בדרך ללשכתו של הרב יוסף בא־גד בקומה השנייה בבניין המרכזי של ישיבת נחלים, שוטטתי קצת במסדרונות הארוכים. בתור בוגר הישיבה, שנאסר עליו ללבוש חולצות עם הדפסים או לעשות תספורות שלא הולמות בן תורה, המקום הזה אף פעם לא היה תענוג גדול. כשאני מבחין בתלמיד עם הדפס של גולגולת על החולצה, אני מבין שהכל השתנה. לא רק אני.

• הצטרפו ל"ידיעות פתח תקוה" בפייסבוק

"כיום יש אווירה קלילה בקרב בני נוער, קצת אווירה של הפקרות", פותח בא-גד, שנושא בתואר נשיא הכבוד של הישיבה. "כשאני הייתי ראש הישיבה לא היו הדפסים על החולצות והקפידו על תספורות וג'ינסים. היה משטר ומשמעת. הדור הולך ומידרדר וזה באשמת אנשי משרד החינוך. מורים מפחדים להגיע לבית הספר כי הם מאוימים, דברים שבעבר לא היו קיימים. יש משבר בישיבות התיכוניות. הנוער מפונק וגם ההורים, אף אחד לא רוצה פנימיות. בתקופתי היו לימודים מבוקר עד ערב. היום זה לא קיים".

תשכחו מהטרנספר
את הרב בא-גד, שבקרוב יחגוג 80, ניתן אולי לסכם במשפט אחד שמופיע בתלמוד אליו הוא כל כך מחובר - "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" (בתרגום מארמית: מגג גבוה לבור עמוק). רבים זוכרים אותו כח"כ מטעם תנועת מולדת, בה התבלט בזכות גימיקים שונים ומשונים, אך שוכחים שמדובר בראש ישיבה, שהצמיחה חברי כנסת כמו אורי אורבך וזבולון אורלב, אנשי עסקים כמו מאיר שמיר או זמרים כמו דודו פישר.

"אני אוהב ערבים", הוא מכריז בהצהרה די מפתיעה יחסית למישהו, שהיה חבר כנסת במפלגה שתמכה ברעיון הטרנספר. "אם זה היה תלוי בי, הייתי מציע לערבים ביהודה ושומרון להיות אזרחים נאמנים לישראל ולמדינה, ובתמורה להיות אזרחים שווי זכויות. אם זה לא יתאים להם, אז שיצטרפו לירדן, לעזה או למצרים. את השטחים שבהם הם גרים נצרף לירדן. אם גם לזה הם לא יסכימו, אז שיהיו שתי מדינות לשני עמים, אבל בפיקוח שלנו. לא ניתן שיקרה מה שהיה בתקופת ערפאת או אחרי פינוי גוש קטיף. בשורה התחתונה, או שיישבו כאן ברוח טובה איתנו, ואם לא, אז שיקבלו פיצויים וילכו מכאן".

רבים הופתעו שרב במעמדך, שעמד בראש ישיבה מפוארת, בחר ללכת לפוליטיקה. מה לך ולזה?
"לא הייתי שלם עם ההחלטה להיכנס לפוליטיקה", הוא מגלה. "רחבעם זאבי דיבר איתי ואמר שהציעו לו שאצטרף למפלגתו ואהיה חבר כנסת. סירבתי, אבל הוא התעקש. הזמנתי אותו לבקר בישיבה, טיילנו בשטח ואז הוא אמר: 'עכשיו אחרי שראיתי את הנעשה כאן אני לא מוכן לוותר עליך'. ככה נכנסתי לפוליטיקה. אני בטוח שאת המנדט השלישי הם קיבלו בזכותי. אני עדיין מתלבט אם זה היה נכון, אבל מצד שני היה מדובר במצב של קידוש השם. אנחנו נשפוט את הכל במבט היסטורי".

יזכרו אותך בעיקר בגלל הגימיקים, כמו הישיבה על הרצפה שבעקבותיה הוציאו אותך סדרנים בכוח מהמליאה. זה באמת היה נחוץ?
"הם היו הכרחיים. הביאו לכנסת מכשיר טמא כמו קונדומט, מכשיר למניעת הריון. הלכתי לשאר חברי הכנסת הדתיים שאמרו לי שהם יטפלו בזה. אני לא הייתי מוכן שזה יידחה. אני ראש ישיבה ולא הסכמתי שדבר כזה יהיה בכנסת. לקחתי את הטלית ועליתי איתה לדוכן. לא הייתי מוכן לרדת מהדוכן עד שלא יפנו את המכשיר הזה. אותו דבר היה כשהגיעה משלחת של הומואים לכנסת. עמדתי בכניסה ולא נתתי להם להיכנס. בבית שבו אני נמצא לא יביאו קונדומט ולא יהיו הומואים".

הודבק לך התואר "ליצן הכנסת". זה לא צרם לך?
"זה צרם וזה כואב. ראש ישיבה כזה גדול ומכובד שקוראים לו ליצן בהחלט לא מוסיף לי כבוד. אני מוכרח לומר שגם המשפחה שלי היתה נגד אבל לא עשיתי שום דבר אישי לטובתי. כל מה שעשיתי היה למען הכלל".

סיעת מולדת התפצלה בגלל סכסוך בינך לזאבי. אתה מצטער על כך?
"כן. מאוד מצטער כי רחבעם זאבי לא הבין אותי טוב. היה ח"כ שהיה נגדו, והוא פחד שאנחנו נתאחד ונהיה נגדו, למרות שאמרתי לו שאני לא אבגוד בו. לפני שהוא נרצח, אמרתי לו שיעזוב את המלון ושאני אסדר לו מלון אחר בירושלים. חששתי לחייו כי היה שם מסוכן וכל העובדים היו ערבים. הוא אמר לי 'אם שר בישראל לא יכול להיות במלון בהר הצופים, זו לא מדינת ישראל'. עד היום אני בידידות עם הילדים שלו".

נראה אותך שוב בפוליטיקה?
"אני לא אלך לפוליטיקה עד שזה לא יבוא משמים. אם יגיע טלפון מתאים אני בהחלט אשקול את זה. אני לא פוסל את זה, ויש לי רצון לתרום בדרכי הייחודית. קיבלתי כבר הצעות אבל החלטתי שלא להיכנס לזה עם האנשים שפנו אליי. אם תהיה הצעה מכובדת אני אשקול".

דיברת על הומואים. הציונות הדתית, אליה אתה משתייך, מאוד סלחנית כלפי הקהילה הגאה.
"בעבר הזמינו אותי ואת יעל דיין לשידור טלוויזיה לדבר על זה. היא צעקה עליי שהם בני אדם וצריך לקבל אותם. הראיתי לה את הפסוק מהתורה 'ארור שוכב עם בהמה, ארור שוכב עם זכר'. אמרתי למנחה שאני רוצה למחוק את הפסוק מהתורה כי יעל ד