קראוון בשיפר

האם עיריית פתח־תקוה מעבירה מבני ציבור בצורה מוגזמת לציבור החרדי והדתי בעיר, כחלק מהתנהלות פוליטית? הטענה הזו נשמעת פה ושם במהלך השנים האחרונות, בעיקר מפי גורמים בציבור החילוני בעיר. אלא שכעת מצטרפים אליה גם גורמים בכירים בעירייה עצמה, ומבדיקה שביצע "ידיעות פתח־תקוה" מול התושבים בשטח, אכן עולה תמונה מורכבת ולעתים בעייתית, שהולכת שנים אחורה.

ברשתות החברתיות ובעיר עצמה טוענים כי התחושה היא שהמפלגות הדתיות והחרדיות בעיר דואגות לציבור שלהן על חשבון שאר התושבים - ויש מי שמסכים ונותן לזה יד.

בכל רחבי העיר - בשכונות שיפר, נוה דקלים, קרול, רמת ורבר, כפר גנים, שעריה, אחדות, מחנה יהודה ומרכז העיר - עמותות פוליטיות מהמגזר החרדי והדתי מקימות ישיבות, בתי ספר וגני ילדים ששייכים לבית היהודי, יהדות התורה ולש"ס, והעירייה מעבירה להם כספי ציבור. מדובר בהעברות של עשרות ומאות מיליוני שקלים לאורך השנים.

רוב מבנים אלה בנויים על שטח של כמה מאות מ"ר, ולדברי גורם בכיר בעירייה, רק צריך לבקש: "בעירייה מתנהלים עם הסיפור הזה של הקצאת שטחי ציבור בצורה שערורייתית, ובכלל לא נותנים לתושבים את הזמן המספק לערער. קודם קובעים עובדות בשטח ואז מתחילים בהליך הקפאה, שזה עבודה בעיניים, כי אחרי תקופה העבודות ממשיכות. זה לא אפקטיבי וזה נעשה באופן מכוון".

בית יהודה

"הם לא מכאן"         

עשרות שטחים ציבוריים נמצאים בכל שכונה ושכונה. החלוקה נעשית לפי אזורים, כך שצרכי כל מגזר אמורים להיענות – ישיבות ואולפנות או בתי ספר ממלכתיים, מועדונים לגמלאים ולנוער או בתי כנסת. "אתה לא יכול לעשות מה שבא לך, צריך לדאוג לצרכי השכונה", טוען הבכיר. "רק במידה והשלמת את כל הצרכים בשכונות, ויש לך שטח מיותר שאתה רוצה להעביר, אז יש נוהל מסודר אבל העירייה לא פועלת לפי הנוהל".

כלומר, העירייה לוקחת מאוכלוסייה מסוימת ונותנת לאוכלוסייה אחרת?

"העירייה לא השלימה כלום בשכונות האלה, ומראש מעבירה את השטחים לעמותות הפרטיות. ברור שצריך שם מתנ"ס, בתי ספר חדשים, ספריות ומרכזים לגמלאים ולנוער ומגרשי ספורט. יש שם כבר מספיק בתי כנסת וישיבות. וגם אם לא, גם אם מגיע להם – אין בעיה, אבל שיעשו להם בשכונות שלהם ולא בשכונות של חילונים. להביא אותם משם לפה? הם לא מכאן, למה להביא חרדים לשכונות חילוניות?".

למה זה קורה?

"כי החזירות כבר חוגגת. למה ישיבת "אור ישראל", ישיבת הדגל של העולם הליטאי בפתח־תקוה, ממוקמת בשטח ענק בהדר גנים? שיבנו להם שם בתי ספר והכול, במקום לשלוח אותם לשכונות האחרות. הנושא עלה בישיבות מועצה לא פעם. דוח מבקר המדינה מ־2010 מדבר על 260 מבנים, שהעירייה מסרה לעמותות פרטיות פוליטיות בכל העיר. לא רק שהעירייה לא עשתה כלום אלא היא רק החמירה את המצב".

עם תחילת שנת הלימודים נערכו הפגנות ועיצומים בסמוך לבתי הספר פיק"א, קרול ושיפר, בעקבות הטענות להזנחת בתי הספר הישנים לטובת בניית בתי ספר למגזר הדתי והחרדי.

