דורון לדרפיין | צילום: ריאן

שם? דורון לדרפיין.

 גיל? 58.

מצב משפחתי? "נשוי ואב לשלושה ילדים".  

מגורים? "במרכז העיר".

מקצוע? "ביולוג".

מדוע בחרת במקצוע הזה? "בגלל העניין הרב שאני מגלה בעולם החי והצומח מגיל צעיר. מאז ומעולם הקסימו אותי המנגנונים הביוכימיים הפועלים ומכתיבים את התנהגותם, את רבגוניותם ואת יחסי הגומלין של אותם מנגנונים בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם של היצורים החיים. אחרי שסיימתי את לימודי הדוקטורט שלי במכון ויצמן עבדתי במחקר כמדען בכיר. בשנים האחרונות פניתי לניהול מעבדה רפואית, והיום אני מנהל המעבדות בבית החולים השרון".

כמה זמן אתה גר בפתח־תקוה? "19 שנים".

איפה בחרת להצטלם ולמה? "בחרתי להצטלם ליד בית החולים השרון מכיוון שהוא אחד המקומות בפתח־תקוה שמסבים לי גאווה וסיפוק. יחסי העבודה במקום הם כמו של משפחה גדולה ומלוכדת. העובדים, שהם פסיפס של דתות ועדות, תורמים יחד, כל אחד בתחומו, להקל את החולי והסבל של מטופלי בית החולים". 

מה החוויה המשמעותית ביותר שחווית בעיר? "ההיכרות שלי עם אשתי שנולדה בשכונת נווה עוז. אני, שנולדתי בראשון לציון, הכרתי את פתח־תקוה לראשונה – את נופיה ואת מקומות הבילוי בה – בזמן שחיזרתי אחריה. ההיכרות החלה דרך חבר מהצבא שהיה שכן של משפחתה. וכך, עם חוויות האהבה הצעירה נשזרו ונחקקו בזיכרוני גם נופיה ושביליה של העיר. מאז אנחנו יחד ונשואים 32 שנים. גרנו יחד במקומות שונים ואף כמה שנים בחו"ל. לפני כמעט שני עשורים השתקענו בעיר".

מה היית רוצה לשנות בעיר? "אני לא מומחה לתעבורה ואין לי פתרונות מהשרוול, אבל עצם זה שאפשר להגיע כמעט עד חיפה בזמן שנדרש לחצות את העיר בשעות מסוימות הוא בלתי נסבל. תחנת הרכבת נמצאת בקצה העיר, ובשעות הלחץ אי אפשר למצוא חניה בקרבתה. ייתכן שהדבר לא ייחודי לעיר בשל סדר העדיפויות הלקוי של הממשלה בכל הקשור לפיתוח התחבורה הציבורית בכל הארץ, אבל הדברים בהחלט דורשים שינוי כאן".

מה חסר לך בעיר? "האמת היא שלא חסר כאן דבר. זה לא אומר שלא צריך לשקוד על הרחבת השטחים הציבוריים או על אפשרויות הבילוי, אבל אפשר למצוא פה לא מעט אפשרויות".

מה מרגיז אותך במיוחד בעיר? "כאב לילד על הספקטרום האוטיסטי אני יכול להעיד שלא פעם מערכת החינוך העירונית, להבדיל מרשויות אחרות לעתים, מקשה ללא צורך בהשגת עזרה ותמיכה לילדים. למשל, המערכת אוסרת על קשר של ההורים עם הסייעות ועל שיתוף של מומחים חיצוניים ומונעת שיתוף פעיל של ההורים בתמיכה הנחוצה לילדים במערכת החינוך. חוץ מזה יש במערכת החינוך בעיר קושי גדול בהשגת סייעות לילדים על הספקטרום האוטיסטי ובהכשרתן לתפקיד".

מה מיוחד בעיר לטעמך? "אופי של מושבה בלבה של עיר. אמנם עצי הפרדסים נגדעו ובמקומם נבנו רבי־קומות, אבל בדי־אן־איי פתח־תקוה היא עדיין מושבה חקלאית".

איך היית מתאר את העיר במשפט? "מושבה חקלאית לבושה בכסות של מטרופולין גדולה".