סעדיה מינס והנכד שגיא סגזן במהלך טקס קבלת הכומתה האדומה בגבעת התחמושת. צילום: דובר צה"ל

יום שחרור ירושלים מעורר זיכרונות רבים אצל סעדיה מינס (74) מפתח תקוה, שלחם עם חטיבה 8 של חיל השריון בקרבות מלחמת ששת הימים והיה בין הראשונים שהגיעו לכותל המערבי. נכדו, שגיא סגזן, ממשיך את דרכו של סעדיה ומשרת כיום באזור ירושלים בתפקיד קרבי בחיל הצנחנים. "עשינו קו באותו מקום, מרגש לדעת מה סבא עשה בשביל המדינה".

לפני חמישים שנה בדיוק שוחררה העיר ירושלים במלחמת ששת הימים וחוברה לה יחדיו. לוחמים רבים היו חלק מכיבוש העיר וראו בפעם הראשונה את הכותל מול עיניהם. אחד מהם הוא סעדיה מינס, לוחם השריון ותושב פתח תקוה מזה 40 שנה. "נלחמנו בקרבות העזים של ירושלים", הוא מספר. "היינו צריכים לרדוף אחרי הצלפים ולמנוע מהם לפגוע בחיילים שלנו. זאת היתה חוויה גדולה". לאחר כיבוש ירושלים, ירד מינס עם המחלקה שלו לסיני, אחרי חג השבועות, שם נלחמו בתעלת סואץ אל מול הארמיה השנייה של המצרים.

יובל שנים אחרי שמינס לקח חלק בשחרור ירושלים, משרת כיום נכדו סמ"ר שגיא סגזן (22) באותו קו שעשה סבא שלו. סגזן הוא לוחם בחטיבת 202 של הצנחנים ומכיר היטב את סיפורי הגבורה של סבא: "הוא היה מספר לי שהיה להם קשה ולא היו תנאים כמו שהיה היום. היתה לחימה מאוד קשה ואינטנסיבית".

סעדיה מינס בזמן מלחמת ששת הימים. קרב קשה בגבעת התחמושת. צילום: דובר צה"ל

שגיא קיבל את הכומתה האדומה היוקרתית לאחר מסע כומתה מפרך של שבועיים ו-200 קילומטרים. המסע הסתיים באופן סמלי במקום שבו סבא לחם במלחמת ששת הימים, על גבעת התחמושת. לאירוע המרגש הזה הגיע סבא סעדיה יחד עם בני המשפחה. " אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול", אומר סבא סעדיה. "חפרנו פה שוחות ונלחמנו בירדנים. זה היה מאוד מרגש לראות את הנכד שלי באותו המקום מקבל את הכומתה של הצנחנים, הרבה מאוד נחת יש לי מהנכדים".

הנכד שגיא עבר מסלול מגוון בצבא: "הייתי מטוליסט, קמב"ץ, סמל צוות נשק, ועכשיו אני מ"כ עם רגל אחת בחוץ". הוא מספר שתפס קו ושמר במקומות שסבא סעדיה לחם בהם: "הייתי בקו שסבא היה בו ברמאללה באזור בית אל והוא סיפר לי שהם היו יושבים בתוך הכפר עצמו ועכשיו זה משהו שחסום ואסור להיכנס אליו. גם הייתי בקו בעזה שהוא היה בו אבל עכשיו יש את הגדר שמפרידה". אחיו של שגיא, דניאל, אמור להחליף אותו באותו הקו כשישתחרר בעוד חודש.

שגיא סגזן בעת השירות בצבא. צילום: דובר צה"ל

סעדיה מספר על הגאווה והנחת שיש לו מנכדיו, שהמשיכו בדרכו כלוחמים: "אני מאוד גאה שהם לוחמים ושמח שהם תורמים למדינה. יש בינינו אחוות לוחמים כי כולנו שירתנו בקרבי".

סעדיה, אתה זוכר את הפעם הראשונה שראית את הכותל לפני 50 שנה?

"זה היה דבר מופלא מאוד. נכנסנו לעיר העתיקה וכבשנו את הכותל. בפעם הראשונה בחיים שלי ראיתי אותו מול העיניים והייתי שם עם הרב גורן וכולנו קראנו ברכת "שהחיינו"".

סבא סעדיה מינס גאה במהלך הטקס במקום שבו לחם לפני 50 שנה. צילום: דובר צה"ל

יצויין כי סעדיה לחם במלחמת ששת הימים במסגרת שירותו במילואים. הוא המשיך לשרת ולהלחם אחר כך גם במלחמת ההתשה, יום כיפור ושלום הגליל. לאחר מכן השתחרר משירות מילואים. "נהניתי ממה שעשיתי ומהתרומה למדינה. לא באמת רציתי לסיים מרוב שהיה לי כיף".

שגיא, איך אתה מרגיש לשרת כלוחם באותם מקומות שסבא שלך שירת בהם לפני 50 שנה?

"אני מאוד גאה בו. בזכות סבא שלי ובזכות מי שלחם אנחנו עדיין יכולים לבקר בירושלים ושומרים עליה. כל פעם שאני בירושלים זאת גאווה בשבילי. בזכות סבא שלי והחברים שלחמו איתו אני כאן בארץ הזו ויכול לחיות בה ולבקר בכותל. אני יכול להגיד על סבא רק דברים טובים. הוא תרם ועשה בשביל המדינה. אני ואחי הקטן משרתים בצה"ל בשביל להגן על המולדת ועל ארץ ישראל. אנחנו עושים את זה בגאווה ובראש מורם".

צילום: דובר צה"ל

צילום: דובר צה"ל

צילום: דובר צה"ל