"בשיפר יש בית ספר מיושן, שנבנה לפני עשרות שנים כשהשכונה לא היתה צפופה, ויועד לכ־400 ילדים בשיאו", מספר תושב השכונה, תומר צ'צ'יק. "עם גדילת השכונה והקמת הפרויקטים נווה דקלים ופסגות אלון, הגיעה התפוסה בבית הספר לכ־650 ילדים. צפיפות נוראה, ועכשיו במקום לעזור לנו הם בונים בשבילם".

לטענת צ'צ'יק, "חסרים בשכונה מבנה לתנועת נוער, ספרייה, מתנ"ס ועוד. העברנו עצומה עם 800 חתימות להקמת ספרייה ונענינו בשלילה. ערכנו פגישות רבות עם ועד השכונה והעירייה וזכינו לאותה התשובה - חוסר בשטחים ציבוריים. והנה זה פלא: יום אחד קמנו לטרקטורים, שעלו על המדשאה ברחבת השופרסל, ועוד באותו היום הוצב שלט שעליו נכתב שעל השטח יוקמו שני בתי ספר אזוריים: בית יהודה לש"ס ומעוף ללקויי למידה".

ולא יידעו אתכם על זה?

"זה נעשה ללא הקצאה וללא ידיעת השכונה. שיפר היא שכונה חילונית, ובצידה השני כבר נבנה מבנה של ש"ס, בית ספר "נאות מרגלית", שילדים מוסעים אליו מחוץ לשכונה. זה הקש ששבר את גב הגמל והבנו שמשהו פה מסריח. איך ייתכן שבבשכונה שכולה חילונית קמים בזה אחר זה מבני ציבור חרדיים, כשכולם מוסעים אלינו מחוץ לשכונה? ומה עם ילדינו הדחוסים כסרדינים? בית הספר שיפר בנוי על פחות מארבעה דונם, לומדים בו מעל 600 ילדים, ואילו נאות מרגלית של ש"ס ובית יהודה בנויים על שמונה דונם עם פחות מ־200 ילדים ביחד. מישהו עושה סיבוב על חשבון השכונה ויש נסיון לשנות בכוח את הצביון שלה".

בעקבות המצב בשכונה יצאו התושבים לסדרת הפגנות, שבסופה שופץ המגרש בשיפר והוקם מגרש ספורט בשכונה, אך בעיית הצפיפות לא נפתרה, והמבנים של ש"ס הוקמו בה. "הם עוד רוצים להקים פה גן נוסף של חב"ד, ולאחרונה העבירו לכאן קרוואן שפורק מאם המושבות, שאמור לשמש כעוד בית כנסת".

הצופים בכפר גנים

"מה איתנו?"

בשכונת קרול הסמוכה מקודמת בנייה של בית הספר "מרחביה", מוסד פרטי של ש"ס, שגם לשם אמורים ללמוד תלמידים מחוץ לשכונה, ואפילו מחוץ לעיר. מתחם הקונסרבטוריון הישן היה אמור להיות שטח של פינוי-בינוי, וכעת גם הוא עתיד להפוך למתחם של ש"ס.

"השטח הזה אמור להיות עבור תושבי השכונה", אומרת תושבת השכונה. "אין אצלנו ספרייה או מקום לתנועות נוער. העירייה מממנת את הכל בשבילם: הבנייה, האחזקה השוטפת, השכירות, סיוע בהסעות ותקציבים. ואנחנו כלום".

בית הספר פיק"א, בית הספר החילוני הראשון בעיר, עבר גם הוא טלטלה בתחילת שנת הלימודים האחרונה עם ההחלטה להעמיד במקום קרוואנים של גני ילדים חרדים. "במקום להקצות מקומות לחוגים לקהילה ולפתח את בית הספר שלנו והאזור, שבו גרים עולים חדשים ואוכלוסייה צעירה, הוציאו משם את השירות הפסיכולוגי והעבירו את המקום לחרדים", אומר יואב פרוקופייב, תושב השכונה, שאף הקים ארגון בשם" האמת הגסה", שמטרתו לעקוב אחר המתרחש בבית הספר. "מה לילדים של גן חרדי ולבית ספר חילוני? מה ליהדות התורה ולילדים שלנו?".

ומה במקום השירות הפסיכולוגי? ככל הנראה, מתוכנן להעביר לשם בית ספר חרדי לבנות, שרובן יגיעו מבני ברק.

