הצהרת כוונות: "'רבין' הוא כיום בית החולים הטוב ביותר בישראל", מצהיר בביטחון ד"ר ערן הלפרן, (60), מנהל המרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון), כמה ימים לפני חנוכת חדר המיון החדש שבמקום.

הצטרפו לפייסבוק של "ידיעות פתח תקוה"

מי הוקפץ לטפל במשבר הבטחון האישי בעיר?

מתברר כי למרות מצבה הרעוע של מערכת הבריאות, והקיצוצים העומדים להתבצע בבתי החולים בארץ, לד"ר הלפרן אין ספק כי היה צורך דחוף בחדר מיון גדול ומרווח יותר ב"בילינסון", אשר נבנה בהשקעה של 20 מיליון דולר. "המיון הוא שער הכניסה לבית החולים", מסביר ד"ר הלפרן, אשר נודע כאחד המתנגדים לשירותי רפואה פרטית בבתי חולים. "מדובר במחלקה חיונית שקולטת ומטפלת מדי יום 300-350 איש. המיון כיום צר מלהכיל את כל המטופלים ובני משפחותיהם".



ובכל זאת, למה להשקיע דווקא בהקמת מיון חדש, ולא במחלקות אחרות?
"כמה תהליכים המתרחשים במקביל העלו צורך דחוף בבניית חדר מיון חדש וגדול: בשנים האחרונות יש גידול דמוגרפי משמעותי בפתח־תקוה, הוקמו שכונות רבות בעיר, גם אזור ראש העין בתאוצת פיתוח, והתרחבות ופיתוח הכבישים המהירים בסביבה מאפשר לרבים להגיע אלינו ומעלה ביקושים מערים רחוקות יותר.

"צריך לזכור גם את מגמת העלייה בתוחלת החיים, ואת שינוי ייעוד בית החולים השרון, במסגרתו ייסגר שם המיון, ומיון בילינסון ייתן את המענה הכולל. בניית מיון חדש, מתקדם וגדול יוכל לתת מענה לכל הצרכים הללו".

טקס הפתיחה של חדר המיון החדש, יתקיים היום (שלישי), אך מוקדם מדי להתנפל על המקום. ההערכה היא כי חדר המיון המחודש ייפתח לקהל הרחב רק בחודש יוני.

האם הגידול באלימות שבחברה הישראלית משפיע על המתרחש בחדר המיון?
"כן, לצערי אנחנו נתקלים ביותר ויותר מקרים, ללא הבדלי מגזרים. רק לאחרונה הזדעזענו מהרצח של הנער נאור אטיאס ז"ל, שהגיע אלינו. בנוסף, כמעט מדי יום אנחנו נתקלים במקרי דקירות ויריות. האלימות בחברה מתנקזת למקומות כמו שלנו, ולכן אנחנו נאלצים לעבוד בצמוד עם המשטרה. לא פעם האלימות ממשיכה גם בתוך בית החולים, כשהעבריינים מנסים לסגור את החשבון אצלנו".

תופעה נוספת הקשורה לנושא היא אלימות מצד חולים ובני משפחותיהם כלפי הצוותים הרפואיים. לטענת ד"ר הלפרן, הוא אינו מזהה בעיה משמעותית בתחום בבית החולים עליו הוא מופקד.

"אני לא חושב שאנחנו שונים מבתי חולים אחרים", הוא מוסיף. "אנחנו מטפלים בכל מי שמתדפק על דלתנו כי זה חלק מהשליחות שלנו, בין אם מדובר בפושע, באלכוהוליסט, בנרקומן או בחולה נפש. עם זאת, אנחנו מטפלים בתקיפות בכל מקרה אלימות. רק לאחרונה נתקלנו במקרה של שימוש במילים בוטות, בלשון המעטה, בין בנים של מטופל לאיש צוות".

לאחרונה קרס בית החולים הדסה, ואפילו גורמים אצלך בבית החולים הביעו חשש מהמצב. האם אתה חושש ש"בילינסון" יגיע לאותו מקום?
"כל מערכת הבריאות נמצאת בחסר תקציבי של 2-3 מיליארד שקל. כל קופות החולים נמצאות במצב גרעוני וכל בתי החולים גרעוניים. זה מצב לא תקין שנגרם ממדיניות ממשלתית מכוונת.

"רמת ההוצאה לבריאות בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי, ולעומת זאת, תוצאות הטיפול הן מהטובות בעולם. משבר כמו זה שפוקד את בית החולים הדסה יכול לקרות לכל קופה ולכל מוסד רפואי. עקב חוסר הלימה בתקצוב גם אנחנו בבילינסון נדרשים לעמוד על המשמר כל העת. השנה, למשל, נקצץ בפעולות יקרות כדי לעמוד במסגרת התקציב".

מדוע בעצם צריך כאן מוסד רפואי כל כך גדול ומושקע?
"האוכלוסייה באזור גדלה והפתיחה של כבישים 5 ו־6 הפכו את בילינסון למרכז אסטרטגי מבחינת פינוי פצועים. פתאום אנחנו קרובים לכל מקום בארץ, מה שהפך אותנו למרכז פינוי לנפגעי טראומה ממקומות רבים ושונים, אפילו מואדי ערה.
"עד לפני מספר שנים לא היינו מרכז טראומה, ובית החולים נאלץ לשנות את פניו בהיבט הזה, בעיקר בטיפול בתאונות דרכים".

גם אצלכם סובלים מתסמונת הזקנה מהמסדרון?
"אנחנו משתדלים לא למלא את בית החולים", הוא מבהיר. "ברוב השנה אנחנו שומרים על 90% תפוסה, מה שמאפשר לצוות לנשום ולתת טיפול טוב יותר. עם זאת, רוב המחלקות הפנימיות נמצאות ב־120% תפוסה. התוצאה היא חולים הממתינים במיון או מונשמים מחוץ לטיפול נמרץ, וכן עומס גדול על הצוות".

איפה קיים המחסור הגדול ביותר?
"במיטות טיפול נמרץ. חולים קשים מכל הארץ מגיעים למרכז הרפואי. התוצאה היא שאנשים שיכולנו לעזור להם יותר לא מקבלים את המיטב וזה כואב. למשל, בסוף השבוע שעבר נערכו בטיפול נמרץ כירורגית לב חזה שני ניתוחי השתלה, וכשרצינו לערוך ניתוחים רגילים, לא היה לאן לשלוח חולים והעבודה נעצרת".

שר"פ? לא תודה
כשמדברים על הרפואה הציבורית ותחלואיה, אי אפשר שלא להתייחס לשירותי הרפואה הפרטית (שר"פ). ועדת גרמן, בראשותה של שרת