על ראשה כיסוי ראש אופנתי, כיאה לנשים נשואות. החצאית שלה מכסה את הברכיים, ועל כתפיה מונחים שלושה ארונות. מה שנראה לאחרים כדבר בלתי אפשרי, הפך עבור סרן רוית נוי מפתח תקוה לעובדה מוגמרת: אישה דתייה שמשמשת כקצינה בצבא ההגנה לישראל. כיום היא עומדת בראש מדור "בת חיל", שתפקידו למשוך כמה שיותר בנות דתיות לשירות צבאי, כשבדרך הפך סיפורה האישי אמצעי לעידוד ההתגייסות.

עוד באותו נושא:

פטורות מהשירות בשם הדת
רוצה להיכנס לבית ספר? תראי את החצאית
הצטרפו ל"ידיעות פתח תקוה" בפייסבוק

בעוד גיוסם לצה"ל של בחורי ישיבות ההסדר והכיפות הסרוגות הוא בבחינת נורמה, אצל הבנות המצב שונה בתכלית. הנערות שלומדות במוסדות חינוך דתיים מיועדות לצאת לשירות לאומי. אלה שבכל זאת מתעקשות על שירות צבאי מדווחות על יחס בעייתי כלפיהן מצד צוות ההוראה. חלק מהמסר שהן סופגות כולל טענות לפיהן צה"ל כלל לא ערוך לקלוט בנות דתיות, שאמורות לשמור על אורח חיים דתי, וכי עם התגייסותן הן אינן יכולות להתמודד עם העולם החדש שנפתח בפניהן.

למרות תנאי הפתיחה הבעייתיים, יש בנות דתיות, כמו סרן נוי, אשר החליטו להתגייס לצבא. לפני שמונה שנים היא עלתה על מדי זית, לאחר שלמדה באולפנת בני עקיבא בנתניה. תחילה שירתה כמש"קית הוראה, ולאחר קורס קצינות חזרה לפקד על חיילים, שביקשו להשלים שנות לימוד במהלך הצבא. "בבית הספר לא אהבו את העניין הזה, ולכן הקפדתי להסתיר את הרצון שלי להתגייס", היא מגלה. "לא סיפרתי שאני הולכת לצו ראשון או למיונים השונים כי פחדתי שאם יגלו שאני מתכננת להתגייס, זה יפגע לי בציונים. חששתי שירצו להתנקם בי", היא מספרת.

לאחר שיחרורה, נרשמה נוי ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן, שם הכירה את בעלה. בכך היא חשבה שתם החלק הצבאי בחייה, אבל המציאות התגלתה כשונה. "יום אחד חברה הראתה לי פרסום של ארגון 'אלומה', המסייע לגיוס בנות דתיות. כתבו שם שדרושה מישהי שתעמוד בראש מדור צבאי, שאמור לדאוג לעידוד וטיפול בגיוס הבנות. החלטתי להתמודד על התפקיד".

בשנתיים האחרונות עומדת נוי בת ה־26 בראש מדור "בת חיל" (על משקל הפסוק "אשת חיל מי ימצא"). המראה הדתי שלה בהחלט עוזר לרכך את המפגש הראשוני של הבנות הדתיות עם הצבא, אבל גם היא יודעת שמי שמחליטה להתגייס עושה זאת עם חששות כבדים.

"המדור הזה הוקם כי זיהו שיש דתיות שרוצות להתגייס לצבא, ומצד שני, אין להן מענה בבתי הספר ובחברה בה הן גדלות, כך שהן נופלות בין הכיסאות", היא אומרת. "יש להן רצון לעשות תפקידים איכותיים. ובכלל, אם עושים חתך אמצע של האוכלוסייה אפשר לראות שהבנות האלו בעלות נתונים מעט יותר גבוהים מהממוצע הכללי. ההחלטה של הבנות הללו להתגייס מעידה יותר מכל על חוזקן. הן, בניגוד לאחרות, צריכות לעמוד מול המשפחה, החברים והמורים ולהסביר את הצעד שלהן".

האם תגייסי נערה, שאביה מחרים אותה בשל הגיוס?
"במצב כזה אני יודעת לתת את הפתרונות, ובמידת הצורך, גם לשחרר את הנערה כדי שלא יהיו בעיות".

לדברי סרן נוי, גם בצבא, ובעיקר למפקדים, יש עדיין מה ללמוד במטרה להקל על הבנות הדתיות. "מפקדים לא תמיד יודעים מה ההשלכות של דתייה בצבא, ואנחנו מסבירים להם למה צריך לשים לב. אנחנו שואפים שכל מפקד בצבא יידע איך להתנהג עם הבנות הדתיות, ובסופו של דבר זה יילמד אצל כל הקצינים בבה"ד 1".


עניין אחר שמקשה את קליטת הבנות בצבא, כך על פי נוי, הוא ההתייחסות אליהן כ"דתיות", או כפי שהיא מגדירה זאת כ"סניגור של אלוהים". "פתאום, כל דבר בעל גוון דתי, את צריכה להסביר כי את ה'דתייה'. את צריכה לשמור על דברים, שאפילו בבית את לא תמיד שומרת עליהם, כי מסתכלים עלייך כמי שאמונה על הדת. לכן כשיש עוד מישהי שמתגייסת איתך, ובאה מאותו עולם, זה נעשה יותר קל", מסבירה נוי.

לדבריה, יש גם קשיים הלכתיים, אחד מהם הוא עניין שמירת הנגיעה. "במקרה כזה הבחורה צריכה לומר למפקד שלה, שהיא שומרת, והוא צריך לדעת איך להתמודד עם זה. הצבא בא לקראת הבנות בזמני התפילות, בהשארתן בבסיס רק לצרכים מבצעיים, וגם מבחינת הלבוש - הצבא מספק חצאיות ארוכות לחיילות, ואין בעיה של צניעות".

יש תפקידים שחסומים בפני בנות דתיות?
"יש לנו רשימה של תפקידים המיועדים לבנות דתיות, ואני יכולה לדאוג שלשם יגיעו כמה מהן יחד. מעבר לכך, כל תפקיד פתוח עבורן. יש בנות שהתגייסו כדי להיות לוחמות והן דוסיות על. אפשר לראות אותן על מדי א', חצאית ארוכה ונשק. לי זה נראה בכלל לא פשוט להיות לוחמת דתייה".

הצבא ערוך לגייס גם בנות חרדיות?
"אין עניין בצבא לגייס חרדיות כי אין לזה ביקוש, והחברה שלהן לא ערוכה לכך. אם יהיה רצון כזה, אני בטוחה שיידעו להתמודד איתו, אבל בגלל שזה לא מקובל שם, אין בנות חרדיות שמבקשות להתגייס".

את