את הכובע על העבודה במחלקת הנוער, אבל כשב-11 שנים הקבוצה יורדת פעמיים ועוד פעמיים ניצלת בדקה ה-90, ברור שמשהו צריך להשתנות. גם אם היינו שוב שורדים.

קחו כמה טעויות מהתקופה האחרונה – האינטרס הכי ברור של לוזון הוא שיהיה VAR. חצי מדינה רוצה שמכבי תרד ליגה. רק לנו הוא היה עוזר. כל שופט היה חושש לשרוק לטובתנו, כדי שלא יגידו שנתן למכבי. VAR היה פותר את הבעיה. ואחרי שנאבק כל כך כדי שתהיה המערכת, הוא החליט לוותר עליה.

את הקנס שהקבוצה הייתה חוטפת אם הייתה מושיבה את הקהל ליד הספסלים ולא מול המצלמות, מכבי נלחמה כדי לא לשלם ופגעה באוהדים. אבל את הקנס שהיא תחטוף מכך שגיא לוזון לא יצא להתראיין, אין שום בעיה לשלם.

אפשר לצאת לתקומה חדשה מהמקום הזה, כדי שזה יקרה, הרבה צריך להשתנות פה. הכל.