שגיב כהן במעמד החתימה בכפר קאסם. יזכה לשחק בקבוצה? צילום: באדיבות מ.ס. כפר קאסם

שגיב כהן יושב בסלון ביתו שבראש העין, מתקן עצום עוטף את רגלו עטורת הקרעים ברצועות ומנסה לשמור על אופטימיות. "אני לא מוותר כל כך מהר", הוא מכריז.

רק לפני שבועות אחדים חתם הקשר בן ה-32 בקבוצתו החדשה, מ.ס. כפר קאסם. ההשתלבות הייתה מהירה ומוצלחת והוא ציפה בהתלהבות לפתיחתה של עוד עונת כדורגל.

משחק האימון השגרתי מול בית"ר ת"א/בת ים, שנערך במגרשה הביתי של כפר קאסם, לא היה אמור להיות אלה עוד הכנה לקראת העונה. ואז הגיעה הדקה ה-15. "רצתי מול שחקן יריב לכדור, נתקלנו זה בזה והכח של שנינו פגע בברך שלי", משחזר כהן, "ברגע אחד הברך קרסה. מיד הבנתי שמשהו רע קרה. הייתי בטוחה שהיא נשברה. בדקתי שהרגל עדיין שם והתחלתי להריץ בראש מה הולך להיות ואילו כדורים יתנו לי כדי להקל על הכאבים הקשים. לכמה רגעים רציתי להמשיך ולשחק, כי הרגשתי כל כך טוב בפתיחת העונה, רצנו נהדר עד עכשיו ואני מאוכזב שזה מה שקרה. ברור לי שלא היה סיכוי".

כהן נשלח לבדיקת MRI והאיבחון היה חד משמעי –קרעים ברצועה הצולבת הקדמית והפנימית וקרע נוסף במיניסיקוס. "כשהרופא בישר לי מה האיבחון, הוא שם לב שאני משתהה ולא מגיב, ומיהר להוסיף – אתה לא תשחק העונה כדורגל", סיפר השחקן, "עניתי לו – "בוא נראה. הכל בסדר. אני אופטימי ולא מוותר כל כך מהר. יהיה קשה לחזור, אבל אני לא סתמתי את הגולל. אני מאוכזב שכך מתפתחת העונה, אבל מאמין שאחזור חזק יותר".

בגיל 32 הרבה יותר קשה לחזור מפציעה כזאת.

"הרבה אמרו לי זאת. אני יודע שהגוף שלי חזק, ושאני בכושר גופני מצוין. אבל עכשיו עוד קל לי לדבר. בעוד שישה שבועות אני אמור לעבור ניתוח, למרות שאני יודע שמיגל ויטור מהפועל ב"ש, עם פציעה דומה, לא עבר ניתוח. אולי אדבר איתו בקרוב ואתייעץ".

יש פחד מהניתוח? מהמחשבה שאולי הקריירה הסתיימה?

"אני מאוד פוחד מהניתוח. ניתוח פולשני, הרדמה מלאה.. אף פעם לא עברתי פציעה שדומה לזאת, מקסימום ישבתי חודשיים בחוץ. נראה מה יהיה בעוד חצי שנה מהיום. עכשיו אני עובד חזק על פיזיותרפיה, מכין עצמי לניתוח ורוצה קצת זמן לעצמי. לעכל את כל מה שקרה לי. אני כבר חושב על החזרה, אבל גם מאוד מקווה לא להגיע למצב שאצטרך לפרוש. אני לא פוסל שום אפשרות כרגע".

כהן מספר כי מי שמחמם את ליבו הם החברים החדשים מכפר קאסם. "הם עוזרים מאוד וממלאים כל בקשה שלי", הוא מספר, "מקבל הרבה תמיכה מאוהדים, שחקנים, הנהלה צוות המאמנים. מתקשרים ומתעניינים. זה מרגש מאוד ומחמם את הלב. הכי כואב לי לא להיות עכשיו עם השחקנים במחנה האימונים בסופיה, כי זאת התקופה שבה הכל מתגבש ומתחבר. אני מאחל להם המון הצלחה ובטוח שגם בלעדיי הם יעשו עונה יפה".