תושב רחוב טרומפלדור מספר על תלמוד התורה, ששכן בעבר בטרומפלדור 64: "יש שטח ציבורי שהיה מיועד בעבר לטובת השכונה. היו אמורים לבנות עליו מוסד לעיוורים, ובמקום זאת, נתנו אותו לבית ספר פרטי של יהדות התורה. עכשיו החליטו לבנות שם מבנה חדש – בית ספר ל-400 תלמידים ושני גני ילדים".

ואתם חוששים?

"כאשר 400 תלמידים ייצאו מפה באותה שעה יהיו פה פקקים ענקיים. כל רחוב טרומפלדור ייחסם לתנועה. גם ככה היה פה פקוק, בכל פעם שההורים הוציאו את הילדים מבית הספר. הם לא חושבים בכלל, העיקר לבנות, מה איתנו?".

התלמידים שלמדו במבנה שנהרס הועברו ל"בית האיכר" ברחוב נורדאו 7, מבנה לשימור, שהעירייה שוכרת מאגודת האיכרים, תוך התחייבות ליזום במקום פעילות לצעירים.

והרשימה נמשכת ונמשכת. גם מבנה הצופים שבשכונת כפר גנים אמור לעבור לידיים חרדיות.

"בעשר השנים האחרונות, בהן אני גרה בכפר הגנים הוותיקה", מספרת אילנית דודקמן, "אני רואה תהליך איטי אבל בטוח של לקיחת שטחים ומבנים, שהיו של חילונים, והעברתן לקבוצות דתיות חרדיות. אני לא דתייה, אבל חיה בשכנות טובה עם דתיים מכל הגוונים. השכונה בעיקר מאופיינת באוכלוסייה חילונית ודתיית-ציונית. אנחנו יכולים לחיות עם צפירה של כניסת השבת, אבל לא עם לקיחת המבנים".

גם ירון זורע, תושב מרכז העיר, מספר על ביטול מוסדות חילוניים לטובת הדתיים: "סגרו לנו בגד מכנס בשכונה סניף טיפת חלב, והעבירו אותו לעמותה חרדית לנערים ללא מסגרות. רוב הנערים שמגיעים לשם הם בכלל לא מהשכונה או מהעיר. ברחוב ברנדה עמד במשך שנים 'בית העולה', שנתן שירות וחוגים לשכונה, וגם הוא עבר לידי עמותה חרדית. מעבירים להם המון תקציבים במקום לעשות פעילות לתושבי השכונה, ולתושבי הגיל השלישי".

אתם רוצים שיחזירו את המוסדות שלכם?

"כן, בשכונה שלנו אין מבנים, אשר נותנים שירות ומענה לצרכים של השכונה, כגון שלוחה של הספרייה או של הקונסרבטוריון. מרגיז עוד יותר כאשר קהילת מישקולץ בשכונה חוסמת את הצומת כל סוכות ומקבלת תקציבים מהעירייה, וכאשר אנחנו מבקשים תקציב לשיפוץ המבנה של תנועת הנוער 'מחנות העולים', היחידה הפועלת בשכונה, אנחנו מקבלים סירוב גורף מפני שהמבנה לא שייך לעירייה. אבל מוסדות דתיים מקבלים תקציבים על ימין ושמאל ללא בעיה".

קראוונים ברחוב שלמה

"שיקולים פוליטיים"

גם בשכונות הדרום מדווחים על מצב בעייתי, בעיקר באחדות, שעריה, מחנה יהודה ובאזור קניון סירקין. "בגלל שלא היתה שם בנייה, כל שטחי הציבור נמסרו בהמוניהם לעמותות פוליטיות, בלי שום קשר לצרכי השכונה. יש בתי ספר של ש"ס במקום של בית רבקה ברחוב החמישה וקיש. ברחוב יונה יש כולל של אברכים, שלא אמור להיות פה", טוען תושב שכונת מחנה יהודה.

בשכונת צמרת גנים, בסמוך לקניון סירקין, ממוקם בית ספר פרטי של ש"ס והמעין החינוך התורני בשם "נטיעים", שמורכב מקרוואנים המחוברים בצורה לא חוקית לשעוני חשמל ומים של העירייה. התושבים נלחמים במקום שמהווה עבורם מטרד. תושבת השכונה שושי קרלין: "לא די בכך שכל המבנים הקיימים על השטח הם בלתי חוקיים, והוצבו שם ללא אישורים והקצאות כנדרש בחוק, על חלקם יש פסק דין המורה על הריסה מיידית. רק שפסק הדין הזה ניתן כבר לפני כמה שנים, ואף גורם בעירייה לא מבצע אותו".

