החודש יציינו בני משפחת לוסטבדר מפתח תקוה שנה למותה של אמם ארנה בת ה־85, שנדרסה למוות בעת שניסתה לחצות מעבר חציה ברחוב קרול, כשהיא יושבת בכיסא הגלגלים שלה. כאבה הגדול של המשפחה התעצם לנוכח העונש שנגזר על הנהג, יהודה חן מפתח תקוה, שנשלח ל־30 חודשי מאסר בפועל, למרות שלזכותו נזקפו עד היום 122 הרשעות תנועה.

הסוף העצוב של ניצולת השואה
הסדר טיעון לנהג שדרס ילדה והפך אותה למשותקת
הצטרפו ל"ידיעות פתח תקוה" בפייסבוק

בביתה של ריקי, בתה הבכורה של ארנה ז"ל, התכנסו השבוע שלושת האחים הנוספים - אלי, ציפי ושרה. הם יושבים בסלון ומסרבים להאמין כי חלפה שנה מאותו יום ששינה את חייהם. "מאז התאונה אני כבר לא אותו הדבר", אומרת ציפי בקול שבור. "אני לא מתפקדת כראוי או נרדמת בלילות. התמונה שבה אני רואה אותה מוטלת על הכביש ללא תזוזה לא מרפה ממני".

כתב האישום נגד חן, שנוהג זה 40 שנה, מפרט את אירועי היום שבו דרס למוות את לוסטבדר. הנאשם נהג ברכב מסחרי מסוג "סיאט" בכביש עירוני, בו המהירות המרבית המותרת היא 50 קמ"ש. חן לא ציית לתמרורים ולאזהרות, ונהג ב־10 קמ"ש מעל המהירות המותרת. בסביבות השעה 11:10 הגיע חן למעבר החציה ברחוב קרול ולא בלם בזמן. עבור לוסטבדר זה היה מאוחר מדי. הרכב פגע בכיסא הגלגלים שלה והעיף אותה למרחק של תשעה מטרים. מותה נקבע כעבור זמן קצר.

בני המשפחה מדברים על אותו יום שחור ודמעות זולגות מעיניהם. "שמרנו עליה ודאגנו לה בכל דבר", אומרת שרה. "בכל שבת נפגשנו אצלה, והכל סבב סביבה. הוא פשוט הרס את החיים לארבע משפחות".

לפני כשלושה שבועות, לאחר כשנה של דיונים בבית משפט השלום לתעבורה בעיר, נפתח הפצע מחדש. השופטת מגי כהן קבעה כי חן, שהודה בגרימת תאונת דרכים ברשלנות, ירצה עונש מאסר של 30 חודשים, אותו יחל לרצות ב־11 בדצמבר - ארבעה ימים לפני ציון יום השנה לתאונה.

בטיעון לעונש קבעה השופטת כי "עברו התעבורתי של חן מלמד על אופן התנהגותו ביחס לנהיגה, ומעורבותו בתאונה הקטלנית מתיישבת עם תרבות נהיגתו, כך שניתן לומר כי תאונה עם תוצאות טראגיות היתה צפויה".

לאחר גזר הדין הודיעה פרקליטתו של חן, עו"ד מיכל קפלן, כי בכוונתה לערער על חומרת העונש. אלא שההודעה הרתיחה את בני המשפחה, שטוענים כי מדובר בעונש קל מדי עבור האיש שגרם למות אמם. לפיכך, הכרזת הסנגורית היתה מבחינתם הוספת דלק למדורה.

ריקי: "מה זה 30 חודשי מאסר? זה כלום. ענת קם קיבלה 4.5 שנות מאסר על דברים פחותים מזה. כאן יש מישהו שהרג אישה בגלל התנהגות רשלנית, ומה הוא מקבל? שנתיים וחצי במאסר, וזה עוד לפני שניכו לו שליש".

שרה: "בבית המשפט רציתי לקום ולמחות על קלות העונש, מה זה הדבר הזה? ביקשתי לדבר, למחות, אבל לא נתנו לי, לא הסכימו לשמוע אותי. היה כאן אדם שעבר כל כך הרבה עבירות והמשיך לנהוג. למרות הכל, המערכת לא הורידה אותו מהכביש. בסופו של דבר הוא הרג את אמא שלנו. זה התפוצץ עלינו. אם היו מורידים אותו מהכביש, זה לא היה קורה. איזה מערכת משפט יש לנו?".

שלושה מבני המשפחה מתגוררים בשכונת אם המושבות, ממש כמו הנהג הדורס חן. "במהלך חודש האבל הגעתי לבית הכנסת מדי יום כדי לומר קדיש", מספר אלי. "באחד הימים הגיע לשם חן, שציין את תאריך הפטירה של אחד מהוריו. הוא עשה קידוש קטן לאחר תפילת הבוקר. ראיתי אותו מוציא שולחן עם כיבוד, עומד ומחייך, עד שהוא ראה אותי. לא יכולתי יותר להתאפק והתקרבתי אליו. הוא הוריד את הראש ושאלתי אותו: 'למה אתה מוריד את הראש? פעם אחת תסביר לי למה זה קרה. תסתכל לי בעיניים כי אתה תמשיך לראות אותן עוד הרבה בתקופה הקרובה'. הוא שתק ולא ענה".

פרקליטתו של חן, עו"ד מיכל קפלן, מסרה בתגובה: "העונש חמור וחסר פרופורציות, בטח לאומדן הענישה בעבירה מסוג כזה. המירב שיכול לקבל עבריין בעבירה מעין זו הוא שלוש שנים, והשופטים פסקו כמעט את המקסימום. 122 הרשעות זה הרבה, אבל צריך לזכור שזה התפרס על פני 40 שנה. עדיין מדובר בעונש לא פרופורציונלי, בטח למישהו שהודה, לקח אחריות ולא ניסה להתחמק. יש לנו כוונה לערער ולבקש שישפטו אותו לפחות זמן".