השכנים של גנץ: ראש העין החדשה מאוכלסת בחלקה על ידי אנשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, לרבות הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ. השבוע, על רקע מבצע "צוק איתן", כינסו ידיעות פתח־תקוה ו-mynet פרלמנט של חמישה ביטחוניסטים בכירים בדימוס, המתגוררים בעיר, לשיחה על המצב בלשכתו של ראש העירייה, שלום בן משה, בעצמו תא"ל במיל'. כצפוי, היה להם הרבה מה לומר על הדרכים להכניע את החמאס, על חוסנה של החברה הישראלית, על מוסר הלחימה הצה"לי ועל האתגרים הביטחוניים הרבים שעוד נכונו לנו.

איך ניסה ראש העירייה המארח להרגיע את הרוחות?
מי הכעיס מטופלים יהודים בבית חולים שניידר?

הפורום כלל, כאמור, את בן משה (מג"ד בגולני, מפקד אוגדה וקצין חינוך ראשי), אל"מ במיל' פיני דניאל (קצין מודיעין בכיר), אל"מ במיל' בני (בנגה) בית אור (מג"ד בשריון ומקימן של כמה יחידות מובחרות), תא"ל במיל' מישל בן ברוך (קצין תותחנים ראשי ומזכירו הצבאי של שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק) ורנ"צ בדימוס שלמה אהרונישקי (מפכ"ל המשטרה וקצין מבצעים בדרגת סא"ל בצה"ל).



כולם מנוסים, שלא לומר, "מורעלים". מהצבא הם משוחררים לא מעט שנים, אולם גם בחלוף הזמן ניכר כי דאגתם לתפקודו של צה"ל עדיין זורמת בדמם. ועם זאת, מצאנו ביניהם גם מחלוקות.

תכלית המבצע
התחלנו בניסיון לברר מה לדעתם צריכה להיות תכלית המבצע הנוכחי?
לדברי תא"ל בן משה, הפתרון נעוץ בהבאת החמאס לקריסה: "כבר לא מדובר בארגון. זה גוף עם ממשלה, כלכלה, קבינט ועיריות. ממש מדינה. כדי לסיים את הפרשה הזו צריכים פשוט למוטט את המערכת הזאת, כולל כמובן היכולות הצבאיות שלה.
"אני לא אומר שצריך לכבוש את כל עזה, אבל בהחלט צריך לכבוש שטחים שולטים ומקומות חיוניים. זה יכול להיות קו החוף, מוסדות שלטון ומקומות שיכולים לשבש את הפעילות של הארגון. צריך לפגוע פגיעה אנושה בשרשרת הפיקוד, שתשבש את פעילות הארגון ותנטרל את היכולת המבצעית שלו. כך חיילי הארגון יתפזרו לכל עבר. בדיוק כפי שהתרחש בגדודים של שג'עייה, שצה"ל פגע להם במפקדי השטח".

בית אור: "היעד שלי צנוע יותר והוא להרחיק את המלחמה הבאה, ברור לי שלא לנצח. מלבד חיסול תשתית המנהרות, צריך להתמקד בשבירת יכולות השיגור שלהם וזה לא פשוט. אני מכיר זאת מקרוב. כל עמדות השיגור מחופות עם מיגון עילי, והם מביאים את המשגר עם מסילה. בתקיפה אווירית קשה מאוד לפגוע בעמדות האלה, ולכן צריך להגיע אליהן פיזית עם חיילים. החיסרון הוא שיש בזה סיכון לכוח הלוחם, אבל אין ברירה.

"שקט ביטחוני הוא לא רק פונקציה של השמדת יכולות הלחימה של האויב, אלא גם עניין של הרתעה. צריך לתת לו מכה חזקה מאוד, שתעקר לו את המוטיבציה - בדיוק כמו שקורה עם חיזבאללה בלבנון: יש לו 150 אלף טילים, אבל הוא מפחד לירות. אפשר לחיות עם זה. גם לסוריה יש צבא גדול, אבל בגולן יש שקט 40 שנה".

אהרונישקי: "אני חושב שצריך לפרק את התשתיות שם ולא לתת להם לחדש אותן. איך עושים את זה? זו באמת שאלת כבדת משקל כיוון שבמקומות אחרים בעולם זה לא עבד. גם בלבנון חיזבאללה מתחמש, למרות הסכם האוסר עליו לעשות זאת. זו צריכה להיות המטרה האסטרטגית. ברור לי שלכבוש את עזה ולצאת אחרי יום לא יביא לשינוי אסטרטגי במאזן פה, אלא רק דחייה של העימות בכמה שנים".

בן ברוך: "אני מסכים שכיבוש עזה לא צריך להיות מטרה בפני עצמה. התוצאה של כיבוש ואי כיבוש היא אותו הדבר כיוון שאחרי זה הם יבנו את הכוח שלהם שוב. עם זאת, יש ערך להשתלטות, גם אם זמנית, כי היא תיצור הרתעה. אחרי מהלך כזה, הם באמת ישקלו פעמיים אם לתקוף אותנו שוב".

דניאל, שמצטייר כמיליטנטי מכולם: "אני מציע לעבור מכפפות של מנתח לכפפות של מתאגרף. כבר יצאנו למבצע וצריך להמשיך אותו עד הסוף, גם אם זה אומר להשתלט על כל הרצועה. צריך להשתלט על סמלים חיוניים של השלטון, ולא רק על אתרים חיוניים אסטרטגית כי שם זה כואב להם. אנחנו צריכים להשאיר את החמאס ללא יכולת צבאית. נקודה".

מהדיבורים החוזרים ונשנים על הפסקות האש למיניהן דניאל מסתייג לחלוטין: "זה מוקדם מדי. רק אחרי מהלך צבאי מוחץ אפשר לשבת סביב השולחן המדיני, אחרי שהחמאס מבין ומפנים כי הסכין על צווארו". נדמה כי לגבי ההצהרה האחרונה קיים קונצנזוס. "הם צריכים להתחנן להפסקות אש, ולא להפך", מחדד בית אור. "לא ייתכן שבכל יוזמה או רבע יוזמה אנחנו הראשונים להיות מרוצים. צריך להבין שבעולם הערבי זה נתפס כחולשה".

שאלת המחיר
לפני כשבועיים עבר מבצע "צוק איתן" לשלב הפעולה הקרקעית, שמטרתה המוצהרת היא חיסול תשתית המנהרות ההתקפיות אותן בנה החמאס. הפעולה זכתה לגיבוי פוליטי כמעט מוחלט, אולם נדמה כי מספר החיילים ההרוגים שטיפס במהירות הפתיע לא מעט פרשנים.

כך, למשל, בולטת בשיח הציבורי ההשוואה למבצע עופרת