זועק לשמיים: קשה להתעלם מהנתון הבולט בדו"ח דמוגרפי חדש, אודות ההפרדה על בסיס צבע בפתח־תקוה. בעוד שבשכונות יוספטל, עמישב ומרכז העיר מתגוררים אלפים מבני העדה האתיופית, בשכונות כמו נווה עוז, כפר גנים א', אם המושבות החדשה וכפר גנים ג' לא מתגוררים יותר מחמישה יוצאי אתיופיה, והכוונה לסך הכל בשכונות יחד.

"בעיר יש את האזור של השחורים ואת האזור של הלבנים", אומר תושב שכונת יוספטל.

הדו"ח עונה על שאלות מעניינות נוספות: אילו שכונות הכי צעירות בעיר, ואילו שכונות הכי "זקנות"? לאילו ערים מעדיפים לעזוב תושבי העיר? וכמה אנשים מעל גיל 106 חיים בעיר? כל התשובות לפניכם.

חומר נפץ

היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית פתח־תקוה הוציאה בשבוע שעבר דו"ח נתוני אוכלוסין, שנכון לרבעון השלישי של שנת 2016. הדו"ח מציג נתונים דמוגרפיים מעודכנים אודות השינויים שחלו באוכלוסיית העיר מתוך מטרה לבצע תכנון אסטרטגי שיתאים לצרכי האוכלוסייה המשתנים.

אחד הפרקים המרכזיים בדו"ח עוסק בבני העדה האתיופית. על פי הדו"ח, בפתח־תקוה חיים 8,252 תושבים מבני העדה, המהווים כ-3.2% מאוכלוסיית העיר. מתוך אוכלוסייה זו, 5,530 תושבים נולדו באתיופיה ואילו 2,686 נולדו בישראל. במסגרת הדו"ח מובאת טבלה (ר' מסגרת), שהינה בבחינת "חבית חומר נפץ" אשר מאשרת את הטענות החוזרות ונשנות של בני העדה בעיר על הפרדה גזעית שקיימת בפועל בין השכונות בפתח־תקוה. נתוני הטבלה מלמדים באופן ברור כי למעשה אפשר לחלק את פתח־תקוה לשני חלקים: אזורים שבהם כמעט לא מתגוררים בני העדה האתיופית ואזורים שבהם רוב בני העדה מתגוררים. השכונה שמאכלסת הכי הרבה מבני העדה האתיופית היא שכונת יוספטל (המכונה בפי רבים מתושבי העיר "פג'ה").

1,222 תושבים מבני העדה האתיופית מתגוררים ביוספטל ומהווים 27.72% מתושביה. במקום השני נמצא החלק הצפוני של מרכז העיר, שם מתגוררים 835 מבני העדה האתיופית. השכונה שנמצאת במקום השלישי מבחינת אכלוס בני העדה האתיופית היא עמישב, שבה מתגוררים 765 מבני העדה האתיופית (15.5% מתושבי השכונה). במקום הרביעי נמצאת שכונת קריית דוד אליעזר, שבה מתגוררים 732 מבני העדה האתיופית (32.74% מתושבי השכונה). השכונה שממוקמת בסוף החמישייה הפותחת מבחינת אכלוס העדה האתיופית היא מחנה יהודה, שבה מתגוררים 707 מבני העדה האתיופית (6.06% מתושבי השכונה).

בעשירייה הפותחת של הטבלה ניתן למצוא גם את שכונות תקומה (626), אחדות (597), קריית אליעזר פרי (551), הדר גנים (480) ושעריה (384). מהנתונים עולה, כי אם נחשב את סך התושבים בני העדה האתיופית שמתגוררים בשכונות המדורגות בעשירייה הראשונה נגיע למספר של 6,899 תושבים מבני העדה.
תמונת המצב שעולה מהחלק התחתון של הטבלה מביאה למסקנה כי בשכונות מסוימות כמעט שלא תוכלו למצוא תושבים המשתייכים לבני הקהילה האתיופית. בשיכון הפועל המזרח, למשל, תוכלו למצוא שלושה אתיופים בלבד (0.64% מתושבי השכונה). בשכונת נווה עוז, שבה מתגורר ראש העירייה איציק ברוורמן, תוכלו למצוא רק שניים מבני העדה (0.04% מכלל תושבי השכונה). גם בשכונת כפר גנים א' מתגוררים שני יוצאי אתיופיה בלבד (0.02% מתושבי השכונה) ואילו בשכונת אם המושבות החדשה תמצאו רק תושב אחד יוצא העדה האתיופית (0.01% מתושבי השכונה). סוגרת את הרשימה שכונת כפר גנים ג', שאפילו לא מוצגת בטבלה המקורית בדו"ח, מכיוון שמספר בני העדה האתיופית שמתגוררים בה הוא אפס.


"מזניחים אותנו"

שכונת יוספטל, שבה מתגוררים רוב יוצאי אתיופיה בעיר, רוויה בבנייני רכבת ישנים שנבנו אי שם בשנות החמישים של המאה הקודמת, עם הגעת העולים החדשים דאז מרומניה ומרוקו. ברבות השנים, עזבו התושבים המקוריים ליעדים אחרים בעיר ומחוצה לה והחל משנות התשעים התאכלסה יוספטל בעולים חדשים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. "בפתח־תקוה יש את האזור של השחורים ויש את האזור של הלבנים", אומר לנו מוצייה גטאציו (29), תושב השכונה. "יש בעיר גטאות של אתיופים והעירייה אומרת 'שיישבו שם, שיעשו מה שהם רוצים'".

גטאציו מייצג את הדור הצעיר שגדל בשכונה. הוא גר בעיר משנת 2006, נשוי ואב לילד. בימים אלה הוא לומד באוניברסיטת בר אילן מדעי החברה וכלכלה. במקביל הוא גם פעיל למען קידום בני העדה שלו בעיר. "העירייה לא מזניחה רק את השכונה אלא גם את האנשים שגרים בה", הוא אומר. "העירייה לא נותנת מספיק מסגרות לציבור האתיופי שחי בשכונות יותר חלשות כמו יוספטל. ככה גורמים לנו להתנתק מהמציאות. אפשר לעשות כאן יותר מועדוני נוער, מתנ"סים, ופרויקטים שימשכו את הנוער למקומות יותר טובים". 

תגובת עיריית פתח תקוה: "עיריית פתח תקוה משקיעה משאבים רבים בקידום יוצאי אתיופיה.  בקרוב יפתח מתנ"ס חדש בשכונת תקומה ולאחרונה שופץ המתנ"ס בשכונת יוספטל, בימים הקרובים ייצא לדרך פרויקט הקאנטרי קלאב בשכונת עמישב, ובנוסף הוקמו גני שעשועים חדשים ומועדוני הנוער בשכונות מאריכים את שעות הפעילות לבני הנוער. גם הפרויקטים כמו נוער 10 וילד 10 זוכים להצלחה רבה בשכונות המדוברות. העירייה נותנת עדיפות להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות ובין השאר גם בפינוי בינוי. בשיתוף עם משרד השיכון, אנו מכינים שתי תכניות מתאר גדולות להתחדשות עירונית ברמת ורבר ובאחדות.  במקביל מטפלים בבקשות של יזמים לביצוע פרויקטים של פינוי בינוי או תמ"א 38. העירייה מקדמת יוזמות ומזמינה את הקבלנים והיזמים להציע הצעות לביצוע התחדשות עירונית שתהיה בהם גם מענה לצרכים הציבוריים הדרושים לשיפור איכות החיים של תושבי השכונות הוותיקות".