למה לדעתך?

"אך ורק בגלל שיקולים פוליטיים. תושבי השכונה כאן סובלים מהימצאות המבנים כבר שנים רבות. אין ולו גורם אחד חיצוני שלא פנינו אליו בנושא, כמו מבקר המדינה, משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה. כל הגורמים האלה כתבו לראש העירייה הנוכחי מכתבים בנושא וכיתבו אותנו כוועד השכונה. עד לרגע זה לא נעשה דבר. יש לנו הרבה חומרים שרק מחכים שמישהו יתייחס אליהם".

אוריאל בוסו. צילום: גיל לרנר

תגובות

יו"ר תנועת ש"ס בעיר, ממלא מקום ראש העירייה אוריאל בוסו, מסר בתגובה לנאמר בכתבה: "אין שום הסכם פוליטי לא בכתב ולא בעל פה. מוסדות חינוך בפתח־תקוה מוקמים רק אחרי שמתקבלים נתונים מהיחידה האסטרטגית איפה צריך ומה צריך, ורק אז משרד החינוך נותן אישור וכסף לבנות. לא סתם זורקים מיליונים, הכול על פי נתונים.

"אנחנו לא מעוניינים ללבות אש ולקחת לאף אחד אבל יש נתונים בסיסיים. לנו אין פאר והדר כמו בבית הספר הממלכתי־חילוני דבורה עומר. אין לנו מגרשי ספורט ומבנים חדישים.

"בנוגע לבית יעקב שליד בית ספר פיק"א: יש שם כבר 600 ילדים. עוד מעט יהיו 800. פיק"א הצטמצם בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, ויש שם יותר מקום לעומת בית יעקב, שם 35־40 ילדות נדחסות בכיתה ובקרוואנים. לאן רציתם שהילדים מטרומפלדור יעברו? אז שמו אותם בבית האיכר. מצאו פתרון זמני. מרכז העיר הוא אזור מעורב.

"בית נאות מרגלית כמעט 25 שנה שם, כשלא היה שום דבר באזור. זרקו אותם בקצה העיר בשביל לא להפריע לאף אחד. הם כבר שם ואז נבנתה השכונה, ועכשיו אומרים להם ללכת. גם ברחוב שלמה המבנים שם כבר 30 שנה אבל עוד חודשיים הם עוברים משם למבנה בהדר גנים.

"יש שני מתנ"סים בשיפר. לך תראה איפה נמצאים הילדים החרדים, בבתי ספר מוזנחים וישנים ואנחנו לא מפגינים ומתלוננים. הוצאתי בית כנסת מנווה דקלים, שהיו להם טענות כלפיו, כדי שזה לא יפריע לחוגים. רק מנסים להדביק לש"ס דברים רעים".

מהעירייה נמסר בתגובה: "הכתבה הנוכחית היא חלק ממסע הסתה שמובילים בעלי אינטרסים שונים במטרה לייצר שיסוי של הציבור החילוני בציבור החרדי והדתי בעיר. אין לנו כל ספק שניסיון בזוי זה לא יצליח, לאור המרקם הייחודי הקיים בעיר, במסגרתו חיים החילונים והחרדים זה לצד זה בשכנות טובה.

"הניסיון לייצר מצג שווא לפיו העירייה מתעדפת מגזרים חרדים ודתיים על חשבון הציבור החילוני הינו שקרי מיסודו. החלטות על הרחבתם או בנייתם של מוסדות חינוך דתיים וחרדיים נעשות על בסיס ענייני בלבד ועל פי צורך העולה בשל גידול באוכלוסייה או שיפוץ נדרש, כפי שנעשה גם במוסדות החילוניים. ולראייה, ב־3 השנים האחרונות השקיעה העירייה 455 מיליון שקל בהקמת מוסדות חינוך חילוניים ועוד 55 מיליון שקל בשיפוצי קיץ, פתיחת חדרי מדעים, ספריות, אולמות ספורט וחצרות בבתי הספר".