רינה (שם בדוי) בת ה־79 מפתח תקוה מפגינה חוזקה, מספרת בדיחה וגורמת לצחוק בקרב האנשים סביבה. מעטים יודעים כי היא סוחבת סיפור מזוויע של אלימות קשה, אותה חוותה לפני שלוש שנים מצד קרובי שכניה, אירוע ששינה את חייה וגרם לה להסתגר רוב הזמן בביתה. למרבה האבסורד, את התוקף שלה היא רואה מדי פעם, משום שהמדינה החליטה כי אינו כשיר לעמוד לדין.

עוד סכסוכי שכנים שיצאו משליטה:

השכנה השליכה צואה ושתן מהחלון
הקשישה לכלכה ושכנתה נקמה
הצטרפו ל"ידיעות פתח תקוה" בפייסבוק

לפני עשר שנים היא חזרה לישראל אחרי שהות ארוכה בקנדה. מראה הבניין ההרוס הטריד אותה, והיא החליטה לשנותו. כאשר יו"ר הוועד לא נתן לה תשובות מספקות, היא נטלה יוזמה והדיחה אותו מתפקידו, אחרי שאספה חתימות מכל הדיירים. רינה החלה לעמול על מראה הבניין, תוך שיתוף פעולה מצד שכניה, חוץ מאחת. "בבניין גרה גברת מבוגרת שהיתה חייבת כסף לוועד הבית עבור עשרה חודשים. מדובר במאה שקלים בכל חודש, ובסך הכל אלף שקלים", היא מספרת. "אני ורותי, חברת ועד נוספת, ביקשנו ממנה מספר פעמים לשלם, אך ללא הועיל. אחרי שראינו ששום דבר לא עוזר, אמרתי לחברתי שיותר אין טעם להמשיך ולבקש ממנה את הכסף, ויחד הלכנו לבית הדין לתביעות קטנות כדי שיחייב אותה לשלם את החוב".

התקפה פראית
בעקבות הפנייה נשלח לאותה דיירת מכתב מבית המשפט, בו התבקשה לענות באופן מיידי על הטענות שהעלו שתי חברות הוועד. באותו הערב הגיעה בעלת החוב לביתה של רותי, כשהיא מלווה בבתה, חתנה ונכדתה בת ה־13. השלושה הגישו לה 400 שקל ואמרו שזה מה שהם חושבים שהם צריכים לשלם, ולא יותר.

"רותי לא ידעה אם לקחת את הכסף והתקשרה אליי. אמרתי שבגלל שכבר תבענו אותה, אז שבית המשפט יחליט כמה היא צריכה לשלם. רותי ביקשה ממני לרדת אליה לביתה, ושיחד נחליט מה לעשות", משחזרת רינה. "ניגשתי לדירה של רותי, ומיד הותקפתי על ידי הדיירת שצעקה לעברי 'מה הבעיה שלך?'. עניתי שאין לי בעיה ומי שנמצא בבעיה זה הם, כי הם חייבים כסף. עוד לא סיימתי את המשפט, והם התנפלו עליי במכות

"הם הכו אותי בכל חלקי גופי, אגרופים בפנים ובבטן בלי שום רחמים, לא התחשבו שמולם עומדת אישה מבוגרת", סיפרה בכאב. "בכל אותו הזמן זעקתי לעזרה. ביקשתי מרותי שתמהר ותקרא למשטרה. רותי ניגשה לטלפון אבל החתן קרע באכזריות את החוט וניתק אותו מהקיר. את השפורפרת הוא השליך עליי בחוזקה ומהעוצמה הציפורן ביד שלי עפה. הם לא נרגעו והמשיכו לתקוף אותי בטירוף, לא היה אכפת להם שאני מתחננת שיעזבו אותי. הבת סטרה לי על הפנים והחזיקה אותי מאחור כדי שלא אוכל לברוח או להתנגד, כשבעלה ממשיך לחבוט בי. בשלב מסוים הצלחתי להימלט מהידיים שלהם, יצאתי מהדירה אל עבר המעלית אבל הם רדפו אחריי, תפסו את הדלת והמשיכו לבעוט בי בתוך המעלית, כשאני שוכבת על הרצפה".


הסיוט נמשך גם בעת הגשת התלונה: "בתחנת המשטרה היו בהלם כשראו אותי, ואת המצב בו אני נמצאת. במקביל הוא צעק עליי שם 'י'זונה מרוקאית' ועוד מילים לא יפות. הם הזמינו צלם שיתעד את מה שקרה לי, ולאחר מכן הגשתי תלונה ופוניתי לבית החולים השרון להמשך קבלת טיפול רפואי. עד היום אני סובלת מכאבים וקשיים בגלל אותו אירוע שקרה לפני שלוש שנים".

מפגש במעלית
רינה, שהיתה עד למקרה אישה עצמאית וחזקה, הפכה בן לילה לתלותית ולפאסיבית. "מהפחד שלי, הוציאה המשטרה נגדו צו הרחקה למשך 90 ימים, אבל זה לא שינה לו שום דבר. יום אחד, כשיצאתי מפתח הבית אל המעלית, ראיתי אותו נכנס ונעמד מולי. קפאתי על מקומי, והתחלתי לרעוד ולבכות. מהר סגרתי את הדלת והתקשרתי לעורך הדין שלי, וצעקתי שיעשה משהו כי הוא נכנס לבניין", היא מספרת בבכי.

במשך שלושה חודשים חקרה המשטרה את המקרה, ולאחר מכן העבירה את החומר לידי מחלקת התביעות המשטרתיות. כשנה לאחר מכן הוגש נגד האיש כתב אישום בגין תקיפת זקן. נגד אשתו, אגב, החליטה המשטרה שלא להגיש תביעה.

בשנה שבה התנהל התיק בבית המשפט ניסה הנאשם, באמצעות עורך דינו איתן בן דוד, לטעון כי הוא סובל מהפרעות נפשיות, ועל כן אינו כשיר לעמוד לדין. "הנאשם איננו בעל עבר פלילי, נכה 100 אחוז על פי ביטוח לאומי, ומקבל קצבה עקב כך", נטען בבקשה, שהוגשה לבית המשפט. "הוא חולה במחלת נפש ואושפז מספר פעמים עקב מצב פסיכוטי חריף. הוא סובל ממצבים דיכאוניים פסיכוטיים ונוטל תרופות באופן קבוע".

בכל אותה תקופה הידרדר מצבה של רינה. היא הסתגרה בביתה ויצאה ממנו רק עם ליווי. היא נשלחה לאבחון פסיכיאטרי, שקבע שהיא סובלת מפוסט טראומה. בעקבות הדו"ח ניתנו לרינה עשרה אחוזי נכות, שמוכרים על ידי הביטוח הלאומי.

בחודש דצמבר 2010, נחתה על רינה מכה נוספת, כשבית משפט השלום בפתח תקוה בראשות השופטת ניצה שעשוע קיבלה החלטה להפסיק את הדי