הקבוצה מעל הכל. אמאדו סוקונה. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת

שחקני הפועל לא יכלו לנסח תשובה הולמת יותר ליכולת המזעזעת מול הפועל עירוני רמת השרון. המשחק מול הפועל אשקלון לא רק הזניק אותה אל המקום הראשון אלא גם ייצר אפקט הרתעה. אין מי שלא סופר עכשיו את הפועל פתח תקוה אפילו שמדובר בשלב מאוד מוקדם של העונה. החזקת והנעת הכדור, התנועה והדבקות הפיזית ביריב הכתיבו דומיננטיות באחד המגרשים הכי קשים בליגה ומול קבוצה שקשה לזלזל בה.

אבל כמובן שכל הטוב הזה לא יכול להיות מוחלט. את השבוע לקראת המפגש ביום שני מול הפועל אום אל פאחם קלקלה הפועל בסאגה מול אמאדו סוקונה. גם נכון לבוקר יום שישי, שלושה ימים לפני המשחק הקרוב וחמישה ימים לפני הגונג שיבשר את סגירת חלון ההעברות, טרם התקבלה החלטה לגבי עתידו, אבל כבר עכשיו ניתן לקבוע שהחלוץ הצרפתי פרפר את הנהלת הפועל.

אפשר להבין רצון של שחקן להתקדם או לקבל שדרוג בשכר אם הוא חושב שהוא ראוי לו, אבל אסור שמהלכים כאלה יהיו על חשבון הקבוצה.

אחרי שסוקונה כבר קיבל שדרוג מסוים, ועדיין הפגין רמז של חוסר שביעות רצון או של שאיפות גדולות יותר, הפועל הייתה צריכה ועדיין צריכה לעשות "קאט" ולשלוח את השחקן ליציע. לא כעונש, ולא כסנקציה. כל עוד יחסי העבודה לא ברורים ומובהקים, וכשהצדדים מברברים על 'יחסינו לאן', וכמדובר בטווח זמן קצר ומיידי (עד ה-18 בחודש), טוב יעשו הצדדים שיישבו סביב השולחן עד שייצא עשן לבן. כל דקת ומשחק או גול, עובדים אך ורק נגד המערכת – והקבוצה היא מעל הכל.