מטר משער בית הספר, התלמידה נ' מותחת את החצאית, מיישרת את החולצה ואוספת את השיער. אחרי שנשלחה פעם אחת הביתה על ידי המורות, שניצבו בפתח אולפנית "ישורון" בפתח תקוה, היא לא מתכוונת לעורר בעיות, לפחות לא כלפי חוץ. יש לה הרבה מה לומר על השינוי שהתחולל במדיניות בית הספר, ולמרבה ההפתעה, היא מוצאת לצידה חלק לא מבוטל מהצוות החינוכי.

עוד סיפורי קוד לבוש:

טענה: המנהלת הדתייה רוצה שנתלבש צנוע
התלמידים הבנים: תנו לשטוף את העיניים
הצטרפו ל"ידיעות פתח תקוה" בפייסבוק

בתחילת השנה החלו באולפנית בנוהל חדש: מדי בוקר, מהשעה 7:40 ועד השעה 8:20, עומדות שתי מורות בשער. תפקידן הוא לוודא שהבנות מגיעות בחולצת בית ספר צנועה עם סמל ועם חצאית שחורה, כחולה או אפורה העוברת את הברך, גם במצב ישיבה.

לטענת תלמידות, כשיש ספק, מודדות חלק מהמורות את אורך החצאית, לעתים תוך כדי ישיבה על כיסא, כדי לבדוק עד היכן היא מגיעה. "בחיים לא העיפו אותי מבית הספר, עד תחילת השנה", מספרת תלמידה, שבאחד הפעמים התברר כי חצאיתה עלתה קצת מעל הברך, ולכן עליה לנסוע לביתה כדי להחליף את החצאית הסוררת. "ניסיתי להסביר למורה שהנסיעות מהבית לאולפנית ארוכות, וכי עד שאחזור, יסתיים יום הלימודים, אולם לשווא. ההורים שואלים אותנו מדוע אנחנו לא עושות מחאה. אני מבינה את ההתעקשות על אורך חצאית, אבל להעיף על סנטימטר? זו הגזמה. הן פשוט עומדות בשער, כשמורה אחת מחזיקה את החצאית, והשנייה בודקת עד לאן היא מגיעה".

לטענתה, האקט עצמו גורם לבנות לפתח אנטיגוניזם כלפי הדת. "אולי יש בנות שמגזימות, אבל לא כל האולפנית צריכה להיענש בגללן", היא אומרת. "זה פשוט סלקציה מטופשת ובושה לבית הספר".

כאמור, לאור המצב הנוכחי והבדיקה הקפדנית מביעות תלמידות רבות תרעומת על הנוהל החדש, כשאליהן מצטרפים חלק מההורים ומאנשי הסגל במקום. "אולי הן יצליחו למגר את התופעה, אבל רק בשטח האולפנית, ולא מחוצה לה. הבנות יעשו דווקא, במיוחד בגיל הזה. במקומות אחרים משוחחים באופן ענייני על הנושא, ולא בצורה של הצטדקות. רק ככה אפשר להגיע לבנות", אומרת מורה באולפנית.

"אנחנו לא באיראן"
בית הספר ישורון הוקם בשנת 1948, והחל את דרכו כמוסד חינוכי מעורב לבנים ולבנות. באמצע שנות השבעים הפך המקום לאולפנית לבנות בלבד, וכיום לומדות בו למעלה מ־1,500 בנות מפ"ת וסביבתה. האולפנית עצמה נחשבת לאחד התיכונים הדתיים הטובים בעיר, ובשנת 2006 היא קיבלה את פרס נשיא המדינה עבור הצטיינות, אינטגרציה, וחינוך לחסד ולמעורבות חברתית. כיוון שהאולפנית היא בית חינוך עירוני, המאפשר לכל בת החפצה בכך להירשם אליה, מנסה הסגל במקום לעצור את תופעת חוסר הצניעות, שתופסת להשקפתם תאוצה. עם זאת, השיטה הנוכחית שנויה במחלוקת ומעוררת לא מעט תהיות.

"בשיחות שניהלתי עם הבנות מהשכבות הבוגרות, הן עצמן העלו רעיונות יפים בנוגע לפתרון הסוגיה", מספרת מורה נוספת. "חבל שלא התבצע שיתוף פעולה איתן בהחלטה. אני מדברת עם המון הורים ושומעת מהם אכזבה קשה מהשיטה ומההנהלה. אם זה היה נגמר רק בהתנגדות של הבנות, מילא, אבל הורים רבים מתקשים להבין כיצד האולפנית הגיעה למצב כזה".


אחת מתלמידות כיתה י' מספרת כי בנות המתנגדות לתופעה מנסות למרוד בכל דרך, ולהראות למורות כי השיטה אינה עובדת. "נכון שאנחנו לא צריכות לצחוק עליהן, כשהן מבקשות מאיתנו להתלבש צנוע, אבל מישהו צריך להזכיר להן כי אנחנו לא באיראן. חייבים להפסיק את המסדר המביך הזה בבוקר".

לדבריה, המסדר עובר כל גבול. "דודים שלי גרים לא רחוק מהאולפנית, והם פשוט צוחקים על זה", היא מוסיפה. "נכון שצריך ללכת באופן צנוע, וכולנו יודעות מה זה אומר. עם זאת, לא צריך להיות קטנוני כי החצאית הצנועה שלי בצבע חום ולא שחור. זה בהחלט מביך ולא לעניין, שלא לדבר על ההשפלה העצומה של להושיב בנות על כיסא בשער, כששאר התלמידות עוברות ומצביעות עליה".

חצאית נוספת בתיק
תלמידות במוסד החינוכי טוענות כי ההנהלה שלחה אי-מייל בנושא, אולם איתן לא דיברו על כך. בזמן שהבוגרות מנסות למרוד בדרכים שונות, השכבות הצעירות יותר, בעיקר שכבת ז', אשר רק השנה הכירה את נהלי בית הספר, מתמודדת עם התופעה בדרכים יצירתיות.

"החצאית שלי היתה מתחת לברך, גם כשישבתי", שחזרה תלמידת כיתה ז'. "למרות זאת המורה שעמדה בשער קראה לי אליה, ואמרה לי שהיא ממש צרה. בהמשך היא הסבירה שאני לא יכולה ללכת איתה כי אני צועדת איתה לאט. ניסיתי לומר לה כי החצאית נמתחת, אבל זה לא עזר. לשמחתי, יש לי תמיד חצאית נוספת בתיק, אז לא הייתי צריכה לחזור הביתה".

לא רק אורך החצאית גורם למורות להעיר לתלמידות. תלמידת כיתה י' מספרת כי היא הגיעה לבית הספר עם חצאית ארוכה בצבע סגול, אותה קנתה במיוחד לכבוד שנת הלימ