רויטל הובר־שלם ומירב הובר־לרנר. צילום: דני מכליס

רויטל הובר־שלם ומירב הובר־לרנר, תאומות זהות בנות 40 מפתח־תקוה, קיבלו בשבוע שעבר את תואר הדוקטור שלהן בהנדסת מערכות תקשורת בטקס מרגש שהתקיים באוניברסיטת "בן-גוריון" בנגב. "היתרון הגדול בלימודים האקדמיים יחד הוא שאף פעם לא היינו צריכות לחפש בן זוג להכנת שיעורי בית או לתרגול במעבדה", הן מספרות.

השיטות שפיתחו השתיים במסגרת עבודת הדוקטורט שלהן יכולות לסייע לשימושים ביטחוניים, כמו זיהוי טנק אויב ממרחק רב באמצעות תצלומי אוויר או לוויין - דברים שעד כה קשה היה לעשותם על עצמים בודדים במרחב. רויטל התמקדה בצילום שמיים מהקרקע ברזולוציות גבוהות, שיאפשרו ראייה ברורה בעין בלתי מזוינת, בעוד מירב חקרה נושא דומה, אולם בצורת עיבוד שונה - זיהוי מטרות קטנות וחריגות במיוחד, שאינן נראות לעין על פני השטח.

השתיים, שמתגוררות בשכנות בשכונת אם המושבות החדשה, נשואות ולכל אחת מהן שלושה ילדים. הן התחתנו וילדו בערך באותו זמן, ואחותן הצעירה מעיין מתגוררת במרחק קצר מהן בשכונת אם המושבות הוותיקה.

"תמיד עשינו דברים יחד", מספרת רויטל. "בתיכון למדנו יחד במגמת פיסיקה, ולאחר מכן בחרנו לפנות למסלול העתודה האקדמית וללמוד הנדסת חשמל בטכניון". לאחר סיום לימודי התואר הראשון התגייסו השתיים, ובמקביל החלו ללמוד לתואר השני בהנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון. עם שחרורן מהצבא החלה כל אחת מהן לעבוד בחברת היי-טק שונה, ובמקביל הן החלו יחד את המסלול לדוקטורט בהנחיית פרופ‘ עופר הדר ופרופ‘ סטנלי רוטמן.

לא היתה לכן בעיה להשתלב בתחום הנחשב כגברי?

"כשלמדנו לתואר הראשון היינו 20 בנות מתוך 150 סטודנטים, ויחסית היינו מחזור גדול של בנות. אף פעם לא התייחסנו לזה כאל מקצוע ’גברי‘ או ’נשי‘, אלא פשוט עשינו מה שאנחנו אוהבות. אף פעם גם לא נתקלנו בתגובות שובניסטיות ולא התייחסנו לנושא".

היה לכן יותר קל לעבור את המסלול יחד?

”קשה לענות על כך כי זו המציאות שלנו ולא עשינו משהו אחר. אנחנו שמחות וגאות שיצא לנו לעבור את כל מסלולי החיים יחד".

היתה ביניכן תחרות?

”ממש לא. אנחנו שמחות בהצלחתה של השנייה".