מי שעובר בימי שישי בסמוך לאולם הפיס ברחוב מייזנר 11 בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקוה, יכול לשמוע את קולות השירה הבוקעים מהמקום, ואת תפילות קבלת השבת. לכאורה, מדובר בעוד אולם שהוסב לבית כנסת, כפי שקורה במקומות רבים בשכונה הדתית, אך הצצה פנימה מגלה תמונה שונה לחלוטין: מדובר בבית כנסת של התנועה הקונסרבטיבית, שמונהגת על ידי אישה.

חשש: ישראל כבר לא תהיה מרכז ליהודי חו"ל
הצטרפו ל"ידיעות פתח תקוה" בפייסבוק

הנוהל בבתי הכנסת ה"רגילים" ידוע: גברים באולם התפילה המרכזי, והנשים בחלק צדדי המכונה "עזרת נשים". אצל הקונסרבטיבים (שמוכרים גם בשם הקהילה המסורתית) אין הפרדה כלל, כלומר, נשים וגברים יושבים יחד ומתפללים באין מפריע.

בשנה האחרונה, בשקט, ומבלי שאף גורם חרדי יקים מהומה, קמה לה קהילה קטנה של הזרם החדשני, שבמהלך החודשים האחרונים תופסת תאוצה. כך קרה שהפעילות בכפר גנים ג' מושכת אליה מאות חילונים מרחבי העיר, שמעוניינים להשתתף בה.

"בראש השנה שעברה החלטנו בפעם הראשונה לקיים תפילות ברוח התנועה, מתוך אמונה שגם לתושבי העיר מגיע תנועה מסורתית", מסבירה הרבה של הקהילה, מיכל שורץ. "היו מספר תושבים שביקשו משהו אחר, ואנחנו נענינו. להפתעתנו, למרות פרסום ממש מזערי הגיעו עשרות אנשים. בסופו של דבר לתפילת נעילה של יום כיפורים הגיעו 100 מתפללים, שבמונחים שלנו זה הרבה אנשים".

אנשי הקהילה ראו כי טוב והחלו להפיץ את הבשורה, כשהכל נעשה בהתנדבות. בחג הפורים האחרון הם קיבלו גם אישור רשמי להצלחתם, כשלמרכז התפילה הגיעו 200 איש.

לספוג בדרך שונה
שורץ בת ה־42, נשואה ואם לשישה, מתגוררת בעיר מזה עשר שנים. ההתרגשות בקולה גוברת כשהיא מדברת על המיזם אותו הקימה בפתח־תקוה בצוותא עם יו"ר התנועה, יואל בר גיל. "נולדתי למשפחה חילונית, וכל חיי הבוגרים היה לי צורך להכניס מסורת לחיי ולמשפחתי", היא מפתיעה. "הדרך האורתודוכסית לא התאימה לי כי בתפיסה שלי באותו הזמן ראיתי בה משהו מיושן, ובגלל הגישה שלה לגבי מעמד האישה. במהלך לימודיי לתואר שני במכון שכטר הכרתי את הזרמים האחרים, כמו הרפורמים והקונסרבטיבים, והחלטתי על דרכי".


לדבריה, היא נחשפה לעולם שלא הכירה, אולם נוכחה לדעת כי הדרך הקונסרבטיבית יכולה לסייע לאנשים לספוג את היהדות בדרך השונה מזו האורתודוכסית. "בשלב הזה התחלתי את לימודי ההסמכה שלי לרבנות במכון שכטר, ועשיתי תואר שני בלימודי יהדות", היא מוסיפה. "מאז, אני משמשת כרבה".

במה אתם שונים מהרפורמים?
"במהות, בתפיסת העולם ובעיקר בדברים שאנחנו עושים. התנועה הרפורמית אומרת שהמסורת חשובה, אבל אין צורך למחויבות להלכה. אצלנו יש מחויבות חזקה להלכה הדתית. אנחנו לא יכולים לבחור מה אנחנו עושים או לא עושים. אנחנו שומרים שבת וכשרות, וכל עניין הלכתי אחר".

יש הטוענים כי אתם מטעים, בכך שאתם מכנים את עצמכם התנועה המסורתית ולא הקונסרבטיבית.
"השם הזה באמת קצת בעייתי כי כשאומרים מסורתי חושבים שמדובר על בני עדות מזרח השומרים מסורת. אני גם חושבת שזה בעייתי, אבל זה השם שניתן לתנועה, ובארץ היא קיימת כבר 50 שנה. קונסרבטיבי זו התנועה בחו"ל, ואנו חלק ממנה, אבל אנחנו רוצים את הזהות הישראלית שלנו, ולכן קוראים לה מסורתית".

איזה מקום יש לתנועה כזאת בעיר, שרבים בה חובשי כיפות ומסרבים לקבל תנועה כמו שלכם?
"אנחנו שומרים שבת, ואף אחד לא יכול לומר משהו בגנותינו בנושא הזה".

בוסו: זה דבר חולף
שורץ אינה מתריסה כנגד הזרם האורתודוכסי ולא מעוניינת בחיכוכים או בעימותים מיותרים. "בית הכנסת שלנו לא יוקם ליד ישיבת אורות ישראל או כל ישיבה חרדית אחרת", היא מבטיחה. "דווקא הציבור הדתי לאומי כן מקבל אותנו, ואני מקווה שיהיה בסדר. פחד מתגובה עוינת לא צריך להרתיע אותנו מפעילות. לכל אחד מגיע לחיות את היהדות כפי שהוא רואה אותה, כל עוד הוא לא פוגע במישהו אחר. אני גם יכולה לטעון שבבתי הכנסת האורתודוכסים עזרת הנשים היא קטנה וצפופה, אבל אני לא אומר שאין להם זכות קיום".

באילו גילויי התנגדות נתקלתם מאז שהתחלתם בפעילות בעיר?
"היו חרדים שקראו לנו מתחזים בטענה כי אנחנו לא באמת מציגים את מי שאנחנו. מצד שני יש חילונים רבים שחושדים בנו, וחוששים כי אנחנו מתכוונים להחזיר אותם בתשובה. עם זאת, לא נתקלנו באיומים מצד גורמים כאלה או אחרים".

למרות ההתרגשות הגדולה של שורץ, גם היא מודעת לכך כי יש כאלה שלעולם לא יכירו בפעילות תנועתה. "אני חושב שכל המושג הזה הוא דבר שאינו שייך לדת היהודית", אמר יו"ר סיעת ש"ס בעיר, אוריאל בוסו. "יש תורה אחת - תורת משה, ובה אנו מצווים. כל הדברים האחרים הם בגדר כתות, ושכל אחד יפעל לפי מצפונו. אני רואה את זה כדבר חולף. מבירור שעשיתי על התנועה הזו, הבנתי שרבים הגיעו מטעמי נוחות